המכה העולמית שנחתה על העולם כולו בחודשיים האחרונים בדמות נגיף הקורונה הבלתי נלאה, גורמת לנו להסתכל על החיים בצורה אחרת והחזרה לשגרה נראית עדיין כמו חלום רחוק. יחד עם זאת, בשבוע האחרון מסתמן לפחות שאנחנו כבר על מצב "יציאה" עם או בלי אסטרטגיה ברורה, אלא יותר כזו שהיא מתגלגלת, ומצב היציאה הזה לא פוסח על הכדורגל והכדורסל.
אנשי משרד הבריאות אומרים שהתרבות והפנאי, ובהסתכלות מצומצמת יותר למשקפיים שלי שהכדורסל והכדורגל, נמצאים בתחתית סולם העדיפויות. ניתן לומר שהנחת העבודה שלהם הגיונית לגמרי, מכיוון שמדובר בעניין של חיים או מוות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אבל, וזה אבל גדול וחשוב, גם במצב כזה צריך ללמוד לחיות לצד הקורונה, כן גם בעולם המצומצם שלי. יותר מאי פעם, הציבור הישראלי ובוודאי העולמי צמא לבידור, בין אם הופעות והצגות ובין אם באירועי ספורט ובמשחקי כדורסל/רגל). על כן, חלק מאותה אסטרטגיית יציאה לא ברורה צריכה לכלול גם את ענפי הספורט כדי להחזיר קצת את השפיות ובעיקר את התקווה לאנשים.
אני לא יודע (ולדעתי אף אחד לא באמת יודע) אם המשחקים יחזרו או לא, אבל מזווית הראייה שלי, שמתבססת על קריאת הנתונים ומידע תקשורתי, אין טעם להחזיר את הכדורגל ואת הכדורסל לפעילות באמצעות טורנירים מרוכזים (סטייל גביע ווינר בכדורסל) ללא קהל. עדיף להודיע כבר עכשיו על סיום העונה בכל הליגות, מאשר לראות את אצטדיוני הכדורגל ואולמות כדורסל נטולי קהל ואווירה. אין בזה טעם, גם אם מדובר במצב מיוחד ובכוח עליון, שאין שליטה עליו. ואיך אמר לברון ג'יימס, "שיגידו מה שרוצים – אני לא אשחק בלי אוהדים".
נועם שרפלר (צילום: פרטי)
אני מסכים עם קינג ג'יימס. עדיף לדעתי להתכונן לעונה הבאה, שגם היא כפי הנראה נמצאת בסימן שאלה גדול, כראוי.
אבל, וזה באמת אבל גדול, אם משרד הבריאות יגמיש את עמדותיו, בוודאי לנוכח המצב המשתפר במלחמה כנגד נגיף הקורונה, ובמידה ואכן יהיה אישור להחזרת משחקים, הרי שיש לאפשר לקהל בכמות מאוד מוגבלת כן להיכנס ולהגיע למשחקים. כך למשל, במשחקים של בית"ר ניתן לפתוח את כלל היציעים ולאפשר כניסת כ-10,000 אוהדים בפיזור רחב ותוך כדי שמירת מרחק של שני מטרים אחד מהשני (וכמובן שגם עם הלוק החדש – כפפות ומסיכות). אותו הדבר תופס גם במשחקים של הפועל קטמון ובוודאי של מרבית קבוצות ליגות העל והלאומית. ואיך יבחרו האוהדים בקבוצות כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה? על ידי ההנהלות ובהגרלות. הדרך לא משנה – העיקר התוצאה – אווירה של ספורט במגרשים והרגשה של שגרה.
רעיון דומה יהיה אפשר ליישם גם באולמות הכדורסל. האוהדים יקבלו כרטיסים מראש על ידי ההנהלות, יהיה סימון לכל אוהד היכן מותר לו לעמוד וגם הכניסה והיציאה מהיציעים תעשה בצורה מסודרת ומבוקרת. כרגע הרעיון אולי נשמע קצת יומרני, אבל אם קצב ההדבקה ירד, גם רעיונות שנראים כרגע מופרכים יוכלו להיות הגיוניים יותר בעוד שבועיים עד חודש, אך קודם יש לקלף עוד ועוד שכבות מנהלי משרד הבריאות שלפעמים נראים לי מוגזמים ועטופים בפאניקה מוגזמת. הרי בסופו של יום נצטרך ללמוד לחיות עם הנגיף ויש להתחיל ממשהו.
