לראשונה מזה זמן רב, אוהדי בית"ר ירושלים יכלו קצת לחייך בסוף השבוע האחרון. נכון, בית"ר ירושלים לא שיחקה אבל זו בדיוק הסיבה שבגלל הם חייכו. בית"ר ירושלים של העונה הנוכחית, ובוודאי זו שמשחקת בפלייאוף התחתון, רחוקה מלהיות הקבוצה שאותה האוהדים רוצים לראות.
היכולת, כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם, רחוקה מלהיות טובה. בית"ר ירושלים ממעטת להגיע למצבים, משחקת כדורגל אנמי וגורמת להרבה סבל לקהל ביציעים. ולמרות זאת, אוהדי בית"ר ירושלים מוכיחים העונה את מסירותם וגם עד כמה הם יודעים להוקיר תודה. הסיבה היחידה שבגינה הם ממשיכים להגיע למשחקים היא משה חוגג. הוא גאל אותם מהייסורים עם אלי טביב והם מחזירים לו על כך, למרות עונה חלשה ולא טובה. רק על זה מגיע להם שאפו גדול.
משה חוגג (צילום: דודו בכר)
אבל זה לא אומר שהם לא סובלים. המדבר שנקרא הפלייאוף התחתון, זה שבו משחקים נגד קבוצות לא אטרקטיביות, משעמם ומתסכל אותם. למרות זאת הם ממשיכים להגיע. הם ללא ספק המנצחים היחידים מהעונה הזו של בית"ר ירושלים, ובמועדון יצטרכו למצוא את הדרך לפצות אותם – אחרת התמיכה הבלתי מסויגת הזו לא תימשך זמן רב.
בינתיים, משה חוגג צירף השבוע אדם נוסף לשדרה הניהולית של בית"ר. מדובר על אב עמרני, בעל עסק לחומרי בניין שכבר ניסה בעבר את מזלו בקבוצת כדורגל (בהפועל פתח תקוה). לטעמי, הצירוף שלו מיותר ואינו במקום. אני מבין את הצורך של חוגג להוסיף משקיע נוסף שיכניס יד לכיס, אבל נדמה לי שהבאתו של עמרני כספונסר היתה נכונה יותר למערכת. הטייטל שקיבל עמרני – מנהל פיתוח עסקי – נראה לי כמו תפירת תפקיד, וזה מיותר לאור העובדה שבבית"ר כבר יש יו"ר, מנכ"ל ובעלים.
רמי מנדל
לטעמי, עדיף לו חוגג היה נערך ומתכונן לעונה הבאה. בראש ובראשונה בית"ר צריכה למנות מאמן ולהחליט על רכש. יש לא מעט פלונטרים שעוד צריך לפתור בסגל של הקבוצה לעונה הבאה – כמו למשל ביטול ההסכם מול ארנסטס שטקוס והשארתו של איתמר ניצן כשוער ראשון. בנוסף, ישנו העניין עם מאור בוזגלו, שחייב להמשיך, והצורך להיפרד משחקנים שלא תורמים דוגמת טל בן חיים וז'ורז'יניו.
