(צילום: ניר קידר)
(צילום: ניר קידר)

דעה | כבר לא מוביל: מאור בוזגלו לא יכול לסחוב את בית"ר על הגב, אבל הוא עדיין נכס

רגע לפני ההחלטה אם להשאיר את מאור בוזגלו בבית וגן או לוותר עליו, הנה כמה נקודות למחשבה עבור שני הצדדים | טור דעה

פורסם בתאריך: 5.5.19 08:41

בית"ר ירושלים נמצאת כבר עמוק בגארבג' טיים, כשגם ההכנות לעונה הבאה נמצאות בעיצומן, ונדמה שזה בדיוק הזמן להתייחס לעתידו של מאור בוזגלו במדים הצהובים שחורים.

באופן אישי אני מאוד מחבב את הבחור, ומחזיק ממנו מאוד מבחינה מקצועית. אבל אם נהיה ישרים, הוא לא עמד העונה בציפיות שהיו ממנו, ולמרות שההתאוששות שלו מפציעה קשה היתה מופלאה, ציפינו ממנו להרבה יותר.
כעת, כשיוסי בניון, אלי אוחנה ומשה חוגג מתחילים להרכיב את הפאזל ואת הסגל לעונה הבאה. למרבה הצער, כבר כעת הם טועים כי השלב הראשון, ואני אומר זאת לא בפעם הראשונה, חייב להיות מינוי מאמן.


תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]


אחרי שבית"ר ירושלים תבחר מאמן, הוא יצטרך לשבת על המנהל המקצועי בניון וביחד עם צריכים לבנות את הסגל שירוץ (למעלה?) בעונה הבאה. אחת ההחלטות שהם יצטרכו לקבל היא האם משאירים את בוזגלו בבית וגן או לא.
לדעתי, בוזגלו צריך להישאר בבית"ר ירושלים אבל כבר אי אפשר לצפות ממנו להוביל את הקבוצה. אם גם בוזגלו וגם בית"ר ירושלים יבינו את זה ויישרו קו, שני הצדדים ייצאו נשכרים. הרבה קולות נשמעים אודות גובה החוזה של בוזגלו ביחס לתפוקה, וכאן יצטרך בוזגלו להתפשר ולבוא לקראת בית"ר ירושלים. אפשר אולי לנסות להצמיד לו בונוסים, כך שככל שהתפוקה שלו תהיה גדולה יותר, כך יעלה השכר שלו – וכולם יהיו מרוצים.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


השאלה היא איך הראש של אביו, יעקב בוזגלו, יעבוד. לעזוב את בית"ר וללכת לשחק בעוד קבוצה קטנה, הוא תמיד יוכל. מאור חייב לתת לעצמו עוד צ'אנס להצליח בקבוצה גדולה, אחרת הקריירה שלו תלך ותדעך.


רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)

רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)


אוי אברוך! כמה שרציתי להלל, לשבח ולפרגן להפועל קטמון. כמה רצינו לראות בשנה הבאה דרבי ירושלמי אמיתי בין צהוב לאדום. כמה פיללנו שהפועל קטמון תחגוג השנה עלייה לליגת העל.
אז רצינו, פיללנו, קיווינו, האמנו. ולבסוף נשברנו. בשורה התחתונה אוהדי קטמון, ולמען האמת כמעט כל מי שהוא ירושלמי שאוהב כדורגל, קיבל ביום ראשון האחרון עוד סטירת לחי מצלצלת מקבוצת האוהדים האדומה. וכמה שהסטירה הזו כאבה.

כל השנה ניסיתי שלא לקשור בין הפועל קטמון לקבוצת האם הפועל ירושלים. לא רציתי לקשור גורלות כדי לא להדביק במסורת הלוזרית של הפועל ירושלים. אבל האדומים מקטמון התעקשו (ולא בפעם הראשונה) לבעוט בדלי, ונראה שהם התאמצו כדי להוכיח שהלוזריות של הפועל ירושלים היא גם מנת חלקם.

לקטמון היו העונה את כל הכלים לעשות את זה וגם היו לה אינספור הזדמנויות. במהלך העונה היה נדמה שכל פעם שקטמון מפשלת ובועטת בעוד דלי, היריבות בליגה הלאומית מתעקשות איתה ומגישות לה את העלייה על מגש. פעם, ועוד פעם ועוד פעם. שלושה חודשים של משבר חוותה קטמון באמצע העונה ועדיין היא היתה במרחק נגיעה מהכרטיס הנכסף לליגת העל, אבל מסתבר שאי אפשר לפשל בלי סוף ולבסוף על טעויות משלמים. קבוצה שבמאני טיים עושה במכנסיים, לא ראויה לשום דבר.

בשורה התחתונה, אלא אם יקרה נס בלתי צפוי שנראה כרגע לא הגיוני, קטמון נכשלה בגדול. הכישלון הוא לא יתום וכמעט כל הגורמים בקטמון אשמים בו. החל מההנהלה, שעשתה המון טעויות בדרך, ולא הצליחה לעצור בזמן את המפולת, דרך הצוות המקצועי, וכן – גם יוסי מזרחי, שהובא במטרה אחת ויחידה, ומעל כולם השחקנים, שבמו רגליהם איבדו את הדרך וגרמו לשברון לב גדול לאוהדים. פשוט לרחם עליהם.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר