טקס הפרידה ממשחק פעיל שערכה בית"ר ירושלים ליוסי בניון במוצ"ש האחרון היה יפה, מרגש ומכובד. משה חוגג ראוי להרבה מחמאות ומילות ההערכה על הפרידה בעיקר כי מדובר ביוסי בניון – שהיה שחקן ענק וראוי לפרישה מכובדת.
בית"ר ירושלים היא אמנם הקבוצה האחרונה בקריירה העשירה של בניון, אך כלל לא מובן מאליו שהיא זו שתערוך לו את טקס הפרידה. בשתי קדנציות יחד בבית וגן בניון היה פחות מעונה שלמה, הוא שיחק מעט, כבש מעט ותרם מעט – אבל בית"ר, בהתחלה הקהל והשחקנים, ועם הגעתו של חוגג גם עם ההנהלה, ידעה לעטוף אותו בהרבה חום ואהבה ובעיקר ידעה להעניק לו את מלוא הכבוד וההערכה.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
על פסטיבל בניון העיב מעט ההפסד של בית"ר ירושלים ועוד יותר מכך החמצת הפנדל של בניון. זה היה יכול להיות סיום אידיאלי – כיבוש שער וניצחון במשחק הפרישה. למרות זאת, ההפסד וההחמצה נבלעו ונזנחו הצידה, ובצדק, ובשורה התחתונה נראה היה שבניון התרגש מאוד וככל הנראה שהוא לא ציפה לכזאת פרידה מרשימה.
אחרי הכבוד, בניון צריך לעבוד. הכישלון של בית"ר ירושלים בעונה האחרונה ידוע, ברור וחד משמעי – ויוסי, כמנהל המקצועי וזה שעל פי יישק דבר, צריך להוביל את המועדון לשינוי של 180 מעלות ולריצה בצמרת.
אחת הסיבות המרכזיות לכישלון של בית"ר ירושלים העונה הוא הזרים. אין מהם שחקן אחד שראוי להישאר, כולל אנטואן קונט (שאמנם יש לו כדורגל אבל לא בטוח שהוא רוצה להיות פה).
הכישלון בבחירת הזרים זועק לשמיים, ולא מדובר רק על תחילת העונה ואפס התקציבים של טביב שהנחיתו פה לרגע את ברונו איבה. אני מדבר על הרכש שהגיע תוך כדי תנועה – שחקנים כמו ארון אולנארה, מיחאי וודוץ, ואנתוני אנאן – כאלה שלבשו את החולצה עם סמל המנורה אבל לא עשו יותר מדי עבור הקבוצה והרבו לחממם את הספסל.
אלה שחקנים ברמה מאוד נמוכה שאין להם לטעמי מקום בליגת העל. לא ברור מי הביא אותם לבית"ר ולמה, אבל דבר אחד צריך להיות ברור למשה חוגג – עם מי שמכר לו את הלוקשים הללו אסור לו לעבוד.
רונן שוויג (צילום: מגד גוזני)
היחידי שעוד נתן תרומה ונראה כמו שחקן איכותי הוא פרדי פלומין, שאותו כידוע בית"ר ירושלים לקחה מהפועל חדרה באמצע העונה. לפלומין יש כדורגל, אבל כדי להפוך לכוח ממשי, בית"ר צריכה ממנו עקביות ולא הבלחות של פעם בחודש.
בשורה התחתונה – שחקנים זרים, ואת זה כולם יודעים, חייבים להיות לפחות רמה אחת מעל הישראלים והם אלה שצריכים לשדרג את הקבוצה. בפועל, מה שקרה בבית"ר העונה הוא שהזרים, כמעט בלי יוצא מן הכלל, היו ברמה נמוכה יותר וחלקם כלל לא מתאימים לליגת העל ואולי אפילו לא לליגה הלאומית.
לקראת העונה הבאה בניון (והמאמן שאותו הוא יבחר) יצטרכו לעשות עבודה טובה עם הזרים, כי עם חמישה זרים איכותים, ואפשר היה לראות את זה לפני שנתיים בבית"ר, אפשר יהיה להיאבק על תארים. עדיף גם לקנות שחקנים זרים שכבר הוכיחו את עצמם, ולא ללכת על המלצות של סוכנים וקלטות וידאו. רק לחשוב איזה שינוי היה יכול לעשות קלאודמיר פריירה לא היה נשאר בבית"ר. לטעמי, הוא היה עושה את ההבדל בין פלייאוף תחתון לבין העליון.
ורגע לפני סיום – כבר נגמרו לי המילים כדי לתאר את מה שקורה בקטמון. הכל כבר נאמר, הכל כבר יצא ועצוב וחבל. נתראה בעונה הבאה.
