כחודש ימים לפני תחילת העונה, והסגל של בית"ר ירושלים נראה על סף השלמה. למעשה, בבית וגן מדברים כעת על שני שחקנים נוספים – בלם ומגן שמאלי, שעוד יצורפו.
שם אחד שרץ חזק מאוד בבית וגן הוא זה של אוראל דגני. דגני נחשב לבלם ליגה טוב, יציב, בעל אופי נוח ואפילו ניסיון בינלאומי קטנטן (נראה אותו משיג 9 הופעות בנבחרת בדור של אריק בנאדו וטל בן חיים).
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
דגני בן 30, ובמידה ויגיע לבית״ר אנחנו נדע פחות או יותר מה נקבל – בלם ישראלי מנוסה וסולידי. אבל, וזה אבל גדול, דווקא בעמדה הזו, הייתי מצפה שיוסי בניון ורוני לוי ינחיתו בבית וגן קליבר שירים את הרמה ההגנתית של הקבוצה, ינהיג את הקבוצה מאחור, ואפילו יגרום לאוהדים להתאהב בו. דגני, שמזוהה יותר מכל עם הפועל תל אביב, לא יכול להתלבש על המשבצת הזו.
בית״ר ירושלים צריכה להביא בלם זר סטייל סזאר ארסו או חסוס רואדה.
אלי טביב, עם כל המגרעות והיו לא מעט, ידע למצוא את השחקנים הנכונים, וקלע בול עם שני הבלמים הספרדי שעדיין נמצאים בליבם של האוהדים. אז רגע לפני הסגירה – אולי כדאי להרים טלפון קטן כדי לקבל עצה טובה?
ואם בכל זאת בית"ר ירושלים תתעקש על בלם ישראלי – הייתי הולך דווקא על רמי גרשון (ואני בטוח שיעקב שחר יהיה מוכן להשתתף בשכרו לאור הכישלון המתמשך במדים הירוקים).
לגרשון יש הרבה מה להוכיח ובגלל האווירה הרעה במועדון מהכרמל, ושריקות הבוז מהקהל, הוא לא הלצליח להציג אפילו יכולת סבירה. בבית"ר, כולם יודעים, האווירה שונה ומהווה קרקע פורה לחזרה לעניינים. ואם אתם לא מאמינים תשאלו את איתי שכטר.
מעוז צור (צילום: פרטי)
בית"ר ירושלים פספסה השבוע בענק, כשלא נאבקה מספיק על הבאתו של ניקיטה רוקביצה. משא ומתן, כידוע, היה וגם נכונות של החלוץ לחזור לבית וגן, אבל בשורה התחתונה נראה שמכבי חיפה רצתה אותו יותר.
רוקביצה הוא ״הימור בטוח״. שחקן שמכיר את הליגה שלנו היטב, הוכיח את עצמו בקדנציה בבית״ר, וגם במכבי חיפה, שמכונה ״בית קברות לחלוצים״ בשנים באחרונות, הוא היה מהיותר טובים.
החלוץ האוסטרלי פרח בעונה שלו בבית״ר (2015/16), התחבר מצוין מבחינה חברתית, והיה מלך השערים של הצהובים עם 14 כיבושים ב-30 הופעות, אך עזב בסיום העונה ההיא כשיעקב שחר שילם עבורו את סעיף השחרור בסך 400 אלף דולר ושבר לאוהדי בית״ר את הלב.
רוקביצה, שנשוי לישראלית ומחזיק בתעודת תושב ארעי, לא נחשב לזר, ויכול לשמש חלוץ רחבה קלאסי, אבל מעדיף לשחק כקיצוני באחד הצדדים או כחלוץ שני. ב-4-4-2 האהוב על רוני לוי, ניקיטה יכול היה להיות חלוץ חופשי, זה שליד חלוץ המטרה, ולהוות איום מתמיד בזכות התנועה הבלתי פוסקת לעומק והיציאה מהמקום שלו, תכונות שכמעט לא רואים בליגה שלנו. לצערנו לטדי הוא יגיע רק כאורח, לפחות העונה.
כמו בסיפור קלטינס, שוב בית״ר רצתה, אבל לא נלחמה על השחקן.
בהיעדר רוקאביצה, בית״ר יודעת שיש לה שתי אפשרויות על הפרק. להביא חלוץ בכיר, או להסתפק בשלומי אזולאי, אנתוני וארן, ואלתורים בדמות לוי גארסיה ופרדי פלומיין. לאליפות זה בטח לא יספיק.
קבוצה שרצה לאורך עונה שלמה חייבת מישהו להישען עליו, חלוץ רחבה חד ומריח שערים, שיוכל לסחוב את הקבוצה ולתת את השער שלו, גם בימים שכלום לא הולך.
