ביום חמישי שעבר יד אליהו רעד, והפעם לא בגלל ניצחון של מכבי תל אביב ביורוליג, אלא כי 9,000 אדומים ואדומות ראו את שחקני הפועל ירושלים זוכים בגביע המדינה ומספקים את אחת מחוויות הכדורסל היותר טובות שזכורות לי מהקהל האדום (וראיתי משחק אחד או שניים של הפועל בחיי).
על פניו, הפועל לא פגשה יריבה אטרקטיבית, במשחק על התואר השני בחשיבותו בכדורסל הישראלי, והשלישי בהיררכיה של האדומים אחרי הצ'מפיונס ליג והאליפות (לא ברור מי ראשון מבין השניים מבחינת ראשי הפועל), ולמרות זאת – האווירה והתפאורה ביד אליהו ריגשו עד מאוד.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תהיתי ביני לבין עצמי מהיכן מגיעה התשוקה הגדולה כל כך של אוהדי הפועל? אבל כנראה שזה מה שמיוחד באדומים – הם לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו. אולי זה ניסיון העבר ולא מעט כישלונות במעמדים האלו (ולא רק מול מכבי ת"א), אבל את השורה התחתונה זה לא משנה – הצבא האדום הגיע בכל העוצמה וסיפק מפגן מרשים ביותר, כשאת ההתרגשות היה אפשר לראות בשמחת הניצחון של שחקני הפועל, גם כאלה שכבר חוו הצלחות עם הקבוצה בשנה שעברה.
נועם שרפלר (צילום: פרטי)
אז מה היה שונה הפעם? לדעתי יש מספר סיבות. הראשונה שבהן היא עירוני נהריה. הקבוצה של דני פרנקו נתנה הרבה יותר מפייט לקבוצה של עודד קטש. היא היתה שם לאורך כל המשחק, בעיקר בצד ההתקפי, כשהיא מציגה שני וטרנים בקו האחורי בדמותם של ג'רל מקניל ודומיניק ווטרס, שחשפו פעם אחר פעם את הרכות וההגנה הלא טובה שיש להפועל בעמדות החוץ. המשחק היה מלא תהפוכות, דרמה גדולה כשאוהדי הפועל החסירו פעימה בזריקה החופשית של מקניל לשלוש, שהיתה יכולה לשלוח את הגביע לנהריה, אבל במקום שלחה את אוהדי הפועל לחגוג ובעיקר לדבר על "הזריקה". בשיחות רבות עם האוהדים, כל אחד תיאר בפניי את השנייה וחצי הקשות שהיו לו בזמן שהכדור היה באוויר, כשאלוהי הכדורסל היה הפעם בצד האדום.
הסיבה השנייה – איך שלא תהפכו את זה, יד אליהו עושה טוב לאוהדי הפועל. אולי זה בגלל חווית המשתמש הנהדרת שיש בהיכל (בניגוד מוחלט לארנה), החל מחניה, דרך המזנונים, בתי הקפה והמסעדות שיש בסביבה ובתוכו, ועד לאולם עצמו עם האקוסטיקה הנהדרת והקרבה שיש בין היציע העליון לתחתון ולאולם עצמו. למנהלי הארנה אני יכול רק להגיד בעניין הזה שיש להם מה לעבוד על האקוסטיקה, שמורידה בהחלט מהעוצמות שיש לאוהדי הפועל להציע – וכן אני יודע שזה מכוון ושיש מנגנון "בולע רעשים" בארנה וחבל. זה פשוט מוריד.
הסיבה השלישית – אוהדי הפועל פשוט מחוברים למה שיש לחבורה באדום להציע על הפרקט. הפועל מציגה כדורסל מאוד אטרקטיבי, עם המון כלים בהתקפה, כדורסל זורם שהרבה שחקנים נוגעים בו ותחושה שכל רגע הקבוצה יכולה לעשות סל. מעל כולם, בעניין הזה, נמצא כוכב אחד עליון – ג'ייקובן בראון, שהשנה הגיע בטירוף ומציג כדורסל שקבוצות יורוליג לוטשות אליו עיניים (איל חומסקי וגיא הראל צריכים לעשות הכל כדי להשאיר אותו בהפועל).
