עוד לפני הסדרה של הפועל ירושלים מול הפועל באר שבע, היה ברור שהבדלי הרמות בין שתי הקבוצות הם גדולים ועוד יותר היה ידוע שהסדרה תלויה בהפועל ובעיקר בהכנה המנטלית ובגישה של השחקנים. אז השחקנים של עודד קטש באו מוכנים, לא חשבו שהאדומים מבירת הנגב ייתנו להם את הסדרה במתנה והיו לא פחות רעבים ואגרסיביים. אם מוסיפים לכך את הבדלי הרמות, הכישרון והעומק של הפועל – מקבלים את ההסבר הטוב ביותר והפשוט ביותר לתוצאות הסדרה. הפועל הביאה לידי ביטוי את כל היתרונות שלה בצורה ברורה וחד משמעית.
עודד קטש החליט למקסם את העומק של הסגל שלו מול השמיכה הקצרה של רמי הדר. במהלך הסדרה שיתף מאמן הפועל עשרה שחקנים שקיבלו בין 13 ל-25 דקות, כאשר כמעט כולם ראו פרקט כבר ברבע הראשון. השימוש הזה בכמעט כל שחקני הסגל מאפשר בכל רגע נתון לקבל חמישה שחקנים טריים על המגרש, חמישה שחקנים שלוחצים את הכדור, מונעים מסירות קלות, רצים אחרי הקלעים של היריבה שיוצאים מחסימות ועפים למתפרצות קלות בצד השני. לפעמים זה גרם לכך שעל הפרקט היו להפועל חמישיות קצת לא מאוזנות, אבל כל עוד הקבוצה שומרת על ההרגלים שלה בשני צידי המגרש, זה נראה טוב. וכמובן, איזה יתרון לעלות מהספסל שחקנים כמו יוגב אוחיון, ג'ייקובן בראון, טיישון תומאס ואמארה סטודמאייר.
מבחינתי, הסיפוק הגדול הוא לראות שניים שלאחרונה לא קיבלו הרבה פרקט והיו מאוד חדים. הראשון הוא ליאור אליהו, שאי אפשר לקחת ממנו את החוכמה והניסיון, השני הוא בר טימור, שנותן 100 אחוז בכל דקה על הפרקט ומזכיר שיש לו הרבה כדורסל.
במשחק ביום ראשון קיבלנו גם הזדמנות לראות את מלקולם גריפין. הרכש האחרון הוכיח בדקות שקיבל שהוא הצליח להשתלב היטב בשטף הקבוצתי. אמנם במשחקים עם הפרש גבוה זו לא חוכמה, אבל מה שכן אפשר לקחת זה את האגרסיביות שלו בהגנה וגם את הסייז, שמאפשר לו לשמור על שחקנים במספר עמדות – זה משמעותי מאוד עבור קטש, שמריץ בהפועל הגנת חילופים. מכיוון שכריס ג'ונסון לא נמצא בתוכניות לעונה זו, גריפין נותר האופציה היחידה להחליף את בראון (או כל זר אחר) במקרה של פציעה וטוב עושה קטש שהוא נותן לו להשתפשף.
כעת להפועל יש זמן רב עד למשחקי הפיינל פור שיתקיימו ביד אליהו בעוד כשבועיים. אם נצא מנקדות הנחה שחולון לא תפסיד בסוויפ למכבי ראשון לציון (המשחק השלישי הסתיים אחרי סגירת הגיליון), הרי ששחקני הפועל יקבלו מנוחה גדולה יותר, וזה לא דבר רע.
אלון אקרמן (צילום: פרטי)
לגבי השאלה מה עדיף, הפסקה קצרה שמאפשרת לשמור על חדות או הפסקה ארוכה שמאפשר מנוחה לגוף – אין תשובה חד משמעית. עם כל סיטואציה אפשר להתמודד היטב ויש צוות מקצועי ורפואי שיודע לעשות זאת. הפועל צריכה לשכוח מהר מסדרת רבע הגמר ולהיות מרוכזת וחדה לקראת המשימה הבאה. הכנה למשחק נוק-אאוט אחד היא שונה מאשר הכנה לסדרת פלייאוף, מקצועית ומנטלית. אין התאמות בין משחקים ואין את המשחק הבא לתקן.
ובמקרה של הפועל זה יהיה שונה מבחינת הכישרון שהיא תפגוש בצד השני, בלי לזלזל בהפועל באר שבע, אבל מי שלא תעלה למפגש בחצי הגמר – חולון או ראשון לציון – תהיה יותר מסוכנת מהקבוצה של רמי הדר, בטח במשחק אחד. ללא קשר לזהות היריבה בפיינל-פור, אפשר להניח שנראה רוטציה קצרה יותר עם דקות יותר משמעותיות לשחקנים המרכזיים ואלו שלדעת קטש מתאימים יותר למצ'-אפים מול היריבה.
