הפועל קטמון ירושלים סיימה ביום שני האחרון את העונה באופן לא ראוי ועם תבוסה, שלא מכבדת את המועדון.
אוהדים מהסוג המתלהם, יצאו מהעונה של הפועל קטמון ירושלים חפויי ראש. אני זכיתי לקורת רוח מתונה, לא יותר מזה, ומקווה לעונה טובה נוספת אחרי הפגרה. יש להביע הערכה עמוקה ליוסי מזרחי שהתגייס לטובת קטמון ברגעיה הקשים וגם לליאור זדה, שיש לקוות שעוד ישוב אלינו.
העליהום על שי אהרון, גם ב"כל העיר" ובעיקר ברשתות החברתיות", הוא מיותר ואפילו כפוי טובה. לעיתים האוהדים של קטמון מגיבים כמו סתם אוהדים מן השורה, ודוחים את האצילות שכפינו עליהם. הם אולי צודקים ועד כה נהגו באיפוק מסוים.
אני מקווה שההנהלה לא תקבל את עצת האחיתופל (שמציעים לא מעטים) ותשאיר את יוגב לרמן במרכז ההגנה. זה נכון גם לגבי דודי בוסי המעולה. לדעתי ייהנה הקהל מכדורגל יותר טוב, ואם קטמון תעלה בעונה הבאה לליגת העל זה יהיה בונוס נהדר.
העוצמה של בית"ר
גם הצהובים-שחורים מבית וגן מייחלים לעונה טובה בהרבה, בניצוחם של יוסי בניון ואלי אוחנה. יש למועדון קבוצת כדורגל טובה שתוכל להגיע בקלות לפלייאוף העליון. אנתוני וארן מפתיע לטובה ואני מקווה שהקברניטים יסתמכו יותר ויותר על שחקני מתוצרת בית.
לקבוצה שורשית כמו בית"ר ירושלים אין מה לחשוש מכמה שנים בלי אליפות הליגה. ליברפול לא זכתה באליפות הליגה האנגלית משנת 1980, ולמרות זאת היא עדיין נחשבת לפירמה גדולה בכדורגל האנגלי. יש מדד ששמו "עוצמת המועדון" שהוא חשוב לא פחות מעוצמת הקבוצה. תהיה עונה מרתקת בעירנו.
גוליית מביס את דוד
ראיתי הרבה מאוד משחקי גמר גביע באנגליה, שמונה מהם באצטדיון בוומבלי. מנצ'סטר סיטי הביסה בשבת את ווטפורד 0-6 במפגן עליונות חסר תקדים. לווטפורד, קבוצה טובה ואף נחמדה בליגה, לא היו כלים להתמודד עם התכולים של פפ גווארדיולה. סיטי הציגה כדורגל שמיימי ברמה אירופית גדולה; ווטפורד עשתה כמיטב יכולתה הצנועה.
חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)
הכלים של פפ הם כה נפלאים עד שהרשה לעצמו להשאיר את כוכבו קון אגווארו הפצוע על הספסל וקווין דה ברויינה הנהדר נכנס רק במחצית השנייה. אלא שכל כוכביו של פפ הם נהדרים, שחקנים כדורגל אמיתיים המסוגלים למלא כל תפקיד במגרש. הכדורגל שם ממש זהה לזה של ברצלונה בתקופת פפ. ווטפורד עשו כמיטב יכולתם וממש התלהבתי מקבלת הפנים שהקבוצה קיבלה מאוהדיה אחרי שריקת הסיום. סיטי זכתה בדאבל מוצדק, ועתה אין לנו אלא להתפלל למען ליברפול.
קשה להיפרד מעונה אנגלית כה נפלאה. המאבק על הבכורה נמשך עד שריקת הסיום של המשחק האחרון. הליגה הספרדית לא פיצתה אותנו השנה כיוון שברצלונה זכתה באליפות בקלות, ללא מתחרות רציניות. אישית אני מרוצה מאוד מהמקום העשירי של וסטהאם יונייטד שפרחה תחת שרביטו של המאמן הצ'יליאני מנואל פלגריני. אם הקבוצה תהיה יותר יציבה בעונה הבאה, היא תוכל להתמודד על מקום יוקרתי באירופה.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לצערי הכישלון של קטמון עובר ככה בקלוט מקוממת אבל כשבוחנים את הסביבה אין כל פלא שזה עובר לסדר היום כאילו לא קרה כלום.
גדול הלוזרים הוא בעל הטור חיים ברעם,הוא לוזר אמיתי משכבר הימים,מעולם לא חווה את חווית הווינר כך שעוד שנה ועוד שנה כושלתלא כזה נורא.
הבא אחריו הוא לא אחר ממנהל הקבוצה שי אהרון,יכולת התבטאות (ראה נתניהו)אומנם רהוטה אבל בהחלט אינה מקנה עדיפות להצלחה ושי אהרון כשל כשל מקומם,אולי מפני שגם הוא כמו ברעם לא חווה וינריות מהיא ועוד עונה של לוזרים מתקבלת בהבנה מקוממת עם הפנים לעונה הבאה.
להגיד לכם ששי אינו ראוי לתפקיד זה גדול עליו זה שהוא פיקח שרכש את אמונם של עיתונאים ופרשנים מתוך הבנה שזה יעזור לו בשעות מצוקה.
האחרוניםהאוהדים,תגידו לי הכישלון של קטמון ואהרון היו עוברים כל כך בקלות ובהבנה בביתר? ממש לא..היו שורפים את המועדון.
לסיכום אני כבר רואה עוד שנה כושלת שכבר היום מטפטפים את הסיבות כמו "אם בעוד 3-4 שנים הקבוצה תרכוש ניסיון כאילו עד עכשיו במה עסקו?
ואם לא די בכל אלה,הנגזרת מהלוזריות זה שבמשחקים קובעים אין בסביבה אפילו פונקציה אחת לרפואה שתטריף את השחקנים שיעלו בטירוף עם סכין בין השינייםוכך חולפת שנה ועוד שנה ודבר לא השתנה