כיפת הסלע (צילומים: באדיבות אורליך סאםאדם אקרמן, יניב צפוני)
כיפת הסלע (צילומים: באדיבות אורליך סאםאדם אקרמן, יניב צפוני)

הפינה ההיסטורית: 30 שנה לציפוי הזהב של מבנה כיפת הסלע

כיפת הסלע נבנתה בשנת 691 וניזוקה מספר פעמים, לפני שנבנתה מחדש בשנת 1448, אולם רק בשנת 1965 – למעלה מ-500 שנה אחרי שיקומה, היא קיבלה את הגוון הנוכחי, כשצופתה באלומיניום מוזהב. את המראה הנוכחי, עם הזהב הטהור, קיבלה הכיפה ב-1993, במימון מלא של מלך ירדן חוסיין, שביקש בכך להבטיח את החזקה הירדנית בהר הבית

פורסם בתאריך: 25.3.23 11:07

בניין כיפת הסלע בהר הבית נחשב לאחד המבנים המפורסמים והיפים בעולם, והפך עם השנים אחד הסמלים המובהקים ביותר של ירושלים, בוודאי ירושלים העתיקה. המבנה מהווה מונומנט מפואר ודוגמא המופתית ביותר לאדריכלות המוסלמית הקדומה.

מאז הקמתו בשנת 691 לספירה, לא השתנתה צורתו המקורית (על אף שהמבנה עצמו ניזוק משמעותית מספר פעמים), וזאת בשונה מהמבנה המונומנטלי השני על הר הבית – מסגד אל אקצה. המסגד עבר תהפוכות רבות, מאז הקמתו בשנת 705, מכיוון שיסודותיו לא היו יציבים. מסגד אל אקצה נהרס ברעש האדמה בשנת 747. המסגד שוקם ונהרס שוב ברעש אדמה בשנת 1033 – ואת צורתו הנוכחית קבל רק בשנת 1035.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה במושבה הגרמנית? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


לעומתו, כיפת הסלע נבנתה על ידי הח'ליף האומיי עבד אל-מלכ מעל "הסלע", (הנקרא "אבן השתייה") – תוך השענות עליו. הסלע הזה היה משולב בשני המקדשים היהודים – ונתקדש בכל שלושת הדתות המונותאיסטיות. המסורות הבליטו אותו, כסלע ממנו הושתת ונוסד העולם. הודות ליסודותיו המוצקים של כיפת הסלע, המושתתים על סלע האם, הוא ניזוק לעיתים, אך המבנה שרד באתרו למעלה מ-1,300 שנה. הבניין הנהדר, בעל שמונה הצלעות שמר על אופיו המיוחד ואחידות סגנונו, וחרף עבודות השיפוץ שנעשו בו, עמד בפני שיני הזמן. השלמות המיוחדות בבניין זה ויופיו הנדיר – על קישוטיו הפנימיים והחיצוניים שהם מלאכת מחשבת – הושגה גם על ידי תוכנית הבנייה, העשויה בסימטריה ובפרופורציות מושלמות. ההרמוניה המיוחדת הושגה במבנה, הודות למידותיהן הזהות כמעט של גובה הכיפה הפנימית וקוטרה, ושל אורך כל אחת משמונה צלעות המתומן (שאורך כל אחת מהן 20 מטר). כיפת הסלע איננה מסגד – אלא היכל שמטרתו לשמש מבנה-על שיביע כבוד ויקר לסלע. כמו כן הוא מאפשר למבקרים להסתופף לידו ולבצע הקפות טכסיות סביבו. זאת בשונה לתפקיד שנועד למסגד אל אקצה, שנבנה בידי אל ואליד, בנו של עבד אל-מלכ – לשמש כמסגד את אלפי עולי הרגל שהחלו לנהור לירושלים ולהר הבית – בעקבות כיבושם על ידי החליף עומר בשנת 638.


מבט על כיפת הסלע (צילום: אדם אקרמן, יניב צפוני)

מבט על כיפת הסלע (צילום: אדם אקרמן, יניב צפוני)


כיפת הסלע הוקמה כמצבת זיכרון, כמשקל נגד לכנסיית הקבר וכדי להחליש את תנועת העלייה לרגל למכה ומדינה, במאבק שהיה אז בין השליטים המוסלמים בירושלים לאלו בחצי האי ערב, על ההגמוניה על העולם המוסלמי. אי לכך, המבנה הוקם בהשקעה רבה ותוך העסקת טובי האומנים והבנאים שניתן היה להשיג ובהוצאה כספית ענקית. גובה המבנה מגיע ל-35 מטר ומעל לכל אחד מצלעותיו, נמצאים שבעה חלונות גבוהים שמשובצים בהם זכוכיות צבעוניות. שמונה צלעותיו של המבנה המקורי צופו בלוחות שיש וחלקו העליון של המתומן, והתוף הנושא את הכפה, עוטרו בפסיפסים. מרבית לוחות השיש לא שרדו – וצופו החל מהמאה ה-16 באריחי קרמיקה צבעונית. האריחים הובאו על הסולטן סולימאן המפואר מתורכיה וידועים "כאריחי קאשני". מבנה כיפת הסלע בנוי על משטח הגבוה ב-4 מטר מגובה רחבת הר הבית – ולכן כיפת הזהב נשקפת מזוויות רבות מכל חלקי העיר. הכיפה כוסתה על ידי עבד אל-מלכ בזהב טהור – שהעניק לה ברק מסנוור בנפול עליו קרני שמש.

 

 

כיפת הזהב האורגינלית החזיקה מעמד 325 שנה (משנת 691) ועד שנת 1016. היא חרבה ברעידת אדמה שהיתה בשנה זו. הכיפה שוקמה בתהליך שארך מספר שנים ונבנתה מעופרת. כיפה קודרת זו, שנעשו בה מספר חיזוקים ושיפוצים – החזיקה מעמד כ-450 שנה. בשנת 1448 פרצה שרפה בכיפת הסלע והכיפה התמוטטה. הממלוכים בנו אותה מחדש בעופרת האפורה, אשר משקלה הגיע ל 200 טון – והיתה לנטל על הבניין. אולם חלפו עוד 517 שנה, עד שנת 1965, שבה הוחלפה הכיפה בציפוי אלומיניום מוזהב שהוכן באיטליה. בית הממלכה ההאשמי, ששלט בעיר המזרחית והר הבית לאחר מלחמת 1948 – הוא שיזם בתחרות עם הוואקף המוסלמי – את שיפוץ מבני כיפת הסלע, ולהתקנת הכיפה החדשה בפיקוח ארכיטקטים ממצרים.


עבודת ציפוי הזהב בכיפת הסלע (צילום: באדיבות אורליך סאם)

עבודת ציפוי הזהב בכיפת הסלע (צילום: באדיבות אורליך סאם)


ברם, על אף צורתה הנפלאה של הכיפה, המצופה בצבע זהב, היא לא היטיבה לעמוד בפגעי הזמן ומים חדרו דרכה פנימה בעונת החורף, שגרמו נזקים לפנים המבנה ופגעו בעיטורים. שלטונות הוואקף הכינו תוכנית להחלפת המעטה החיצוני של הכיפה בכיפת נחושת מוזהבת, שהיתה אמורה לעלות כארבע מיליון דולר במימון מדינות ערב. פריצת מלחמת ששת הימים עיכבה תוכנית זו. בתקופת שלטון ירדן במזרח העיר (1967-1948) היה הר הבית בשליטה מוסלמית בלעדית ומנהלת ההקדשים (הוואקף) של משרד ההקדשים הירדני ניהלה את המקום. כיפת הסלע שופצה בתרומות של בית המלוכה ההאשמי.

החלטתו של שר הביטחון דאז משה דיין להשאיר את ניהול האתר בידי אנשי הוואקף המוסלמי (ולמעשה בשליטה עקיפה של ירדן) גם לאחר כיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, איפשרה את המשך המעורבות הירדנית. המלך חוסיין החליט בשנת 1993 על ציפוי הכיפה בזהב טהור – ועמד על כך שכל הסכום יבוא מכיסו – על אף שמדינות הנפט המוסלמיות רצו להשתתף במבצע במיליוני דולרים.


מבט מהעיר העתיקה על כיפת הסלע (צילום: מוחמד מוסא שהואן, lehava nazareth Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, מתוך ויקיפדיה)

מבט מהעיר העתיקה על כיפת הסלע (צילום: מוחמד מוסא שהואן, lehava nazareth Pikiwiki Israel, CC BY 2.5, מתוך ויקיפדיה)


חוסיין, שהיה עד ביולי 1951, להירצחו של סבו המלך עבדאללה על ידי פלשתיני קיצוני, בכניסה לאל אקצה, ראה אקט סמלי בכך, שכל ההוצאה תבוא מכיסו. מפעל השיפוץ נועד להבליט את חזקתו וחזקת צאצאיו על כיפת הסלע לתמיד. לשם כך הוא מכר את בית הדירות המפואר שלו בלונדון בסכום של 12 מיליון דולר. איטום הכיפה בזהב טהור, שמשקלו הכולל היה 80 ק"ג, נועד להבטיח אותה בפני דליפת מי הגשמים שנגרמו בשל התכווצויות הכיפה שהיתה עשויה מאלומיניום – ולהחזיק מעמד לפחות 150 שנה. המטרה היתה להחזיר את הכיפה לאיכותה וחוזקה של הכיפה המקורית מהמאה ה-7, שהיטיבה לשמר את המבנה מאות בשנים.

בזיהוב הכיפה ראה חוסיין גם מסר של שלום. היה זה לאחר שבשנת 1993 נחתמו הסכמי אוסלו בין ישראל לבין הפלסטינים, שאף נתנו תנופה למשא ומתן עם ירדן. בשנת 1992 עלה לשלטון בישראל יצחק רבין, שעמו חוסיין מצא שפה משותפת. ואכן זמן קצר לאחר השלמת מבצע הכסוי בזהב, נפגשו שני האישים ביולי 1994 בוושינגטון. בנוכחות הנשיא ביל קלינטון, הודיעו השנים על סיום מצב הלוחמה בין ישראל לירדן. בהסכם השלום שנחתם בנובמבר 1995, הכירה ישראל באפוטרופסות הראשית של בית המלוכה ההאשמי על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים והעניקה לירדן עדיפות של מעמד מיוחד על הר הבית.


כיפת הסלע (צילום: באדיבות אורליך סאם)

כיפת הסלע (צילום: באדיבות אורליך סאם)


תהליך זיהוב הכיפה ארך תשעה חודשים (הסתיים באמצע 1994) ועלותו הסתכמה ב-15 מיליון דולר. עובי הציפוי אינו עולה על 2.3 אלפית המילימטר. היא מגינה כעת היטב על המבנה המתומן הפנימי ועל התוף התומך את כיפת המבנה. הכיפה מעל התוף, שהיא כיפתו הפנימית של המבנה עשויה עץ ומופרדת מכיפת הזהב החיצונית. החלל בין שתי הכיפות יוצר שכבת בידוד, המגינה על עיטורי הכיפה הפנימית מפני שינויי מזג האוויר.

ורדה פולק-סאם, צלמת ישראלית המתגוררת בירושלים הורשתה על ידי הוואקף לשהות על גג כיפת הסלע משך כל תשעת חודשי השיפוץ, ותיעדה בצילומים מרהיבים את הנחת כיפת הזהב על כל שלביה. זכות מיוחדת זו ניתנה לה, כי פעלה כעיתונאית גרמנית, בהיותה נשואה לעיתונאי הגרמני אורליך סאם. באותן שנים בעלה היה כתב של מספר עיתונים גרמנים חשובים ושל רשתות טלוויזיה – ושלטונות הוואקף היו מעוניינים בפרסום למבצע הציפוי.


מבט על כיפת הסלע (צילום: אדם אקרמן, יניב צפוני)

מבט על כיפת הסלע (צילום: אדם אקרמן, יניב צפוני)


ורדה סאם הכינה ממאות הצילומים שצלמה אלבום מפואר. באלבום נכללו לא רק צילומי הרכבת הכיפה וזיהובה – אלה גם הנופים הנשקפים ממרום עגורנים ענקיים, שהוצבו בהר הבית. התצלומים אוגדו ל"אלבום השלום" שהגיש יצחק רבין, כמתנה למלך חוסיין בפגישתם ההיסטורית בוושינגטון.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר