מלון הבוטיק היוקרתי אמריקן קולוני מוכר וידוע לציבור ומלווה למעלה מ-120 שנה את ההיסטוריה של ירושלים. מכובדים רבים שהגיעו לעיר במאה שעברה וגם כיום, בחרו להתאכסן בו או סתם ליהנות מישיבה בחצרו. נזכיר ביניהם את לורנס איש-ערב, גנרל אלנבי, מארק שאגל, אינגיד ברגמן, ריצ'ארד גיר, בוב דילן, עומר שריף ומדינאים כמו וינסטון צ'רצ'יל ומיכאל גורבצ'וב, שמצאו בגינתו אווירה נינוחה לפגישות עבודה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
תחילתה של המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני, כמובן) בירושלים היתה בשנת 1881, כאשר משפחת עו"ד הורשיו ספפורד הגיעה מארצות הברית לאחר שורת אסונות שפקדה אותם, ביניהם שרפה שכלתה את ביתם בשיקגו. הם היו 16 איש ואליהם הצטרפו כמספר הזה משפחות משוודיה ויחדיו החליטו לחיות תוך שיתוף פעולה ולהגיש סיוע לכל נזקק ללא הבדל דת, מוצא וללא פעילות מסיונרית. הם היו חרוצים ומוכשרים ובעלי מקצועות כמו נגרים, מכונאים ונפחים ואף בעלי ידע בתחומי החקלאות ומשק מגוונים.
הכניסה לארכיון הצילומים במלון 'אמריקן קולוני' (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
כשגלי התיירות לישראל ולירושלים בפרט עלו, החליטו אנשי המושבה האמריקאית להקים מחלקת צילום ולפתוח חנות מזכרות ליד שער יפו, בה נמכרו צילומיהם. מחלקת הצילום הוקמה על ידי אלייז'ה מאיירס, יהודי מומר שהיגר לארץ מהודו, שהיה חובב צילום והביא עמו ציוד צילום בסיסי בתחום זה. הוא הכשיר צוות של 15 צלמים צעירים, והמבחן הראשון החשוב שלהם היה ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ ב-1898. הביקוש לצילומי הביקור היה גבוה מאד, ומכירתן הכניסה כסף רב לקופת המושבה האמריקאית. הצלמים עסקו בתיעוד אמנותי, עיתונאי, מדעי ותיירותי וצלמו את הארץ, נופיה ודמויותיה תוך דגש על אירועים היסטוריים, דתיים וארכיאולוגיים. הם הפכו את מחלקת הצילום, למוסד הצילום המקצועי ביותר במזרח התיכון. הכסף הרב שהרוויחו, בנוסף למלון שנפתח ב-1902, היה למקור הכנסה ראשי לחברי המושבה. בין הצלמים הבולטים של המחלקה היו לואיס לארסון, ובני הזוג אריק ואדית מטסון. הם שכללו מאוד את טכניקת הצילום כמו צביעת תמונות בצבע, והפיכת הצילום לתלת-ממדי.
לארסון ומטסון זכו לתעד שנים דרמטיות בתולדות ארץ ישראל וירושלים בפרט. בין הארועים היו: הקרבות בין הצבא הטורקי לבריטי, כניעת ראש העיר הערבי של ירושלים לשני סמלים בריטים (כאשר הדגל הלבן שמסר להם, היה גזור מסדין שנלקח מבית החולים של אמריקן קולוני), כניסת גנרל אלנבי לירושלים ב-1917, טקס חנוכת האוניברסיטה העברית ב-1925, הנחת אבן הפינה לבניין עיריית ירושלים ההיסטורי, טקס חנוכת בניין הדואר המרכזי ברחוב יפו, וחגיגת הניצחון עם סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945. הם תעדו אסונות טבע, כמו מכת הארבה שפגעה בארץ ב-1915 ונזקי רעידת האדמה שהתרחשה בירושלים ב-1927. מאורעות הדמים ב-1929 בירושלים וברחבי הארץ והמרד הערבי הגדול ב-1936, זכו בזכותם לתעודה נרחב. התפתחותה של תל אביב ונמלה והחוף התוסס שלה, כבר בשנות ה-30, והן צילומי המושבות והתבססותן – העניקו תיעוד אוהד ליישוב היהודי. צלמי המושבה האמריקאית הגיעו ביוזמתם לאירועים רבים, אך גם הוזמנו על ידי ממשל המנדט להנצחת טכסים אישיים וממלכתיים.
הכניסה לארכיון הצילומים במלון 'אמריקן קולוני' (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
מלון אמריקן קולוני מנוהל כיום על ידי 25 יורשים; בריטים, אמריקאים ושבדים, שכולם קשורים בקשרי משפחה. בשנת 2008 נפטרה ולנטין-וסטר, הצאצאית האחרונה ממשפחת המייסדים שהתגוררב במלון. היא שמרה משך 40 שנה על אוסף גדול של כל צילומי האירועים החשובים – מאז ביקור הקיסר וילהלם בארץ ועד קרבות מלחמת העצמאות (בין השנים 1967-48 היה המלון בשטח ירדן). בשנת 2008 נפטרה ולנטין-וסטר והבית בו התגוררה בסמוך למלון, היה משכן לארכיון ולמוזיאון. ב-2017 התקיים הטקס הרשמי של פתיחת הארכיון. מועצת המנכ"לים של המלון מינתה אוצרת מקצועית לארכיון, רחל בר, שעוסקת במסירות מאז מ-2007 בקטלוג החומר והעמדתו לשימוש לחוקרים, עיתונאים ואוצרי מוזיאונים.
באוסף 70 אלבומי צילומים מקוריים (המונים כ-10 אלפים צילומים). אוצר תרבותי זה, יחד עם האוסף הגדול של ספריית הקונגרס, מהווים נכס ייחודי ורב ערך לתולדות ירושלים וארץ ישראל. הארכיון באמריקן קולוני, הכולל גם ספריה עשירה ותצוגה של פריטים בעלי ערך ארכיאולוגי, אמנותי (ציורים) והיסטורי (כמו כתבי יד ומפות אזוריות), שאספו אנשי המושבה לדורותיהם, פתוח כיום בתיאום לכל מבקר. לא רבים מודעים לקיומו של הארכיון, ולאפשרות לראות את אחד המקורות הוויזואליים החשובים של הצילום בארץ ישראל, משלהי המאה ה-19 ועד קום מדינת ישראל.
- הסקנדל החלמאי ברחוב הרצוג
- "חיים בתחושת חוסר ביטחון": גל פריצות בדרום ירושלים
- הסיוט ברחוב עזה – אל תתקרבו
- הבחירות למינהל הקהילתיים: גילה, קרית היובל ורמות בחוץ
- קו ירושלים-ת"א: מה לא מספרים לנו ברכבת ישראל?
- המצוקה הקשה בתחבורה הציבורית בבית שמש – מאות הפגינו
- חשד: מדביר הרעיל למוות במזיד 11 חתולים וכלב
בנצי פרחי
טימטום ואידיוטיזם של תיכנון. הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.