מזה כעשרה ימים שתיכון זיו בבית הכרם רועש וגועש – הסיבה: מבחן באזרחות שניתן לתלמידי שכבת י"א עסק, בין השאר, בתנאי הכליאה של האסירים בבתי הכלא בישראל מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', תוך קביעה שזכויות האסירים – בהם גם מחבלי נוחבה של החמאס שהשתתפו במתקפה הרצחנית של ה-7/10 – נפגעו ותנאי הכליאה שלהם עולה "לכדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה".
השאלון הרתיח חלק מהתלמידים שניגשו לבחינה. הם פנו להנהלת בית הספר, שטענה מצידה כי אין בעיה בשאלה וכי היא עוסקת בנושא שנמצא על סדר היום.
יצוין כי השאלה הציגה מאמר מאתר 'YNET' שעסק בדוח של הסנוגריה הציבורית אודות תנאי הכליאה בישראל, בדגש על אחרי פרוץ המלחמה ותוספת של אלפי אסירים ביטחוניים.
בשאלון במבחן נכתב, בין השאר: "הסנגוריה הציבורית פרסמה דו"ח תנאי הכליאה בישראל, וממנו עולה כי אסירים במדינה כלואים בתנאים בלתי אנושיים, כולל אסירים פליליים"… בהמשך נכתב: "מתחילת המלחמה נוספו לבתי הכלא עוד 3,400 אסירים ביטחוניים – מחבלי חמאס מעזה, בהם מאות מחבלי נוחבה, ומפירי סדר ומחבלים מיו"ש. לכן הכריזו בשב"ס על "מצב חירום כליאתי" שמאפשר פגיעה בזכויות הבסיסיות של כליאת האסירים".
עוד על פי המאמר שניתן לתלמידים: "על פי הדין הבינלאומי, החזרת אסיר בשטח של 3 מ"ר ומטה עולה לכדי "ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה".
התלמידים, כאמור, פנו להנהלת בית הספר, שמצידה לא ראתה בעיה בהתנהלות. אז התערבו גם ההורים, שפנו אף הם להנהלה. ביממה האחרונה קבוצות הוואטסאפ הכיתיות, במיוחד של כיתות י"א אך לא רק, גועשות ורועשות.
חלק מההורים זועמים על השאלה כפי שהוצגה וטוענים כי ראוי היה להתחשב יותר ברגשות ובמצב, ולבטח שלא לשאול על זכויות כאלה ואחרות למחבלי הנוחבה.
כך למשל, בשיחה עם "כל העיר" אומרת אמא לתלמידי בכיתה י"א: "אני מוצאת שמורה לאזרחות שמוצאת לשאול שאלה כזו בזמן כזה, פוגעת ברגשותינו וברגשות ילדינו. וחוטאת למצב הרוח הלאומי הירוד ממילא. אלו מחבלים טרוריסטים, שעשו מעשים איומים וכפו עלינו את המצב הכאוטי הזה. מישהו רוצה אותם פה? הרי עוד לא יודעים מה לעשות איתם. לעצם העניין. מקומם. זכויות אדם וכבוד האדם בימים אלה לא מתקשרים לנוחבה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אמא אחרת מוסיפה: "הבעיה בדרך ניסוח הבחינה היא שמכל זכויות האדם שניתן לחשוב עליהן, בחרו להתייחס לזכויות אדם של מי שרצחו וטבחו ואנסו וערפו ושרפו למוות גברים ונשים, ילדים וזקנים ושללו מהם לא הזכות לחיים בכבוד אלא את הזכות לחיים. בחירה תמוהה, סרת טעם ומקוממת. והיא מקוממת במיוחד בדרך ניסוחה שלא מאפשר כלל להעלות טיעון נגדי, לפיו נוכח נסיבות כליאתם של מחבלי הנוח׳בה ומצב החירום הכליאתי, אין מקום לדבר על פגיעה בזכויות אדם או אף את הטענה כי אין המדובר בפגיעה בלתי מידתית. לכן קשה להתייחס ברצינות לטענה שהבחינה היא חלק ממדיניות לעודד שיח דיאלוגי אך אינו מתיימר לחנך לתפיסה אידיאולוגית כזו או אחרת. מה שכן, בהחלט יש לשמוח על כך שהתלמידים לא נשארו אדישים ופעלו להביע את מורת רוחם מהדברים".
הדעות בקרב ההורים, יש לציין, היו מגוונות והיו גם כאלה פחות ביקורתיות. למשל, אחד ההורים אומר: "הצער היחיד שיש לי לגבי הנוחבות, זה שהם לא נהרגו. ברגע שנשבו, צריכים לקבל זכויות על פי כל החוקים בישראל, כמובן בלי שום הטבות שאינן מחויבות. יחד עם זאת, אני חושב שאפשר היה להיות יותר רגישים".
בתגובה לסערה שהתחוללה, הנהלת בית הספר כתבה להורים: "במבחן באזרחות בכיתה י"א-י"ב, צוטט מאמר שפורסם ב-ynet, שתיאר דו"ח של הסנגוריה הציבורית (יחידה במשרד המשפטים) על הצפיפות בבתי הכלא בישראל שנוצרה בעקבות המלחמה שבה התווספו לבתי הכלא עוד 3,400 אסירים ביטחוניים. השאלה שנשאלה בבחינה היתה: הציגו את המושגים "זכויות יסוד" ואת "הזכות לכבוד". הסבירו מה נטען במאמר לגבי מימוש הזכות לכבוד?
"אנחנו מבינים שיש ביקורת על בחירת המאמר הזה בימים אלו, ואנחנו חושבים שזו ביקורת לגיטימית. יחד עם זאת, אנחנו שמחים שהמאמר עודד בקרב תלמידנו דיון בדילמות הקשורות לחיים בחברה דמוקרטית. בית הספר זיו מעודד את תלמידיו לגבש זהות חברתית, פוליטית ותרבותית באמצעות למידה ושיח דיאלוגי, אבל אינו רואה עצמו גוף שתפקידו לחנך לתפיסה אידיאולוגית זו או אחרת".
סיגל
מפתיע אותי שבית הספר בחר להגיב בתגובה כל כך דלה ולא ממש עניינית. יש מספיק אזרחי מדינת ישראל שזכויותהם נפגעות והיה ניתן לשאול עליהם. הבחירה לשאול דווקא על אנשים נטולי אנושיות איפה זכויותהם נפגעות בימים של מלחמה אינה ראויה בשעה זו. ובית הספר היה צריך לקחת אחריות להתנצל ולא להתבצר בעמדה הזויה.