בורכתי בשותפות חדשות לדירה והרשו לי לציין כי אין מאושרת ממני.
אתמקד לטובת הכתבה באחת מהן, בריטה, שהגיעה כל הדרך מקונטיקט שבארצות הברית.
בריטה הכריזה לפני מספר ימים, כי עליה להכין פרויקט ללימודים בו עליה לשחזר ארוחת בוקר, מעיין סוג של בראנץ' חורפי מתוך ספר מתכונים מהמאה ה-19.
יום ראשון בבוקר, השעה היתה 9:45. קמתי מוכנה למשימה ללא שום ציפייה (דבר שלא קורה בדרך כלל) לטעום ולהתרשם. משהו בי ציפה לארוחת בוקר בסגנון בופה אמריקאי (כזה שאני מכירה מהסרטים או מהבראנץ' השנתי של משפחת צוברי שנערך מידי סוכות, וזה האירוע הכי שווה של השנה – מסוג האירועים שלא יכולתי להרשות לעצמי לפספס השנה לכן הקדימו אותו לזמן הביקור שלי בחופשת הקיץ. מוגזם?). במציאות מה שהונח על השולחן: קערת פירות שופעת, קפה, סכו"ם מוקפד והסבר מבעוד מועד כיצד ומתי להשתמש בהם.
להכנת הקפה: "כף גדושה של קפה שעליו להיטחן רגעים אחדים לפני הגשתו, מים שהובאו לרתיחה שנייה ולבסוף להגיש עם שתי כפות שטוחות של שמנת מתוקה עבה וסוכר". לא שתיתי סוכר בקפה שלי למעלה מעשר שנים – הקרבה של גסטרונומית בהתהוות זה להיות מוכנה ללמוד וליישם מנהגים של תרבויות שונות לטובת הרחבת האופקים. הופתעתי לגלות שהקפה דווקא מצא חן בעיניי עד מאוד.
בריטה (צילום: רות פון שטראוס)
אז מה היה לנו?
מנה ראשונה – צנים, שיובש יום קודם ורגע לפני ההגשה נצלה מעט בתנור. מוגש עם שלוש יחידות סרדינים שטוגנו קלות במחבת לוהטת ופרוסת לימון. כמה פשוט ומדויק, ככה טעים.
מנה שנייה – צנים נוסף, עם פילה דה בף (טנדרלוין) ופטריות שהושחמו היטב ומעט מלח.
מנה שלישית – מאפה בוקר פריך ונימוח מבפנים לצד לביבת צדפות.
מנה רביעית – עוגת תירס אפויה בעלת שכבה קריספית, שהוגשה לנו עם חזה עוף רך ומוצלח במיוחד, למרות צבעו הלוקה בחסר.
בשלב הזה שותפתי לסעודה ואני כבר הרגשנו שזהו זה, אין ביכולתנו להכיל עוד אוכל ושתייה ושבאמת הגיע הזמן להתקפל.
הפולנטה הכי מפתיעה שהיתה לי עד כה (צילום: רות פון שטראוס)
אבל אז הגיעה המנה חמישית – פלחי תפוז ומעט סוכר שנבזק בקפידה מעליהם. מנה שעד שלא סיימתי אותה לא הבנתי עד כמה הזדקקתי לה. ביכולתו של פרי לעשות פלאים ולחדש את המערכת ברגע. מוכנה להמשיך את המשימה רעננה מתמיד, ובדיוק בזמן לקינוח.
מנה שישית – וופל לא סטנדרטי, אשר נאפה בתבנית לחם והוגש עם סירופ מייפל איכותי. זו היתה אחת המנות המוצלחות שיצא לי לאכול לארוחת בוקר. ואני לא אוכלת מתוק בבקרים. פשוט מדהים!
וופל לא סטנדרטי (צילום: רות פון שטראוס)
מנה שביעית שלא הוגשה – והיתה אמורה להיות מוגשת כמנה שנייה, אבוי לי כמה חבל שזה לא קרה! שקדי עגל עטופים בלארד (שומן חזיר). גם איתו מגיעה הנחיה כיצד יש לנקז אותו מהחזיר בעזרת כלי המיועד במיוחד לפעולה זו. לצד שקדי העגל אפונה ויין אדום צרפתי איכותי. תוהים לעצמכם מה צורת הבישול? ובכן, זה דווקא לא מצוין בספר – הסופרת שבריטה בחרה לחקות יצאה מנקודת הנחה שעל כל טבח/ית לדעת מהי צורת הבישול האולטימטיבית לכל חומר גלם.
במהלך הארוחה אמנם היה נדמה לי כי כל שעלי לעשות בסופה זה להתקלח ולהיכנס לתרדמת צהריים ארוכה, אך מיד בסופה הרגשתי רעננה ואף מלאת אנרגיות ולא כבדה כלל. מדוע זאת?
בנוסף תהיתי לתומי, מדוע ביצים לא נכללו כלל בארוחה. הופתעתי לגלות שלא הצטערתי. מדוע זה שביצים נקשרות לנו לארוחת בוקר? אמנם בריטה השתמשה בביצים כמרכיב אחד מיני רבים לטובת מספר מנות אך הביצה לא הוגשה כמנה בפני עצמה. בנורמות שלי ביצה חייבת להיות עיקר ארוחת הבוקר, בין אם היא שלוקה, מטוגנת, מקושקשת, חצי רכה, חצי קשה, אומלט וכו'. מעניין אם לפני 100 שנים זה גם היה מפריע לי? עבורי ארוחת בוקר קלאסית היא ביצה מקושקשת רכה, שחמאה מומסת הוטמעה לתוכה באיטיות והוגשה עם מעט קריסטלי מלח יחד עם צנים שהושחם היטב. כזו שמיד עם הביס הראשון יהיה את רעש הפכסום הסקסי וטעמי אומאמי השזורים יחדיו עם קרמיות מהחמאה. ביצים לארוחת בוקר – חובה? הייתי מעוניינת לאתגר את עצמי ולנסות שבוע של ארוחות בוקר אחרות. כתבו לי והמליצו לי. אשמח להתנסות ולשנות הרגלים.
אבל עד אז, קבלו מתכון לביצה מקושקשת טעימה ונעימה, כזו שלא חסר לידה שום דבר, לא גבינה, לא סלט, המלכה של הבוקר.
מצרכים:
3 ביצים טריות
כף גדושה של חמאה איכותית
חצי כף שמן זית
מעט מלח ופלפל שחור
שתי פרוסות לחם עבות
שתי שיני שום
עגבניה אחת בשלה
מקושקשת של רות פון שטראוס (צילום: רות פון שטראוס)
אופן הכנה:
במחבת חמה נקלה את פרוסות הלחם שלנו, בעזרת שמן זית וחמאה עד לצבע להשחמה נאה משני צידי הלחם.
בסיר קטן נמיס את החמאה. לאחר שנמסה נשים בקערה עם שלושת הביצים ומיד נתחיל במלאכת ההטרפה. קחו את הזמן עם ההטרפה – אנחנו מעוניינים להכניס כמה שיותר אוויר לתוך התערובת, בשלב הזה ניתן להוסיף לפי בטעם מלח ופלפל שחור.
על להבה נמוכה אך לא נמוכה מידי נשים שמן זית וחמאה ומיד נוסיף את הביצים, בעזרת לקקן יש להחיל ערבוב תמידי תוך כדי תנועות קיפול עד לכדי מסה יפה ורכה אך לא יבשה.
בחזרה לברוסקטות שלנו – בעזרת מיקרופליין נגרד את שיני השום. יש למרוח לפי מידת הטעם.
את העגבנייה הבשלה נפרוס לחצי ונשפשף אותה על הלחם עצמו כדי שתכולת העגבניה תרכך אותו מעט.
וזהו זה חברים וחברות – מעכשיו זו תהיה הארוחת בוקר הכי פשוטה שלכם עד כה. זו אחת הדרכים האהובות עליי להתחיל את הבוקר , מקווה שגם תהיה שלכם!
בון אפטיטו ראגאצי,
מזל
נורית שלומי פון שטראוס
כתבה נפלאה, מגרה ומעוררת תיאבון , מחכימה ויוצרת רצון לנסות – כמובן
והכותבת – נו…… נפלאה כדרכה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ברור שהבת שלי יודעת להכין ביצה מקושקש. שנראת נהדר אפילו בלי שמנת וחמאה מוספת.