עורך דין אזרחי (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
(צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

בעקבות מקרה זדורוב: האם במדינת ישראל "תופרים תיקים" לכאורה? | דעה

אי אפשר לומר שהפרקליטות נקייה מחולאים רעים. בתיקים רבים הפרקליטות מעורבת בעצמה בחקירה ועל בסיס אותה "הנחת מוצא" של המשטרה, וגם אם לא במזיד, תורמת תרומה משלה לניווט החקירה אלי אפיק אחד

פורסם בתאריך: 7.7.21 17:15

החלטת בית המשפט העליון לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב, מקימה חשש שחקירת המשטרה נווטה אלי אפיק אחד: לגרום להרשעת זה שהמשטרה האמינה שביצע את הרצח המחריד. התעלמותה מסימני הדם שהיו כבר אז בזירה, ושאינם של זדורוב, אשר מקימים חשש שאת המעשה הנורא ביצע אדם אחר דווקא, מתיישבת עם סברה שהמשטרה ניהלה את החקירה באפיק צר שיוביל לתוצאה שהאמינה בה. פעילות המשטרה להפיק מפיו הודאה שגם בה וגם בשחזור יש קשיים עצומים, הובילה גם לטענה שהמשטרה אכן "תפרה לו תיק". בצד זה נטען גם שהפרקליטות עצמה ניהלה גם היא את המשפט כדרך שנועדה להצדיק את אותה הנחת מוצא. על רקע קושי ראייתי חמור זה, אין פלא שהפרקליטות מתלבטת אם בכלל לקיים משפט חוזר או שמא לחזור בה מכתב האישום.

דרך זו של ניהול חקירה ומשפט, מציפה, פעם נוספת סוגיה קשה ומטרידה: האם במדינת ישראל "תופרים תיק"?


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


בדרך כלל מי ש"תופר תיק" הוא מתלונן אשר מגיש תלונות כוזבות, בין לשם פגיעה לשמה ובין לשם השגת תכליות פסולות ממין אחר (בעבירות מין נפוצות טענות של חשודים ו/או נאשמים שהתלונה היא בגדר "תפירת תיק"). בצד זה, אכן היו מקרים שגם חוקרי משטרה מסוימים דאגו "לתפור תיק" לחשודים, בין מתוך נקמנות ובין מתוך "אמונה" שאלה אכן ביצעו עבירה. מנגד, ממש אי אפשר לומר שהפרקליטות "תופרת תיק" בעצמה. בדרך כלל, עם סיום החקירה, הפרקליטות מקבלת את חומרי החקירה ואז מחליטה אם להגיש כתב אישום אם לאו. אפשר גם לומר שבמרבית המקרים פרקליטות בוחנת ראיות באופן מקצועי והוגן כדרך להחליט אם מוצדק ו/או מתחייב להגיש כתב אישום אם לאו.

עם זאת, אי אפשר לומר שהפרקליטות נקייה מחולאים רעים שמצויים גם בה. בתיקים רבים, הפרקליטות מעורבת בעצמה בחקירה וגם היא, על בסיס אותה "הנחת מוצא", וגם אם לא במזיד, תורמת תרומה משלה לניווט חקירה אלי אפיק אחד. בנוסף, לא תמיד ההחלטה להגיש כתב אישום נעשית על בסיס בדיקה מקצועית והגונה. מאותו רגע הפרקליטות "נעולה": למעט מקרים נדירים, לא ניתן לשכנע פרקליט לחזור בו מהחלטה להגיש כתב אישום.

חמור מכך, נתקלנו גם בפרקליטים (למרבה המזל בודדים) שלא בחלו בשום אמצעי כדי להוכיח שההחלטה להגיש כתב אישום היא החלטה מוצדקת. כבר נתקלנו בפרקליט אשר ממש הנחה משטרה לנווט את החקירה לאפיק אחד, זה אשר עתיד להוביל לאותה הרשעה מקווה. בצד זה, אפילו נמנע מלהורות למשטרה לבצע פעולות חקירה שיפיקו ראיות שיסתרו את התיזה שלו ואחר כך פעל כדי למנוע מהסנגור לחשוף ראיות מנגד. בדרכו להשיג מטרתו, דאג אחר כך "להכין את העדים"; הפריע לחקירתם הנגדית באמתלה של "התנגדות" ועוד כהנה וכהנה מעשים שמטרתם הייתה למנוע מבית המשפט להיחשף לאמת ולזכות "חלילה" נאשם. אפשר שאלה שטוענים שגם פרקליטות "תופרת תיקים" מתכוונים למקרה כזה, אז אי אפשר לומר שהטענה מופרכת. זוהי בפירוש "תפירת תיק".

הסיבות לכך מגוונות. יש פרקליטים שרואים בזיכוי כישלון. ככל שהנאשם יזוכה, שלא לומר גם יפוצה, אזי תופנה אצבע מאשימה לאותו פרקליט. תוצאה כזאת "מפחיתה ממעמדו". כן, גם אצל אלה יש אגו ולעתים זה מעביר פרקליט על דעתו.

לכאורה, קיימים בפרקליטות מנגנוני פיקוח על פרקליטים מסוג כזה. מעל כל פרקליט יש "ראש צוות", שאמור לפקח על עבודת אותו פרקליט. אלא, משראש הצוות בעצמו אישר את הגשת כתב האישום, הרי שהוא עצמו ממשיך וחוטא בהתעקשות משלו להוביל את התיק אלי הרשעה. אכן יש מעל שני אלה פרקליט המחוז שאמור לשמש "כתובת על", אלא שהניסיון מוכיח שהפרקליטות, כמו בכל מקום עבודה, גם היא מקום עבודה וגם שם קיימת "סחבאקיאדה" חברתית. אז "לא נעים לפגוע בחבר", מה גם שבכך יודה באחריותו שלו. מילא "סחבאקיאדה", אלא כשפרקליט מחוז ירושלים, דני ויטמן, שהוא רב, משמש כרב בחתונתו של פרקליט העובד תחתיו – ואכן מקרה כזה היה – אין פלא שאחר כך "יתקשה" להעביר תחת שבט ביקורתו טענות אודות מעלליו של אותו פרקליט ויתקוף דווקא את זה שפנה לעזרת פרקליט המחוז.

גם מנגנוני ביקורת כדוגמת בית משפט לא תמיד מושיעים. משום מה הפרקליטות נהנית מ"חזקת התקינות" ובדרך כלל בתי משפט רואים בה גוף "טהור". גם אם בכל זאת בית משפט מזכה, לרוב זה יהיה "מחמת הספק". נדירים הזיכויים המלאים ובוודאי נדירים פסקי דין שמותחים ביקורת על התנהלות, לעתים נפשעת, מאת פרקליטים.

מנגנון ביקורת נוסף הוא הגוף שהוקם כגוף ביקורת על התנהלות גורמי הפרקליטות והתביעה. הפרקליטות נלחמה בהקמתו עד חורמה, לרבות השבתת מערכת המשפט. זו דאגה לחוק ש"יסרס" את אותו גוף, את העומד בראשו ואת נפקות בדיקתו. מסיבה זו השופטת הילה גרסטל שיועדה לשמש בתפקיד זה ואשר לא הייתה מוכנה לשמש בראש גוף "חסר שיניים", נטשה אותו במופגן. השופט דוד רוזן, בצד ביקורות שמותח מידי פעם על התנהלויות במקרים קיצוניים, עדיין "מחזיר לשולח" את מרבית התלונות, בהנמקה שאותו חוק אינו מאפשר לו לפעול . פעם "התיק תלוי ועומד"; פעם "התיק בערעור"; פעם "לא אני הכתובת" ועוד כהנה וכהנה הנמקות. השורה התחתונה היא שהתופעות נמשכות ואזרחים רבים נופלים קורבן להתנהלויות, לעתים נוראיות, מסוג כזה.


 הכותב: עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי, יו"ר (משותף) של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין בישראל.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


 

תגיות:

תגובות

2 תגובות
  1. נירדף

    כתבה מעולה. בוקר טוב. תפירת תיקים באובססיה חולנית נעשית ביחידת התביעות של מישטרת ירושלים בפרט לקטינים. והתנהלות משוחדת עם שרות המבחן. בנוגע לשוטרים נקמנים שתופרים תיקים גם ממציאים חקירה ומגייסים "עדים" ו"מודיעין"מפוברק וכוזב. ותסקירים כוזבים חופשי.
    העוול ז ו ע ק לשמים.

  2. אדום

    נו ברור שתופרים תיקים הכינוי של משטרת מוריה הוא "המתפרה"

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר