גם בבחירות הקרובות לראשות העיר הקול החרדי יהיה זה שיכריע. כ-35 אחוז מבעלי זכות הבחירה בירושלים הם חרדים, מה שהופך את מידת השפעתם על המועמדים השונים לגדולה ביותר. אז עד כמה בעצם סחיטים המועמדים לראשות העיר? והאם הם ייתנו למגזר החרדי את הכל רק כדי להשיג ניצחון?
גורמים המקורבים למועמדים לראשות העיר יודעים לספר על חיזור מתמשך אחרי הקול החרדי, שלא לדבר על מרדף אחר תמיכת המגזר החרדי בבחירות הקרובות. אותם מקורבים מציינים כל הזמן כי מתקיימים מגעים שונים בין המועמדים לבין נציגי החרדים, וזאת על מנת להבטיח את תמיכתם בבחירות – תמיכה שהיא כאמור זו שתכריע ככל הנראה את הכף לטובתם. האם בתמורה לאותה תמיכה החרדים פשוט יקבלו דף חלק שבו יציינו את רשימת הדרישות שלהם ואף יקבלו את הכל?
"המועמדים השונים לראשות העיר צריכים את החרדים כדי לנצח בבחירות, וכדי לקבל את הקולות שלהם הם הופכים ללחיצים יותר", מנתח שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של "מקור ראשון", את הבחירות לראשות העיר שיתקיימו כידוע בסוף חודש אוקטובר.
שלום ירושלמי (צילום: פרטי)
העובדה הזו, כך לטענת ירושלמי, הופכת את המגזר החרדי לבעל השפעה רבה. "במשחק הפוליטי, הכוח האלקטורלי הגדול שיש לחרדים בירושלים מהווה יתרון משמעותי ביותר. הבחירות הקרובות לראשות העיר יוכרעו על ידי הקול החרדי. המועמד שיצליח לגייס את התמיכה הרחבה ביותר של החרדים הוא זה שיזכה. וזה לא דבר חדש – כך קורה בבחירות בירושלים בכל מערכות הבחירות האחרונות, זה היה כך אפילו בימיו של טדי קולק, ולאחר מכן באופן ברור עוד יותר בתקופת אהוד אולמרט כשגם ניר ברקת נהנה מתמיכת לפחות חלק מהחרדים וזה מה שלמעשה נתן לו את הניצחון במערכות הבחירות האחרונות".
הדמוגרפיה והמספרים, חשוב לציין, מאמתים ומחזקים את התזה של ירושלמי. על פי נתוני מכון ירושלים לחקר מדיניות הנכונים לשנת 2016, בירושלים ישנם כ-580,000 בעלי זכות הצבעה, כ-35 אחוז מהם חרדים. כשמוסיפים לנתון הזה את שיעור ההצבעה בקרב החרדים, שעמד בבחירות בשנת 2013 על קצת יותר מ-80 אחוז, אל מול שיעור ההצבעה הכללי בירושלים – פחות מ-39 אחוז, מתקבלת תמונה ברורה על יחסי הכוחות.
"זה כמו חתונה קתולית – משהו שקשה מאוד להשתחרר ממנו", מוסיף ומחדד ירושלמי. "המועמד נדרש לשעבד את עצמו לקול החרדי. אין מה לעשות ולא משנה כמה כולם ינסו להכחיש. המצב הזה התחזק בתקופות של אהוד אולמרט וניר ברקת, שנתנו לחרדים המון. בשורה התחתונה אתה לא יכול לצאת להתמודדות לראשות העיר ירושלים בלי שיש מאחוריך כוח חרדי חזק. אני מאמין שמועמד שרוצה לנצח יצטרך לתת לחרדים את מה שהם מבקשים – אם זה תיק תכנון ובנייה, ועדת הכספים ותיק החינוך החרדי, דברים שמאוד חשובים להם. ברגע שאתה תומך במישהו אתה מצפה לקבל תמורה כלשהי, ולאחר הבחירות החרדים יגיעו למועמד שבו הם תמכו ויבקשו את התמורה. ואסור לשכוח את הכוח הגדול של החרדים במועצה – הם מהווים כ-45 אחוז מסך חברי המועצה וזה כוח בפני עצמו שנותן להם את האפשרות ללחוץ על ראש העיר".
מה יעלה בגורל מימון המפלגות של סיעת ירושלים תצליח?
השר אלקין מחמם מנועים, אך ממתין להחלטת דייטש
"בשורה התחתונה", מסכם ירושלמי, "כולם מבינים שבלי הקול החרדי אין אפשרות להיות ראש עיר בירושלים ולכן הם מנסים כרגע לגייס אותם", מסביר ירושלמי. "וזה עוד לפני שדיברנו על כך שישנה אפשרות שיהיה מועמד חרדי. אני מעריך שבסופו של דבר לא יהיה מועמד חרדי מכיוון שהחרדים מפוצלים, כשבעיקר אמורים הדברים לפיצול בין הקולות של יהדות התורה וש"ס".
חנן קריסטל (צילום: תומר אפלבאום)
חנן קריסטל, הפרשן הפוליטי של תאגיד השידור "כאן", מתייחס אף הוא ללחצים הגדולים שמפעילים החרדים על המועמדים השונים וזאת כדי לקבל את תמיכתם. "אני לא אוהב להשתמש במונחים כמו דילים ועסקאות כי אלו דברים לא פשוטים והם גם בתחום האפור של החוק. מה שכן, החרדים בהחלט יכולים לדרוש, והם גם דורשים, תיקים מסוימים שחשובים להם בתמורה לתמיכה שהם נותנים".
עוד מציין קריסטל כי "לדעתי, הבחירות הללו יוכרעו דווקא על ידי החילונים, או נכון יותר לומר על ידי אחוז ההצבעה בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית. אם אחוז ההצבעה שלהם יהיה גבוה אז הכוח החרדי יקטן, מנגד, אם בשכונות החילוניות ימשיכו שלא לבחור אז זה מעניק לחרדים כוח והשפעה גדולים יותר מאשר כוחם באוכלוסייה".
"בסופו של דבר, המועמד החילוני שייתן יותר לחרדים ויקבל את אמונם, הוא זה שיהיה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיות ראש העיר", קובע גידי שמרלינג, לשעבר דובר ראש העיר בתקופתו של אורי לופוליאנסקי שכיום משמש כראש מינהל דוברות והסברה בעיריית תל אביב. "מי שיחליט מי יהיה ראש העיר הבא של ירושלים הם החרדים. הכוח האלקטורלי שלהם גדול, יש להם יתרון, לא רק כמותי ומספרי, אלא גם יתרון ארגוני. אם יהיה מועמד שיידע לגייס את החרדים להצביע לו פה אחד הוא יזכה. וזה כבר קרה ברוב מערכות הבחירות האחרונות, וזה הופך את הציבור החילוני ללא כל כך רלוונטי בעיקר בגלל אחוזי הצבעה נמוכים".
"מצד שני", מוסיף שמרלינג, "צריך לזכור שכיום החרדים מפוצלים. קו השבר היה מותו של הרב יוסף שלום אלישיב. בזמנו החלטה שלו היתה תקפה גם לאגודה וגם לש"ס. כולם היו כפופים בפועל למה שהרב אלישיב החליט. היום, אין קול אחד ואפשר היה לראות את זה בבחירות הקודמות – אז ברקת קיבל תמיכה לא מבוטלת מהמגזר החרדי. המחנה החסידי מפוצל. לכן, אם יהיה מועמד חילוני שיהיה יכול לסגור את כל הקבוצות תחתיו הוא יזכה, וזאת במידה וכל המועמדים שיתמודדו לראשות העיר יהיו חילוניים".
שמרלינג מדגיש ואומר כי "בכל מקרה, לחרדים יהיה כוח גדול מאוד במועצת העירייה, כמעט 50 אחוז, וזה מאוד משמעותי. המועצה משקפת את הדמוגרפיה בעיר".
רוצים להישאר מעודכנים?
אז איך ייראו הבחירות הקרובות לראשות העיר? לדברי יועץ פוליטי, שמכיר מקרוב את הזירה הפוליטית-החרדית בירושלים, ומעורה במתרחש במסדרונות כיכר ספרא, "אין ספק שכל מועמד שירצה לקבל את תמיכת המגזר החרדי יהיה סחיט. זה נכון שמצד אחד הקול החרדי הוא סוג של מכריע, אבל היום זה קצת שונה כי מצד שני הקול החרדי הוא הרבה יותר מגוון, יש יותר זרמים ולא כולם מצביעים אותו דבר כמו פעם".
לדברי אותו יועץ פוליטי, העניינים שעל סדר היום החרדי הם מגוונים. "בניגוד למה שמקובל לחשוב, נושא שמירת השבת לא באמת מעניין את הנציגים החרדים במועצת העירייה. לא מעניינת אותם סגירת כבישים שלא בשכונות של החרדים. זה לא ברשימת הצרכים שלהם. זה אולי מעניין את התקשורת. הנציגים החרדים מתעסקים יותר בשכונות כמו רמות וקרית היובל. שם הם ירצו לקבל כמה שיותר, בנושאים האלה המועמדים לראשות העיר ירושלים יצטרכו לתת. ברמות לדוגמה, הנציגים החרדיים רוצים לקבל עוד מוסדות לימוד חרדיים, בקרית היובל – הם רוצים להקים מינהל קהילתי חרדי. בנוסף, המועמד שיחזיר את תוכנית הבנייה למצפה נפתוח, שכוללת הקמת דירות לחרדים, גם יכול לזכות בתמיכתם".
