ב-13.5 יחול יום ירושלים. לפי הנתונים של מכון ירושלים לחקר מדיניות, המתפרסמים מדי שנה לקראת יום ירושלים, אוכלוסיית העיר מונה 882,700 תושבים אשר מהווים 10 אחוזים מאוכלוסיית המדינה.
מפילוח הנתונים עולה כי 61 אחוזים מתושבי העיר הם יהודים , 36 אחוזים מוסלמים, 2 אחוזים נוצרים, ואחוז אחד ללא סיווג דת. יצוין כי הנתונים נכונים לתחילת שנת 2017 ועל פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, בשנת 2016 נרשם גידול של שני אחוזים באוכלוסיית ירושלים. נתון זה גבוה יותר מהערים הגדולות דוגמת תל אביב (1.4 אחוזים) ומחיפה (0.2 אחוזים) וזהה לגידול שנרשם באוכלוסיית המדינה כולה.
מבחינת שכונות העיר, השכונה הגדולה בירושלים היא שכונת רמות (הכוללת בתוכה גם את רמות אלון), שבה חיים 46,140 תושבים. אחריה בדירוג פסגת זאב (ונוה יעקב), שבה חיים 41,930 תושבים. השכונה היהודית השלישית בגודלה היא שכונת גילה, שבה חיים, על פי נתוני מכון ירושלים לחקר מדיניות, 30,900 מתושבי העיר. השכונה הערבית הגדולה ביותר (והשלישית בסך הכל) היא שכונת בית חנינא עם 39,210 תושבים. אחריה שכונת א-טור, שבה חיים על פי הדוח, 26,460 תושבים.
ולמרות הגידול באוכלוסיית העיר, מאזן ההגירה השלילי נמשך. בשנת 2016, כך על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, עזבו את ירושלים 17,700 תושבים לעומת 9,800 תושבים שעברו להתגורר בעיר – מאזן הגירה שלילי של 7,900- תושבים.
שיעור העוזבים (מספר העוזבים ביחס לגודל האוכלוסייה היהודית והאחרת בירושלים) עמד על 31.1 עוזבים לאלף תושבים יהודים. פחות שלילי בהשוואה לשיעור העוזבים בשנים 2015-2013 (33.4-32.6).
יש לציין כי מאזן הגירה שלילי נרשם גם בערים הגדולות האחרות. כך למשל, בתל אביב נרשם מאזן הגירה שלילי של 2,500- ואילו בחיפה עמד מאזן ההגירה השלילי על 2,600-.
זאת ועוד, על פי נתוני מכון ירושלים, מבין התושבים החדשים שהגיעו לעיר, 3,045 הם עולים חדשים, גבוה ממספר העולים שהשתקעו בתל אביב ובחיפה ונתון אשר מהווה 12 אחוזים מכלל העולים שנקלטו בישראל.
ולמרות נתוני ההגירה השלילית, ירושלים היא אחת הערים הצעירות בישראל. הגיל החציוני בירושלים (הגיל שמחצית מהאוכלוסייה צעירה ממנו והמחצית האחרת מבוגרת ממנו) הוא 23.8 – נתון נמוך משמעותית מזה שבישראל, שבה הגיל החציוני הוא 29.8.
חסימות הכבישים והשינויים בהסדרי התנועה ביום ירושלים
מופעי ענק, צעדות, סיורים ושלל פעילויות – חגיגה תרבותית בעיר לכל המשפחה ביום ירושלים
ירושלים, כך אחוז הצעירים הגבוה (גילאי 20-34) נרשם בנחלת שבעה (43 אחוז), נחלת אחים (41 אחוז), וזכרון טוביה (42 אחוז). שכונות בהן נרשם האחוז הנמוך ביותר של צעירים: קרית וולפסון (14 אחוז), ניות (14 אחוז), רמת בית הכרם (15 אחוז).
הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית בירושלים הוא 25.7, נמוך אף הוא מזה שבישראל כולה (32), כשהגיל החציוני בקרב האוכלוסייה הערבית בעיר עומד על 21.1, שגם הוא נמוך מהממוצע הארצי (22.8).
על פי הנתונים, הזהות הדתית של תושבי העיר היהודים בגילאי 20 ומעלה מתחלקת כך: 34 אחוזים הם חרדים, 33 אחוזים דתיים – נתונים גבוהים משמעותית מהשיעור שלהם בקרב אוכלוסיית ישראל – 9 אחוזים חרדים בישראל ו-23 אחוזים דתיים.
שיעור החילונים והמסורתיים שאינם דתיים (בגילאי 20 ומעלה) עומד על 34 אחוזים, והוא נמוך בהשוואה לשיעורם בישראל (67 אחוזים) ובערים הגדולות- 86 אחוזים בתל אביב ו-83 אחוזים בחיפה.
בשנת 2016 היה שיעור הפריון הכולל בירושלים 3.9 לידות לאשה, גבוה באופן ניכר משיעורי הפריון בתל אביב ובחיפה (2.1 ו-2.2 בהתאמה) ומהממוצע הארצי (3.1). שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות בירושלים עמד על 4.4 לידות לאשה (3.2 בישראל), והוא היה גבוה משיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הערביות בירושלים – 3.2 (3.1 בישראל). שיעור הפריון הכולל הגבוה בקרב הנשים היהודיות, כך על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, מושפע בעיקר משיעור הפריון הכולל הגבוה בקרב הנשים החרדיות ומשיעור הפריון הכולל הגבוה יחסית של הנשים הדתיות.
בסך הכל נולדו לתושבי ירושלים 24,200 תינוקות – 65 אחוזים מהם למשפחות יהודיות ואחרות ו-35 אחוז למשפחות ערביות.
גשר המיתרים (צילום: אורן בן-חקון)
בשנת 2017 הפדיון ממלונות תיירות בירושלים עמד על כ-2.045 מיליארד שקלים, מרביתם במלונות במערב העיר. הפדיון בתל אביב היה גבוה במעט מזה שבירושלים ועמד על 2.185 מיליארד שקלים.
מספר האורחים בשנת 2017 בבתי המלון בירושלים עמד על 1,653,900, שיא של כל הזמנים, מהם 65 אחוזים תיירים מחו"ל ו-35 אחוזים תיירות פנים. (מקור הנתונים: עיבודים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולנתוני משרד התיירות).
שנת הלימודים 2017/2016: ייחודה של ירושלים הוא במגוון האנושי-תרבותי. מערכת החינוך בירושלים היא הגדולה והמורכבת בישראל. לומדים בה כ-277,500 תלמידים (כולל כ-17,000 תלמידים בחינוך הערבי הפרטי). בחינוך העברי בירושלים למדו בשנת תשע"ה 170,100 תלמידים, 65,300 תלמידים לומדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ו-104,800 תלמידים באגף לחינוך חרדי.
במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים למדו 37,300 סטודנטים, שהיוו 16.1 אחוז מכלל הסטודנטים בישראל. 19,800 סטודנטים, שמהווים כ-53 אחוזים מכלל הסטודנטים בעיר, למדו באוניברסיטה העברית, 12,000 למדו בשמונה מכללות אקדמיות (32 אחוז) ו-5,500 למדו בחמש מכללות אקדמיות לחינוך (15 אחוז).
ב-2016 עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים על 54 אחוזים, נמוך יותר מהממוצע הארצי שעומד על 66 אחוזים.
על פי מכון ירושלים לחקר מדיניות, שיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך בקרב הגברים החרדים ובקרב הנשים הערביות, וכן בשל שיעור גבוה יחסית של צעירים בגילאי 20-15 בירושלים, שלומדים בבתי הספר, בישיבות או משרתים בצבא, ולכן אינם עובדים וכן לא מחפשים עבודה.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הגברים בגילאי העבודה העיקריים (78 אחוזים) נמוך מזה שבקרב הגברים בישראל (86 אחוזים); שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים יהודיות (79 אחוזים) גבוה מזה של גברים יהודים (74 אחוזים).
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות בירושלים (22 אחוזים) והוא נמוך משמעותית מזה של גברים ערבים (84 אחוזים). שיעור ההשתתפות בכח העבודה של הגברים הערבים בירושלים גבוה מזה של הגברים היהודים בירושלים (84 אחוזים לעומת 74 אחוזים). בישראל המצב הפוך – שיעור ההשתתפות של הגברים הערבים נמוך משיעור ההשתתפות של הגברים היהודים (81 אחוזים ו-87 אחוזים בהתאמה). מספר המועסקים בעיר היה כ-8.8 אחוזים מכלל המועסקים בישראל.
יש לציין כי 77 אחוזים מקרב כלל המועסקים בירושלים הם תושבי העיר. נתון גבוה משמעותית מזה שבערים גדולות אחרות – בתל אביב, לדוגמה, רק 39 אחוזים מכלל המועסקים היו תושבי העיר ובחיפה הנתון עומד על 55 אחוזים.
כמו כן, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עולה עם העלייה ברמת ההשכלה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בגילאי העבודה העיקריים הוא הגבוה ביותר בקרב בעלי תואר שלישי (92 אחוזים), אחר כך בעלי תואר שני (88 אחוזים), תואר ראשון (80 אחוזים) ובעלי תעודת בגרות (76 אחוזים).
בתוך כך, על פי נתוני מכון ירושלים, בירושלים פועלים כ-39,100 עסקים אשר מהווים כ-7 אחוזים מכלל העסקים בישראל. כמחצית מהעסקים הפעילים בירושלים (53 אחוזים) העסיקו עובדים שכירים, מהם כ-66 אחוז היו עסקים קטנים שהעסיקו בין 4-1 עובדים שכירים.
במהלך 2016 נפתחו בירושלים 3,500 עסקים חדשים, ונסגרו 2,800 עסקים. 60 אחוזים מכלל העסקים שנפתחו בשנת 2012 בירושלים המשיכו לפעול עד שנת 2016, שיעור דומה לזה של תל אביב, חיפה, ולישראל (59 אחוזים).
שכונת רמות (צילום: אוריה תדמור)
בשנת 2017 הסתיימה בירושלים בנייתן של 3,928 יחידות דיור. כ-12 אחוזים מהתחלות הבנייה של דירות היו בשכונת בית חנינא, 6 אחוזים ברמות, 5 אחוזים ברסקו וגבעת מרדכי ו-5 אחוזים בצור-באהר ואום-טובא.
ברבעון האחרון של 2017 (אוקטובר-דצמבר) היה המחיר הממוצע לדירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים 2,164,200 שקלים. מחיר דירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים גבוה מהמחיר הממוצע בישראל שעומד על 1,455,400 שקלים, ונמוך מזה של תל אביב – 3,457,800 שקלים.
שכר הדירה הממוצע לדירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עמד ב-2017 על 4,739 שקלים, והוא גבוה בהשוואה לממוצע הארצי (4,199 שקלים) ולחיפה (3,156 שקלים) אך נמוך מזה שבתל אביב (6,573 שקלים).
רוצים להישאר מעודכנים?
שכונת פסגת זאב (צילום: טס שפלן)
ועד כמה מרוצים תושבי ירושלים מאזור המגורים שלהם? בסך הכל הם מרוצים אך פחות מרוצים משאר תושבי ישראל. על פי נתוני מכון ירושלים, 74 אחוזים מתושבי העיר מרוצים או מרוצים מאוד מאזור המגורים שלהם – הנתון הארצי עומד על 83 אחוזים.
כמו כן, 79 אחוזים מרוצים או מרוצים מאוד מהדירה שבה הם מתגוררים, זאת לעומת הממוצע הארצי שעומד על 85 אחוזים. בתל אביב 87 אחוזים מתושבי העיר מרוצים או מרוצים מאוד מדירת המגורים שלהם ובחיפה 84 אחוזים.
