שי דורון (צילום: שלומי כהן)
שי דורון (צילום: שלומי כהן)

"גן החיות התנ"כי בירושלים נמצא היום בצמרת גני החיות העולמית"

שי דורון, מנכ"ל גן החיות התנ"כי שמסיים את תפקידו לאחר 25 שנה, מספר ל"כל העיר" על הקמת המתחם במשכנו הנוכחי, על הצלת מיני בעלי חיים, על הזכרונות הטובים וגם על אלה שפחות. ראיון

פורסם בתאריך: 20.9.18 10:30

גן החיות התנ"כי בירושלים חוגג 25 שנה במשכנו הנוכחי; 250 טון של חציר, ירקות ומזון יבש בשנה; 54,000 מנויים; 200 מינים של בעלי חיים, ו-2,000 פרטים; 45 מטפלים ואלפי שעות התנדבות של צעירים ומבוגרים. ועל כל אלה מנצח כבר 25 שנה המנכ"ל שי דורון, שמסכם 25 שנים של עשייה. רגע לפני שהוא עובד לתפקיד נשיא הקרן לירושלים תפסנו אותו לשיחה על רגעים שלא יישכחו בגן החיות.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


דורון מספר שהכל התחיל בשיחת טלפון בעת ששימש כראש לשכת ראש העיר דאז, טדי קולק ז"ל. דורון ביקש לסיים את תפקידו מספר חודשים לפני הבחירות לעירייה, מאחר ולא היה מעורב פוליטית. באותו זמן תכננו את פתיחת גן החיות התנ"כי במשכנו החדש, סמוך לגבעת משואה, והנהלת גן החיות ראתה בו מועמד מתאים.

אתה זוכר איך הגבת לשיחת הטלפון?

"האמת שבהתחלה צחקתי צחוק גדול ואמרתי שאני רוצה 24 שעות כדי להחזיר תשובה. לאחר מכן חשבתי – זה רעיון לא רע".

איך עושים את המעבר מעבודה משרדית לניהול פרויקט עצום כזה?

"אני מאמין באמונה שלמה שיש מקצוע שנקרא מנהל. מנהל טוב צריך לדעת את הדברים שהוא יודע וגם לדעת את הדברים שהוא לא יודע, ולאתר את האנשים הטובים ביותר לכך. היה צורך לגייס את הגורמים המקצועיים הטובים ביותר כדי שיחד נוכל להעביר את גן החיות מרעיון נפלא על הנייר – למוסד שהיום מוביל בכל תחום: הן בתחום שמירת טבע, בתחום הגנה על בעלי חיים, בפעילות קהילתית, בפעילות חינוכית עד שהפכנו אותו לאתר התיירות מס' אחד בישראל באתרים שבהם משלמים על כרטיסי כניסה".

 


 


גן החיות התנ"כי היה ממוקם בזמנו ברוממה והיה שונה לחלוטין מהגן כיום.

"גן החיות במתכונתו הקודמת היה נפלא לירושלים בשנות ה-60-50. החזון והמסירות של מייסד גן החיות פרופ' אהרון שולוב היו דבר שקשה למצוא במקומותינו. בכל היצירות הספרותיות בעברית מהתקופה ההיא הוזכר גן החיות כחלק מרכזי, ניתן לראות זאת בספריהם של סופרים בעלי שם כמו עמוס עוז, דוד גרוסמן, מאיר שלו וחיים באר. אפשר לומר שאין סופר ישראלי במאה ה-20, שחי בירושלים או כתב בירושלים, ואין לו זיכרונות נעימים מהמוסד המאוד מיוחד הזה".

שי דורון עם ראש העיר טדי קולק ז"ל (צילום: )

שי דורון עם ראש העיר טדי קולק ז"ל (צילום: )

כבר לא גן חיות, אלא מרכז לשמירת הטבע

לפני כ-30 שנה החלו גני חיות לעבור מהפך – בעיקר בשל לחצים של פעילי וארגוני זכויות בעלי חיים. מאוסף זואולוגי הם הפכו להיות מרכזי שמירת טבע. "מבחינת גן החיות הישן, האתר והמתקנים היו טובים למה שהיה אז, ולא נותרה ברירה אלא להעביר אותם לאתר חדש", מתאר דורון, "רחב ידיים ומודרני עם עתודת התפתחות עתידית, וגן החיות עבר למשכנו החדש בשנת 1993".

"היום, גני החיות המודרניים, וגן החיות התנ"כי נחשב בין 50 גני החיות המובילים בעולם", מבהיר דורון, "הם הזרוע הארוכה של שמירת טבע לפחות בכל הקשור בשימור וריבוי אוכלוסיות בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, לצד נושא החינוך והעלאת המודעות הציבורית לשמירה על הגנת הטבע והגנה על חיות הבר. כך גם גן החיות התנ"כי הוא הזרוע של רשות הטבע והגנים בכל הקשור בטיפול באוכלוסיות בעלי חיים המצויות בסכנת הכחדה, עם הצורך לשמר אותם, להרבות אותם ובמקרים מסוימים אף לנסות להשיבם לטבע".

ובכל זאת, עדיין נשמעת ביקורת על עצם קיומו של גן חיות – האם במאה ה-21 מקומם של בעלי החיים הוא לא אך רק בטבע?

"החזון האמיתי של גני חיות מודרניים הוא שלא יצטרכו גני חיות. לצערנו ההתפתחות האנושית ותהליכים שקרו ב-100 השנים האחרונות מחייבים קיומם של גני חיות. לגבי מינים רבים של בעלי חיים בעולם כולו, קיומם העכשווי והעתידי תלוי אך ורק בקיומן של תוכניות שימור וריבוי המתקיימות בגני חיות השותפים לתוכניות בינלאומיות. העתיד של חלק גדול מחיות הבר, מצוי בגני חיות הטובים והמודרניים שהינם שותפים לפרויקטים העולמיים והלאומיים האלה. זה לא אומר שאין גני חיות לא טובים בעולם, ואני הראשון שאקרא לסגור אותם, אבל גני חיות ששמים את מרכז העשייה שלהם בתחום שמירת הטבע, הם היום התקווה היחידה לקיומם של מינים, לצערי כל כך רבים. מעבר לזה, כל הצד האנושי, החינוך, העלאת המודעות, המחקר והידע שמתקיימים בגני החיות – אין שני לו בכל העולם".

דורון מספר כי לפני כמה שנים החל שימור של הנשר המקראי – אחד הפרויקטים הגדולים של גן החיות. בטבע, בעולם המודרני של היום, אין ספק שהוא לא היה שורד. "לפני שנים הייתי שותף לוויכוח ואחד מאנשי המקצוע טען שאם נשקיע מספיק, למשל בשימור הנשר המקראי, ונעשה מאמצים אדירים בשמורות הטבע, נוכל להיות הרבה יותר אפקטיביים ממה שגן החיות עושה", הוא אומר. "חשוב להבין ששימור הנשר המקראי הוא אחד הפרויקטים החשובים שגן החיות כיום מוביל. לצערי, כמעט עשור אחרי אותו טיעון, למרות השקעות אדירות של זמן, של משאבים ושל כספים, מספר הנשרים שבקעו בשמורת גמלא עמד בשנתיים האחרונות על המספר המרשים – אפס. זה עצוב. אנחנו מדברים על פחות מ-200 נשרים שנותרו בטבע בישראל, ולכן, כשגן החיות התנ"כי רושם בשנים האחרונות 11-8 בקיעות של גוזלי נשרים מדי שנה, שכולם הושבו לטבע, המשמעות היא שאין בכלל סיכוי ואפשרות אמיתית לוותר על התרומה של גני החיות הטובים בנושאי שמירת הטבע".

גם פרויקט השבת היחמור הפרסי להרי ירושלים זוכה להצלחה, בזכות פעילות גן החיות התנ"כי. "הסיפוק הגדול הוא דווקא מה שקרה בטבע", מציין דורון בהתרגשות. "השנה יש לנו עדויות מוצקות ומצולמות של דור שני ושלישי מיחמורים שנולדו בנחל שורק, בפרויקט ההשבה לטבע שמוביל גן החיות התנ"כי יחד עם רשות הטבע והגנים בהרי ירושלים. זו העדות להצלחה. זו התשובה המוחצת לכל מי שטוען כי אין צורך בגני חיות, כי המציאות בשטח מוכיחה דבר אחר לחלוטין".

שי דורון עם צוות הקמת גן החיות (צילום: ארכיון גן החיות התנ"כי)

שי דורון עם צוות הקמת גן החיות (צילום: ארכיון גן החיות התנ"כי)

כור היתוך ירושלמי

גן החיות התנ"כי לא רק עוסק בהצלת מינים נכחדים של בעלי חיים. מדי שנה פוקדים את הגן למעלה מ-120,000 תלמידים חילוניים, דתיים, חרדים וערבים, שמגיעים לפעילות מודרכת בגן החיות. "זה הסיכוי ליצור איזשהו שינוי בנושא הסביבה, הטבע וההגנה על בעלי חיים", אומר דורון.

איך אתה מסביר את ההצלחה האדירה של גן החיות?

ראשית, מדובר באתר שפתוח לכולם, להבדיל מאתרים שחרדים נמנעים מלבקר בהם מסיבות תרבותיות או דתיות, או ערבים נמנעים לבקר בהם מסיבות של שפה, כאן בגן החיות כולם מרגישים ברוכים ללא הבדל של דת, מין, לאום או דעה פוליטית. יש משהו בתחום טבע ובעלי חיים שמחבר את כולם. הפן השני הוא העובדה שאנחנו מנסים לשמור על חוויית ביקור טובה, כולל רמת אחזקה מאוד גבוהה של גינון, שהרבה פעמים לצערי לא נמצאת במקומות אחרים בישראל. הסיבה השלישית היא קיומו של צוות כל כך מסור, כל כך נלהב לחלק את הידע שלו עם כולם, שנותן הרגשה למבקרים שהם רצויים. והעובדה שגן החיות פתוח לכל חלקי הקהילה, כולל פרויקטים שאנחנו מתגאים בהם כמו למשל הטיפול באמצעות בעלי חיים לילדי חינוך מיוחד. למעלה מ-70 קבוצות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים מגיעים לפעילות טיפולית בגן החיות על בסיס שבועי. בסופו של דבר גן החיות מדבר לכל הגילאים, גם קוראי 'כל העיר' יהיו מופתעים לדעת שמסך הכל המבקרים – 53 אחוז הם מבוגרים ולא ילדים".

מה היה האתגר הגדול ביותר במהלך 25 שנות הניהול?

"אחד מהאתגרים הגדולים ביותר היה בניית האקווריום. זו היתה משימה להקים את האקווריום הראשון שמטרתו לענות על נושא שמירת המגוון הביולוגי הימי, דווקא בירושלים. ההצלחה האדירה של האקווריום שנה מאז פתיחתו, כשכל הכרטיסים לתקופה הקרובה סולד אאוט, והשילוב בין גן החיות והאקווריום כמוקד משיכה בתחום שמירת טבע גם ביבשה וגם בים, זהו אחד ההישגים הגדולים ביותר. אחד האתגרים הגדולים ביותר שעמדנו בו".

ומה בנוגע לאכזבות?

"אנחנו כל כך למודי אכזבות. כל מי שעוסק בשמירת טבע יודע שאין ביטוח להצלחות. אני יכול לספר על כישלון תוכנית ההשבה לטבע של חתולי החולות בישראל לחולות הערבה, כי בתנאים הסביבתיים היום אין סיכוי לחתולי החולות לשרוד בטבע. אני יכול לספר על העצב שהרגשנו אחרי שהצלחנו כל כך יפה בזיווג של טיגריסים סומטריים, שרק 400 מהם נותרו בטבע בעולם, אבל שבועיים-שלושה לאחר ההמלטה האמא אכלה את הגורים. זה מאכזב. יש לא מעט רגעים קשים בגן החיות. אני יכול לספר על אחד השיאים הזואולוגים כשהצלחנו לעשות פריצת דרך מחקרית עולמית עם המלטת הפילון הראשון כתוצאה מהפריה מלאכותית בשנת 2005, עם הפילה תמר (הקרויה ע"ש אשתו של טדי קולק. ס.ק.), ולעומת זאת, כמה שנים אחרי כן חווינו את אחד הדאונים הגדולים כשהפילה אביגיל נתקעה בהמלטה ואחרי סבל ממושך מתה. ואי אפשר לעזור לפיל בהמלטה. אלו היו ימים נוראים לגן החיות ולצוות".

מה הזיכרון הכי חזק שלך?

"זה כמו לשאול איזה בעל חיים אתה הכי אוהב. אני לוקח כל כך הרבה זיכרונות. אני עובר לתפקיד הבא, תפקיד חשוב בפני עצמו אבל גן החיות והאקווריום תמיד יהיו סיפור חיי. יש לי כל כך הרבה חוויות מרגשות. היו כל כך הרבה ימים שמחים לצד כל כך הרבה ימים קשים. אני זוכר את היום שבו ד"ר גבי אשכר נהרג בתאונת דרכים, הווטרינר הראשי של גן החיות, היה גם סגן שלי וגם חבר. זה זיכרון שאקח אתי לעד".

כשנה וחצי לאחר מותו של גבי הווטרינר, התרחשה המלטה מרגשת של גבי הפילון – וזאת כתוצאה מהזרעה מלאכותית נדירה עם זרעו של פיל אסיאתי מגן חיות באנגליה. הפילון הקטן נקרא על שמו של ד"ר גבי אשכר ז"ל, וטרינר גן החיות התנ"כי, שליווה את פרויקט ההזרעה המלאכותית מתחילתו, אולם לא זכה לראות אותו כיוון שנהרג בתאונת דרכים. "אני צילמתי את ההמלטה, שזכתה לצפיות רבות בעולם", נזכר דורון, "זה היה לילה ארוך מאוד של המלטה ארוכה וקשה, גם לפילה תמר וגם לצוות. השעה היתה 6:10 בבוקר, אני זוכר כל דקה. הבטתי מבעד לעדשה של מצלמת וידאו בתא, הסטתי לרגע את המצלמה אחרי שהכל נגמר וראינו שהפילון בסדר. וראיתי את עמאר, מנהל מחלקת הפילים, כשהוא מחבק את החדק של תמר הפילה, שהיתה תשושה לגמרי, היא מתרפקת עליו והוא מתרפק עליה ושניהם בוכים. ממש בוכים. אני חושב שזו אחת התמונות הכי מרגשות שראיתי בחיים שלי והייתי נוכח בלידות של כל שלושת ילדיי. אני לא אמן כזה גדול ולא צלם כזה גדול, אבל דרך העדשה תפסתי את הרגע המקסים הזה. אחרי לילה כל כך ארוך, עם המלטה שנמשכה יותר משש שעות, לראות את הבכי, כי רואים על פילים כשהם עצובים, או שמחים, או מתרגשים, ולראות את עמאר, בחור מגודל וקשוח, מחבק את החדק של תמר, אני לא יודע מי נשען על מי, ושניהם בוכים מהתרגשות, זה היה אחד הרגעים הכי מרגשים בחיי".

גן החיות התנ"כי עולה לכותרות לעתים לא רק בשל המלטות ודיירים חדשים – לא פעם בעלי חיים, כנראה כאלה שרצו לצאת להרפתקה, ברחו מעבר לגדרות הגן ויצאו להם לטייל בשכונות הירושלמיות הסמוכות.

"היה לנו קוף למור, שבכל מקרה מסתובב חופשי בארץ הלמורים, אבל הוא יצא לראות מה קורה בעיר וחזר מרצונו", מספר דורון. "היו לנו גם שלושה קופי סנאי שהחליטו לצאת לטייל, אחד מהם תפסנו ושניים חזרו מרצונם החופשי, הראשון אחרי כמה שעות והשני למחרת. אני נוהג לספר שהם הסתובבו בעיר, ראו מה יש להציע, ואמרו לעצמם עם כל הכבוד לירושלים, אנחנו חוזרים הביתה. הם חזרו מרצונם, עמדו בחוץ וחיכו, מבחירה. דפקו בדלת וביקשו שנקבל אותם חזרה".

בעת פתיחת האקווריום בגן החיות (צילום: ניקול וכסלר)

בעת פתיחת האקווריום בגן החיות (צילום: ניקול וכסלר)

בטופ 50

דורון, 58, מתגורר בשכונת נוה גרנות, נשוי ואב ולשלושה ילדים (טל 28, אילי 25, עירא 19), מספר: "המשפחה שלי גדלה עם גן החיות. הבן הגדול, כיום בן 28 נולד מעט לפני כן, אבל השניים האחרים, בתי האמצעית ובני הקטן נולדו לתוך מציאות של גן חיות. הבן הקטן היה משוגע על פילים והיתה תקופה שלא היה מוכן ללכת לישון לפני שאנחנו אומרים לילה טוב לפילים. המשפחה יודעת כשאנחנו בחופש, בחגים ובסופי שבוע אין אבא, ועדיין אני אומר שהחיים של ילדיי היו נפלאים".

"רק מי שעובד בגן החיות יכול להגיע עם הילדים לשדה התעופה לקבל את פני הקרנף שמגיע בטיסה מדרום אפריקה. לבני הבוגר יש צלקת בשוק הרגל, שאף אחד לא מאמין לסיפור כיצד נוצרה. זו צלקת שנותרה מנשיכה של שימפנזה. נסענו יחד בג'יפ עם 4 גורי שימפנזה יתומים שהוברחו ארצה, סיפור עצוב. אחד מהם ראה את הבן שלי שהיה בן 5, הוא חשב שהוא גם גור אבל רצה להוכיח שהוא השולט, נתן לו כזה ביס בשוק. אשתי היתה מפוחדת ומיד שאלה את גבי הווטרינר: 'הקופים מחוסנים?' והוא ענה לה את תשובת המחץ: 'טל מחוסן?', כלומר שלא יקרה כלום לשימפנזה. סיפור אמיתי לחלוטין".

איזה סוג מנהל אתה? מה יגיד עליך הצוות?

"תשאלי את האחרים. לא יודע. אני חייתי כל דקה ודקה של גן החיות. ולא רק אני, אלא כל צוות העובדים של הגן, כולם עובדים 24/7, 365 ימים בשנה, אף אחד לא מכבה את האור, סוגר את הדלת והולך. חיים את זה גם בלילה, גם בחגים ובשבתות, ובכל שעה ביממה. זה חיים. זה טוטליות מוחלטת, בטח של המטפלים, בטח של הווטרינרים, בטח של אנשי האחזקה, אחרת זה לא יעבוד. מי שישן פה בלילות חורף של סערה הוא כמובן המטפל אבל בעיקר אנשי אחזקה. כי אם החימום בבית הג'ירפות יפסיק צריך למצוא פתרונות מידיים, בלילות שלג יש צורך לפנות את השבילים כדי שאפשר יהיה להגיע בבוקר עם אוכל לכל בעלי החיים. זה הצוות המטורף, המשוגע במובן החיובי של גן החיות. מטפלים, וטרינרים, אנשי אחזקה, אנשי הגינון, מדריכים, אנשי ביטחון, מנהלה, כולם חיים את גן החיות 24/7, כך כבר 25 שנים".

דורון בעת חניכת האקווריום בגן החיות התנ"כי עם הגב' גוטסמן ועוזי וכסלר ז"ל (צילום: ניקול וכסלר)

כשאתה מבקר בגני חיות בעולם, אתה מפנטז על תצוגה שתהיה גם אצלנו?

"אני גאה להגיד שגן החיות התנ"כי בירושלים נמצא היום בצמרת גני החיות העולמית, בטופ 50, בטח אם לוקחים בחשבון את פעולות החינוך ושמירת טבע שהמבקר הממצע לא בדיוק נחשף אליהם. חזרתי לא מזמן מביקור שהוזמנתי אליו, בפרויקט מטורף בגוואנג'ו שבסין, היכן שמשחק ערן זהבי. מדובר שם בסדרי גודל אחרים לחלוטין. אני יודע שאפשר לעשות אחרת, האם אני מפנטז? לא. ממש לא. אני כן אומר שהרבה פעמים אני רואה דברים שאני רוצה שיהיו בירושלים. והנה זה הפרויקט הבא".

"זה כבר יהיה הפרויקט של המנכ"ל החדש", מבהיר דורון, "אבל גם הכסף ישנו וגם גמרנו את התכנון, מקימים את המרכז של המגוון הביולוגי שבמרכזו יהיה בית פרפרים, וזו אטרקציה חינוכית ויזואלית מדהימה. ראיתי בית פרפרים מקסים בשוויץ, באוסטריה, בהולנד, אני מאוד מקווה שעם הכסף שהצלחנו לגייס, פרויקט של 15 מיליון שקל, מרכז המגוון הביולוגי ובית הפרפרים יהיה היה לא פחות טוב ממה שראיתי בעולם. הסיפור הגדול הוא היקלטות הצמחייה, כי זה המפתח לקיומו של בית פרפרים מוצלח. הפרויקט ימוקם בשטח שבין האקווריום לבין גן החיות, עתיד לעמוד על רגליו בסוף 2019, ויעזור לחבר את מה שאנחנו יוצרים בתוכנית ארוכת טווח לביקור משולב גן החיות והאקווריום, שכרגע לא מתקיים. אם דיברנו על פנטזיות – האקווריום גם הוא סוג של פנטזיה שהוגשמה".

אתם כל הזמן מתחדשים, למה צריך את זה?

"גן החיות שמר על הצלחתו בזכות העובדה שמועצת המנהלים של הגן הנהיגה מדיניות ארוכת טווח של תוספת אלמנט חדש אחד בשנה, תצוגה או בעל חיים חדש, כדי לגרום שינוי. אני שמח שבשנים האחרונות הצלחנו אף יותר מתצוגה אחת בשנה. גם בשנה הקרובה נפתח תצוגה חדשה של נמייה גמדית ופרויקט חדש של שמירת טבע, שאולי כרגע לא אומר שום דבר לאף אחד. מדובר בכספת, על פי בקשת רשות הטבע והגנים, של דג ושמו בינון דור, שנמצא בסכנה קריטית להכחדה והוא אנדמי במקום אחד בעולם, קיים רק במקום אחד בעולם, רק באזור עמק המעיינות באזור בית שאן, אצלנו בישראל. ואם אנחנו לא נשמור עליו, אף אחד אחר בעולם לא יוכל לשמור עליו, כי הוא קיים רק במיקום הזה. היום אף אחד לא יודע מיהו בינון דור, אבל אני מקווה שבעוד שנה כל המבקרים של גן החיות יכירו את הסיבות בצורך לשמור עליו".

אתה עובר עכשיו לכהן כנשיא הקרן לירושלים. למה הכי תתגעגע?

"וואו. אני עדיין לא מעכל את העובדה שאחרי כמעט 25 שנה לא אגיע כל יום לגן החיות. התחלתי ממש עכשיו. בחודשיים הקרובים אעשה את שני התפקידים במקביל, עד לסיום החפיפה, ועד סוף השנה אני אהיה כבר רק בקרן לירושלים. אני יודע שמכינים לי כרטיס שיאפשר לי ביקור חופשי בגן החיות. אתגעגע לאנשים המדהימים של גן החיות. אין כזה צוות. אין כזה דבר. ההצלחה של גן החיות זה הצוות. אין כמו הטוטאליות, המסירות והנאמנות הזאת. להם אני אתגעגע הכי הרבה, אבל אבוא לבקר. אני ירושלמי, גר בנווה גרנות בסמוך לעמק המצלבה ונשאר בירושלים".

דורון עם אחת הפילות בגן (צילום: שלומי כהן)

דורון עם אחת הפילות בגן (צילום: שלומי כהן)

עד כמה אתה ירושלמי?

"הבן הבכור שלי הוא דור רביעי של בוגרי הגימנסיה העברית. סבא שלי עליו השלום סיים את מחזור ד' בגימנסיה העברית, אמא שלי, תיבדל לחיים ארוכים וטובים, היום בת 85, בוגרת הגימנסיה העברית, אני אחותי ואחי בוגרי הגימנסיה, והבן הבכור שלי. ארבעה דורות ישירים, סבא רבא, סבתא, אבא ובן. כולם בוגרי הגימנסיה. זו תשובה מספיק טובה? אני גם אוהד של הפועל ירושלים בכדורסל, הפועל קטמון בכדורגל, אני אדום – לכן יש פה פנדה אדומה, מגלן השני, תוכי שנקרא 'ערה אדומת מצח'. יש הרבה בעלי חיים אדומים בגן החיות, ולמרות זאת אוהדי בית"ר מגיעים לבקר כאן".

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

במה אתה הכי גאה?

"בכך שהפכנו את גן החיות לגורם מוביל, גם בישראל, בטח בירושלים ובוודאי בתחום שמירת הטבע. גן החיות התנ"כי זה לא קוריוז. לגן חיות יש תפקיד תרבותי, כלכלי, חינוכי וערכי".

לסיום, מה שי דורון היה שואל את שי דורון?

"'איך אני מעז לעזוב מקום כזה?'. אז התשובה היא – הגיע הזמן. ירושלים היא כל כך בתוכי. כמו שמלכתחילה אחת המחשבות שלנו היתה שאמנם אנחנו רוצים להיות גן חיות, אליו יגיעו מכל העולם, אבל הבסיס הוא להיות מעורבים בקהילה הירושלמית ושהקהילה תהיה מעורבת בגן החיות. לכן אני הולך הלאה, כי ירושלים כל כך חשובה לי. שתהיה שנה טובה ושקטה ושלום".


מה הופך את גן החיות התנ"כי לאתר התיירות המוביל בירושלים?

המוקד של המשפחות הירושלמיות


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר