האם גם בשכונת קטמונים עלולות להיפגע התשתיות, בעקבות תכניות ההתחדשות העירונית באזור? בהמשך לפרסום אתמול ב"כל העיר" על החשש מקריסת תשתיות באזור קרית היובל המתחדש – גם גם באזור קטמונים חוששים מעומס ומכאוס תחבורתי, וזאת על רקע תוספת של אלפי דירות בעשור הקרוב. כפי שפורסם לפני חודשיים ב"כל העיר", הוועדה המחוזית ירושלים החליטה לאשר תוכניות להתחדשות עירונית בקטמונים. בין השאר מדובר בתוכניות שאושרו ברחובות סן מרטין, בר יוחאי ואנטיגונוס – מדובר בפרויקטים להקמת מגדלים, שיגיעו ל-19 קומות – תוספת של אלפי יחידות דיור שייבנו תוך עשור.
- למעלה מ-7,000 דירות ייבנו עד שנת 2025 בקרית היובל: האם התשתיות ערוכות לכך?
- מגדלים במקום שיכונים: אושרה תוכנית הפינוי-בינוי הגדולה בקטמונים
- אושר פינוי-בינוי באורוגואי, דיירי הרחוב מתנגדים
האם רחובותיה הצפופים של קטמונים, והתשתיות הרעועות מסוגלות לעמוד בשינויים מסיבים אלו ללא קריסה של התשתיות ולהוביל לכאוס תחבורתי?
"אלפי דירות חדשות בקמונים בעשור הקרוב יובילו לכאוס תחבורתי", כך אומר בשיחה עם "כל העיר" יוסי סעידוב, מייסד "15 דקות" – ארגון לשיפור התחבורה הציבורית בישראל. "בונים שכונות וערים שלמות בלי לקחת בחשבון את סוגיית התשתיות והתחבורה הציבורית. מספיק להסתכל על שכונות כמו הר חומה ופסגת זאב על מנת לראות איך הם נבנו ותוכננו, ולהבין שסוגיית התחבורה שם היא רשלנות. המסקנות העולות מאוד פשוטות, קודם כל לתכנן ולאשר ולבנות תשתיות מערכת הסעת המונים, ורק לאחר מכן לבנות את מגדלי הדיור. העובדה שהוועדה המקומית והוועדה המחוזית אישרה לחדש את הקטמונים, ולהכפיל את מספר התושבים לפני 9 שנים כבר וקו הרכבת הקלה שמגיע לשכונה אושר לפני שבועיים, מראה כמה הם לא מבינים בסוגיות תחבורה".
"אי אפשר לצופף ולבנות לגובה, בלי לתת פתרונות למערכת הסעת המונים", מדגיש סעידוב, "עוד כבישים וחניונים לא יפתרו את הבעיה,הם רק יחמירו אותה – הפיתרון הוא מערכת הסעת המונים. לצערנו העיר ירושלים – אינה מצטיינת במערכת הסעת המונים".
קטמונים (צילום: Ranbar)
לדברי שייקה אל עמי, מנהל מינהל קהילתי גינות העיר, "התחדשות עירונית זה תהליך נכון ומבורך, ירושלים צריכה להתחדש. ישנן שכונות שזקוקות להתחדשות משמעותית. אנחנו רוצים לשפר תשתיות ולהביא משפחות צעירות, זה מהלך נכון. אני מכיר את ההתנגדות בגנים וביובלים, יש כאן אתגר לא פשוט. הטענות שעולות ממינהל גנים, ומקומות אחרים אין ספק שיש בהם צדק. יש חוסר הלימה בין התכניות, לבין הצורך בשטחים ובתשתיות ציבוריות. כדי לקדם את מהלך ההתחדשות העירונית נדרש מאמץ משלים בתחום התכנוני קהילתי, כדי להפוך את המינהלים הקהילתיים לשותפים למהלך הזה. לא צריך להגיע למצב שתכניות ההתחדשות מעוררות התנגדות. צריך מאמץ, חשיבה משותפת ותכנית כוללת יותר, שמבטיחה תשובות אמתיות. איפה שיש חשש, לפגיעה ואיפה נדרשים פתרונות ומענה אמיתי כדי להתמודד עם האתגר של התחדשות העירונית. מדובר בוואקום שעכשיו עולה וצריך לתת לו מענה, מבט כולל על כלל התכניות והמתרחש, לייצר מהלך של הסברה ושותפות בכל הנוגע להתחדשות עירונית".
הבניינים המתוכננים ברחוב סן מרטין, בקטמונים (הדמיה: יגאל לוי אדריכלים)
כפי שפורסם בתחילת השבוע ב"כל העיר" בשכונות דרום העיר – קרית היובל, קרית מנחם ועיר גנים מקודמות מספר תכניות של התחדשות עירונית – בסך הכל צפויות להיבנות עד לשנת 2025 כ-7,000 דירות. המינהל הקהילתי והתושבים חוששים כי התשתיות אינן ערוכות לכך. הזינוק בכמות התושבים עלול להוביל לכאוס תחבורתי, עומסים אדירים בכבישים, ובמוסדות החינוך ופארקים. בין המתנגדים לתכנית ההתחדשות, עד שגורמים מטעם העירייה יסקרו את מצב התשתיות ויעניקו פתרון מתאים לפני המהפך, הינו חבר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אלעד מלכא (התעוררות). במכתב ששיגר מלכא ליו"ר הוועדה המקומית אליעזר ראוכרבגר (דגל התורה) הוא דורש לקיים בדיקות היתכנות לכל האזור, ולהציע פתרונות מתאימים.
מהעירייה נמסר בתגובה: "הדברים המועלים בפניה נלקחים בחשבון ומדובר בטענות סרק. עיריית ירושלים והמינהלת להתחדשות עירונית מקיימים מעקב שוטף אחר התקדמות הפרויקטים להתחדשות עירונית בשכונות, בשיתוף המינהלים הקהילתיים ומתכנני הרובע. בחינת צרכי הציבור, פתרונות התנועה ותכנון המרחב הציבורי ניתנים על פי הנחיות תכנית האב לכל שכונה וקצב המימוש בפועל".
