נחלאות (צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך ויקיפדיה)

סיפור קצר לשבת: לילה סוער בנחלאות

ורדית כהן עבדה בכיכר ספרא, אבל הלב שלה היה ברחוב המדרגות | סיפור קצר לשבת מאת חיים ברעם

פורסם בתאריך: 20.12.19 15:13

ורדית כהן התאהבה בגבר מבוגר שחי בשכנותה ברחוב המדרגות. היא היתה בת 20, קיבלה פטור מהצבא מסיבות של אמונה דתית ועבדה בתפקיד זוטר בעיריית ירושלים. היא יצאה רק עם אחותה רחל, ולא חיפשה את חברתם של צעירים בגילה. רחל עוד היתה צעירה מאוד, ממש ילדה, והעריצה את אחותה הבכורה. הוריה של ורדית כבר יצאו לגמלאות, היו אנשים עדינים ומנומסים ולא העירו לה דבר על חייה הפרטיים. בינתיים היא גרה בבית, ואף עזרה בפרנסת המשפחה. כאשר שבה מעבודתה ישבה שעות ליד חלונה ועקבה אחרי דלתו הירוקה של שמעון דרוויש. הוא תמיד הסתובב עם תיק די מיושן וענד עניבה עם צבע שלא תאם לבגדיו. השכנות אמרו שהוא פקיד בלשכתו של שופט מחוזי, אבל השאיפות שלו למשרה יותר בכירה נבלמות בגלל אשתו החולה. ויקטוריה דרוויש היתה ספונה בביתה מזה שנים רבות. כולם טענו שהיא היתה יפהפייה, אבל כשהציצה לפעמים מבעד לחלונה היא נראתה חיוורת וחולנית. ורדית הסיקה מתצפיותיה שאיש לא בא לבקר את ויקטוריה בהיעדר בעלה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


פעם נתקלה במר דרוויש ברחוב אבן ספיר בשכונה. הוא חייך אליה במין אינטימיות, שלא הלמה את העובדה שהם בעצם נפגשו לראשונה. היא חשבה שהוא מקסים כמו כוכב קולנוע משנים קודמות. אמא שלה אהבה מאוד סרטים ותמיד שחזרה באזני ורדית את הקורות והמוצאות את גיבוריה הגדולים, קלארק גייבל וגארי קופר. גיליונות ישנים של השבועונים "קולנוע" ו"עולם הקולנוע" היו מסודרים בחדר קטן שאיש לא התגורר בו. ורדית חשבה שלא כתוב שם שום דבר על סרטים אלא רק סיפורי רכילות על הכוכבים למיניהם. הסיפורים עצמם היו די פוריטניים וזרועים רמזים על ההרפתקאות הרומנטיות של החוג הנוצץ בהוליווד. היא סברה שהמגזינים לא השפיעו עליה, ולא העלתה כלל על דעתה שחיבתה הגואה כלפי מר דרוויש נובעת אולי משפע הכוכבים הנוצצים שראתה בתמונות הצבעוניות.

אחותה רחל היתה בצופים ונראתה מוגנת ושלווה. היא סיפרה לוורדית על הנערים בתנועה, שהיו נאיביים מאוד אבל גם נחמדים. בטיול לראש הנקרה היא ישנה עם נער בגילה בשק שינה, והוא ליטף קצת את אברי גופה המוצנעים. בעיניה זו הייתה חוויה עצומה, מה גם שהנער "לא הרחיק לכת". ורדית הקשיבה וחשבה בלבה שלרחל כבר היה ניסיון מיני גדול משלה. אם היא תמתין למר דרוויש נעוריה יאבדו והזקנה תקפוץ עליה. בעירייה חיזר אחריה פקידון שהיה מבוגר ממנה רק בשנה. היא החליטה לתת לו הזדמנות אלא אם כן יקרה הנס המיוחל ומר דרוויש יופיע לפתע על מפתן ביתה.



היא הלכה עם רובי הפקידון לסרט ואחר כך לנו בדירתו של אחיו, שהקצה להם חדר קטן ונחמד והתייחס אליהם בלבביות רבה. הסקס עצמו היה עלוב, אבל ורדית לא נטתה לחרטות. מה שקורה זה מה שצריך לקרות. למצער היא עשתה את הצעד הראשון ומה שיקרה אחר כך ימים יגידו. היא סיפרה על כך לרחל, שהתפקעה מצחוק. אנשים נוטים להתייחס לאינטימיות ברצינות ייתרה, חשבה ורדית. בכך הכול מדובר כאן במשחקים עתיקים שגרמו נחת למיליוני בני אדם במרוצת הדורות. רובי הבחין שוורדית לא התלהבה ממנו במיוחד, ולא כעס. הוא תמיד חשב שעליבות החיים היא המנה העיקרית, ואילו האושר והעינוגים הם רק תוספות. הפסימיות שלו לגבי עצמו הייתה עמוקה. הוא פשוט לא האמין שאישה תוססת ומושכת כמו ורדית תמצא בו עניין לאורך זמן. ובאמת ההרפתקה העלובה והנוטפת עם רובי לא שינתה את יחסה העמוק למר דרוויש. אשתו ויקטוריה היתה חולה מאוד והשיעול העמוק שלה הגיע תמיד לחלונה של ורדית. אפילו העוברים והשבים ברחוב המדרגות נעצרו לעתים והקשיבו לגברת דרוויש. האנחות מסביב היו בהחלט כנות, אבל כמו תמיד מתובלות בתחושת רווחה שהמחלה מצויה בבית אחר. השמחה לאיד היא נחלתם של הרשעים; תחושת ההקלה שהמחלה הממאירה פסחה עלינו היא אוניברסאלית.  ורדית למדה שוויקטוריה נפטרה ממודעת האבל שמר דרוויש תלה על דלת ביתו. היא הלכה פעם אחת לשבעה, ולקחה עמה פשטידת בשר נהדרת, מתובלת היטב ומלאה צנוברים. האורחים נהנו מאוד, ורדית ישבה שם לכמה דקות וטעמה גם פרוסה ממעשה ידיה. רחל הכינה מעמול חאלבי, ממולא בשקדים, צנוברים וקצת סוכר, ואת המאפה קישטה בסוכר טחון דק. דרוויש נישק את הילדה, אבל ורדית החליטה שהיא המען האמיתי לנשיקה.

יומיים אחרי תום השבעה עבר דרוויש ליד חלונה של ורדית. הוא רמז לה לצאת אל הרחוב, והשניים מיהרו לדירתו של הגבר המבוגר כאילו זה היה הדבר המתבקש מאז ומעולם. הם התעלסו שעות ארוכות וורדית לחשה לעצמה שסוף סוף היא מבינה במה המדובר. בחמש לפנות בוקר היא חצתה את רחוב המדרגות והלכה מיד לישון. "האושר שאני חשה הוא לגמרי זמני", לחשה ורדית לעצמה חייכה כלפי התקרה ונרדמה מיד. בבוקר לא הלכה לעבודה והבוסית שלה התייחסה לכך בהבנה על אף שלא ידעה את הסיבה. ורדית היתה עובדת נפלאה, ומותר גם לה לקחת פסק זמן מפעם לפעם.

היא ישנה עד הצהריים, וגם אחר כך נשארה במיטה ודיברה עם עצמה בקול חרישי. גם אחותה רחל נהגה לדבר אל עצמה ורק לעתים רחוקות שוחחו ביניהן על כך, מבלי למתוח ביקורת מיותרת. רחל הלכה באותו בוקר לבית הספר, וכאשר שבה בישרה לוורדית שמשאית ענקיות פינו את ביתו של דרוויש. ורדית נישקה את רחל בעדינות, אבל סגרה את דלת חדרה לכל היום. היא בכתה, אבל לא ייללה בקולי קולות. השכנים ידעו לספר שהוא נסע אל אחיו, שהתגורר במיאמי, פלורידה.



ורדית דווקא קיבלה מכתב כעבור כמה חודשים, ודרוויש סיפר לה שהוא שולב בעסקים של אחיו ומבצע עבורו משלוחים בכל רחבי פלורידה. "די חם שם", כך דיווח, "אבל תמיד אהבתי את הקיץ". היא לא מצאה במכתב אפילו מלה אחת של חיבה, ודרוויש נשמע בקושי כמו דוד חביב שמקיים איתה איזה שביב של קשר. הוא חתם "שלך" שמעון, נוסח די מיושן שלא הלם את הלילה הפראי שלהם לפני זמן כה קצר.

בחודשים שחלפו מאז המכתב נדם קולו. מתוך איזה חשש עמום שלא הסבירה אפילו לעצמה, היא לא ענתה וחיכתה אולי למסר יותר חם, אבל הפרק הזה תם, ורדית מצאה לה אהבה חדשה וזכרה היטב את הלילה הגדול, שלא ישוב עוד.

תגובות

7 תגובות
7 תגובות
  1. דוד

    זה סיפור לא אמיתי .זה סיפור דמיוני בהחלט.הנשים הללו חולות בנפשם .מי מספר דבר כזה.2_נשים משועממות.תחפשו את מזלכם המסטיק בזוקה.

  2. יעל

    חבל מאד שנותנים במה לסיפורים, שלכותב שלהם אין טיפת הבנה, כיצד כותבים סיפור, ומה מטרת הסיפור. לא כל מי שחלם שהוא יודע להיות סופר, הוא באמת סופר
    .

  3. שרה

    סיפור מטומטם.. איפה העלילה? מה ניסיתם להגיד פה? איפה הסיפור? תחזירו לי את הדק' שאיבדתי!!!

  4. כד

    נשמע יותר כמו דוח משטרתי… מה הסיפור כאן? אוירה? אולי היה עדיף להחזיר למחבר למקצה שיפורים

  5. רבקי

    אוהבת מאוד את הטאצ' המקסים והאנושי של הכותב.
    עוקבת אחרי סיפורין בהנאה רבה. מצליח לברוא עולם שלם במעט מילים. פשוט מקסים

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר