אולם תיאטרון מיקרו (צילום: יח"צ)
אולם תיאטרון מיקרו (צילום: יח"צ)

בחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי שאחלק שוברי מזון לעובדי התיאטרון | טור דעה

אין הצגות, אין חזרות, אין קהל כבר כתשעה חודשים, והעובדים מחכים לחזור ולהתפרנס בכבוד - מנכ"ל תיאטרון מיקרו בירושלים מודאג מהנפילה החופשית של התרבות, וקורא לממשלה לפתור את המשבר בתחום

פורסם בתאריך: 7.12.20 16:27

אני מגיע בבוקר למשרדים השוממים של תיאטרון מיקרו הנמצאים בתיאטרון ירושלים, עובר על המיילים ומתקין עוד מספר דוחות כספיים עגומים, שמראים במספרים את שנת 2020 במלוא עליבותה.

זהו.

בזה נגמר יום העבודה שלי.

אין הצגות, אין חזרות, אין קהל, כלי ריק. מאז ה-15 במרץ, עת נכנסנו לסגר הקורונה הראשון ומאז התיאטרון שאני מנהל הקפיא את פעילותו, למעט מספר ימים בודדים בחודשים יוני וספטמבר שבהם הותר לנו לקיים הצגות.

לתיאטרון מיקרו יש בשגרה 25 עובדים – עובדי משרד, צוות טכני וכמובן שחקנים. כולם יושבים כרגע בבית, מחכים לעוד איזו חלטורה שתכניס להם כמה מאות שקלים בניסיון הנואש לגמור את החודש. אף אחד כאן לא עשיר, רחוק מכך, אבל היה פה מקום עבודה שנתן לאנשים פרנסה ויותר מכך, הזדמנות לעסוק במה שהם הכי טובים בו, בצורה מכובדת, מול אולם מלא כמעט מדי ערב.

והיום? היום אני מקבל הצעה נדיבה, בלי ציניות, מהקרן לערבות הדדית, להעניק שוברי קנייה בשופרסל לעובדים שחווים מצוקה כלכלית. לזה הגענו? לתת שוברי מזון לעובדים? עכשיו אני צריך לחשוב למי לתת את המענק – בחלומות הכי גרועים שלי לא תיארתי לעצמי שאני אצטרך לעשות תחרות מצוקה בין העובדים.


תיאטרון מיקרו בפעולה (צילום: באדיבות תיאטרון מיקרו)

תיאטרון מיקרו, בימים יפים יותר (צילום: באדיבות תיאטרון מיקרו)


אני לא רוצה להיכנס לוויכוח האם הצגה באולם תיאטרון היא אירוע מדבק, אני לא אפידמיולוג, אבל כשאני הולך לשוק מחנה יהודה ביום חמישי ורואה אלפי קונים וסוחרים, אני אומר מצד אחד – סחתיין, אפשר לנהל שגרה מקיימת גם במציאות שנכפית עלינו, ואז אני חושב איפה התיאטרון בכל הסיפור הזה. הכי כואב זה היעדר ההתייחסות וכתוצאה מכך היעדר התשובות. במקום לנסות לייצר אג'נדה, מתווה כמו שאומרים ב-2020, משרד התרבות נגרר אחרי קבינט הקורונה ומחכה כמוני בדיוק להחלטות שנעשות מעל ראשו.

בקרוב מאוד תיאטראות יתחילו לסגור את שעריהם לצמיתות, זמרים יפסיקו לשיר, רקדנים לא ירקדו יותר ושחקנים ישכחו את כל הטקסטים הגדולים שנכתבו. יכול להיות שיש אנשים בממשלה שלא אכפת להם להשאיר אדמה חרוכה מבחינה תרבותית – מולם צריך להגיד בקול ברור שעל התרבות נקום או ניפול ונכון לעכשיו אנחנו בנפילה חופשית.

קצרה פה היריעה מכדי לתת את התשובות ואני בטח לא מחזיק בכולן, אך יתכבד שר התרבות וכל שאר הנוגעים ולא יעזבו את חדרי הישיבות עד אשר ייצא עשן לבן בדמות פתרונות ובעיקר אופק לרבע מיליון אנשי תרבות, שנוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו.

הכותב, יוסי זינגר, מנכ"ל תיאטרון מיקרו בירושלים.


עדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


 הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. ירושלמי

    ליוסי זינגר אוכל צריך לקנות משחק וריקוד ניתן לוותר למען הבריאות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר