משבת שמחת תורה אני משרת במילואים כקצין ניוד ולוגיסטיקה בפיקוד העורף בירושלים, והדבר מאפשר לי בעת מלחמה לעבוד מול האגפים השונים בעירייה ולעזור לתושבים היכן שצריך. כשאני מביט אחורה על הפעילות הציבורית שלי לאורך השנים, אני מרגיש שיכול להסתכל בעיניים של התושבים ולומר בפה מלא לתושבים שעבדתי קשה ותמיד הייתי בזמינות מלאה למענם.
אחת מהמטרות שהצבתי לעצמי היא קיום בחירות ב-30 המינהלים הקהילתיים שברחבי העיר. לאחר 12 שנות קיפאון סוף סוף הייתה הזדמנות לחבר'ה צעירים בשכונות ברחבי העיר מכל המנעד הירושלמי להתמודד, וב"ה נבחרו מנהלים צעירים ראויים שהזרימו דם חדש ורענן למערכת שסבלה מסטגנציה ממושכת.
השינוי ניכר היטב בשטח, כשעם תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', צוותי המינהלים וההנהגות החדשות היו הראשונים להתעשת ומתחילת המלחמה תומכים, מסייעים ומלווים בצמידות את המילואימניקים ובני משפחותיהם. עוד קדמה לכך תקופת הקורונה שהיו הגורם העירוני המרכזי לטיפול במשבר הגדול, תקופה אינטנסיבית עם מערך שלם של עבודה בקהילות מסביב לשעון במשך למעלה משנה במסירות מלאה.
בהיבט המלחמתי, המגזר הציוני-דתי בעיר נותן ומקריב יותר מכל מגזר אחר, ומנגד זוכה ליחס סוג ב' בעירייה, כשחלק מראשיה טרם הפנימו את תרומתו הסגולית של המגזר המופלא הזה. מגזר שתמיד ראש וראשון להיכנס מתחת לאלונקה, ולצערנו רואים זאת ביתר שאת במספר הפצועים והנופלים חסר הפרופורציות שמגיע מהמגזר הזה במלחמה. ועדיין, לצערנו בעירייה דבקים בכך שהמוסדות הדתיים לאומיים זכאים ליחס משני ולא שוויוני ביחס לאחרים. כך לדוגמה, לרשות הציבור החרדי עומד מנהל חינוך חרדי וכן גם בנוגע למגזרים הכללי והערבי והדתיים? כרגיל נותרים מאחור כנספחים נטולי מעמד. כך גם בתחום הרווחה כאשר לחרדים, לערבים ולציבור הכללי יש שירות שמותאם להם ורק הדתי כהרגלו נופל בין הכיסאות. מצד שני אני חייב לומר שמחמם לראות שהציבור מעריך אותם, מגיעים ללוויות מכל המגזרים, לשבעה ולבקר את הפצועים.
רוצים להישאר מעודכנים?
בניגוד לערי הדרום, המרכז או יישובי הצפון שהאיום הרקטי מעזה הוא המרכזי עבורן, בירושלים מרבית התושבים חוששים מאירועי פח"ע מתפרצים מצד שכנינו הערבים שיבקשו לחקות את מתקפת שמחת תורה ברחובות העיר. לשם כך נכנסתי חזק לתמונה ורתמתי את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואת ראש העיר משה ליאון, הקמנו כיתות כוננות בירושלים, ציידנו אותם בנשקים ארוכים ובציוד רפואי שנתרמו על ידי תושבי העיר.
מאחר שהציבור יודע שאני בפיקוד העורף, פונים אלי 24/7 בסוגיות שחלקן גובלות בפיקוח נפש ממש, כמו עובדי עירייה שמצהירים שהם תומכים בחמאס ובפעולות טרור או ערבים חשודים שמשוטטים בחומת שמואל בלילות ושבתות. או לדוגמה, כשהיה צורך להכניס את כוחות ההנדסה של פיקוד העורף לסייע למשטרה בפינוי מבנים ארעיים ואף עמדות ירי מאולתרות מעבר לחומה במחנה הפליטים שועפאט, מרחק מאות מטרים בודדים מבתי שכונת פסגת זאב, דאגתי שהשר לביטחון לאומי ופיקוד העורף יירתמו ויבצעו פעולות חישוף וניקוי שלא נעשו מעולם לפני כן למען ביטחונם של תושבי פסגת זאב. או לחילופין תלונות מתושבים שחשים שאין נוכחות ביטחונית מספקת, ואכן חיזקנו ועיבינו נוכחות ביטחונית במקומות רגישים ובסמוך למוסדות חינוך.
כאיש ימין אני סבור שראש הממשלה נתניהו מחזיק באחריות משמעותית למצב שהגענו אליו בירושלים בפרט ובמדינת ישראל בכלל. העובדה שכל הריסת מבנה לא חוקי של ערבים, ומנגד בניית מבנה של יהודים במזרח ירושלים צריכים לקבל את אישורו האישי פגעה מאוד ביכולות האכיפה וההרתעה. העובדה היא שבמשך שנים הממשלות הזניחו את מזרח ירושלים, הזנחה שמתבטאת באי אכיפת רעשי המואזין, גרירת רגליים מתמשכת בכל הנוגע לאיסוף נשקים בלתי חוקיים במזרח ירושלים, ואי אפשרות למנוע ממחבל להיות נהג הסעות במנהל החינוך, לצד אין ספור דוגמאות נוספות. לעניות דעתי, מחנה הימין חייב לאתר מנהיג ימין אמיתי. כל עוד בנימין נתניהו עומד בראש מחנה הימין – מה שהיה הוא שיהיה.
- הכותב הינו סגן ראש העיר, מחזיק תיק סביבה ומינהלים קהילתיים, יו"ר רשימת 'מאוחדים'
