את מבלבלת: מדד השכונה, והפעם – רחביה

גיאוגרפיה
שכונת רחביה משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', גובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונת טלביה מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. אחד המוקדים המרכזיים בשכונה הוא בנייני המוסדות הלאומיים – הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד, היכל שלמה, בית הכנסת הגדול, שעל ידם שוכן בניין הגימנסיה העברית. במרכז השכונה ההיסטורית שוכנים גם מתחם יד בן צבי, המשמר את המקום בו עמד בעבר צריף המגורים של הנשיא יצחק בן-צבי, שלידו (בית ולירו) שכן משכן נשיאי ישראל עד שנת 1971, ובית לוי אשכול, השוכן במבנה ששימש כמעון ראש הממשלה הרשמי בין 1974-1950. ברחביה נמצאים בתי כנסת היסטוריים, בהם בית הכנסת ישורון, בית הכנסת הנשיא ובית הכנסת חורב.

שמות הרחובות ברחביה הם שמותיהם של חכמים ומשוררים יהודים מתקופת תור הזהב של יהדות ספרד. השמות ניתנו בזמנו על ידי מוכתר רחביה יצחק רפאל מולכו, שהיה ממקימי השכונה ומנושאי המשא ומתן לרכישת הקרקעות מהכנסייה. בין שמות הרחובות ניתן למצוא את אברבנאל, בן מימון והרמב"ן. זאת למעט שני רחובות שקיבלו שמות אחרים, מתוך ההקשר המיוחד: רחוב מנחם אוסישקין, שבמקור נקרא על-שם הקרן הקיימת (כיום נקרא רחוב על-שמו של שמואל הנגיד מחוץ לשכונה). יש בשכונה אף רחובות בשם המטייל היהודי בנימין מטודלה, עובדיה מברטנורא וחיים ארלוזורוב וחוֹצה אותה לאורכה דרך עזה.

היסטוריה
השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, והוחכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922. האדריכל היהודי ריכרד קאופמן היה אחראי על התכנון, שנעשה בהשראת ערי גנים באירופה. בוני השכונה היו ברובם מהפכנים, אנשי גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור שאת אוהליהם פרסו ליד מנזר רטיסבון. בשלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו רחוב המלך ג'ורג' במזרח, רחוב רמב"ן בדרום, רחוב אוסישקין במערב, ורחוב הקרן הקיימת בצפון. בשלבים מאוחרים יותר הורחבה השכונה דרומה, והיא תחומה ברחובות ז'בוטינסקי ובלפור. החל משנות ה-60, אופייה של רחביה כשכונה פסטורלית ושקטה החל להשתנות, עם הפיכת חלק מרחובותיה לעורקי תחבורה ראשיים המחברים בין חלקי העיר החדשים והישנים. לרבים מהבתים והווילות נוספה בנייה וקומות חדשות. מחירי הדירות הגבוהים והיעדר שטחים לבנייה חדשה הגבילו את היכולת של דיירים חדשים לקנות בתים בשכונה, אך היא המשיכה להוות מרכז בולט לאנשי אקדמיה בעיקר מהאוניברסיטה העברית – רופאים, שופטים ובכירים מהשירות הציבורי. בתחילת המאה ה-21 החלה התעוררות לכך שהחכירה של האדמות מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית מסתיימת בעוד שנים לא רבות, אך בינתיים לא נעשה דבר משמעותי כדי להביא את הבעיה לפתרונה.

אוכלוסייה
7,720 תושבים.

מס' משפחות
4,216.

מדד חברתי כלכלי (נכון לשנת 2020)
8-6.

תעריפי ארנונה בשקלים למגורים (אזור החיוב משתנה בהתאם לרחוב)

• הגדרת סוגי בניינים לחיוב ארנונה
  1 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר ששטחה (שטח היחידה) 120 מ"ר ומעלה.
  2 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים.
  3 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים ואשר אין בדירה חלק מחדר אמבטיה/שירותים או שהחדר או חלק ממנו נמצא מחוצה לה.
  4 – בניין רעוע, בניין הבנוי עץ או פח, או דירה ללא חדר אמבטיה/שירותים, או דירת מרתף אשר תקרתה נמצאת בכל העברים בגובה פני הקרקע או למטה ממנו.

ארנונה למ"ר בשקלים לעסקים
עד 150 מ"ר – 343.74 שקלים.
מעל 150 מ"ר – 354.75 שקלים.

שטח (בדונם)
640.

מ"ר לתושב
37.1.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מוסדות חינוך
גנים לגיל הרך: כ-23 גני ילדים בחינוך הממלכתי, הדתי והחרדי.
בתי ספר יסודיים: פולה בן גוריון, א.ד רוטשילד, תלמוד תודה – שערי חסד.
חטיבות ביניים ותיכונים: הגימנסיה העברית, אוולינה דה רוטשילד (בנות).
תנועות נוער: הצופים, בני עקיבא.

מבני ציבור, דת, קהילה ופנאי
פארקים וגנים מרכזיים: עמק המצלבה, גן אליעזר ילין (גן רחביה), גן הכוזרי, גן מגנס, גן טיכו.
מסחר: שדרת בתי קפה, מסעדות ומסחר ברחובות עזה-בנימין מטודלה-בן מימון.
בתי כנסת מרכזיים: ישורון, חורב, הנשיא, בית הכנסת הגדול, קהל חסדים, בית כנסת חב"ד, אהל אברהם, אוהל יוסף.
מקווה: מקווה רחביה – רח' האר"י 5.
מתנ"סים: מינהל קהילתי גינות העיר שלוחת רחביה – רח' אוסישקין 38.
קופות חולים: כללית – רח' בנימין מטודלה 5, לאומית – רח' יוסף טרומפלדור 3.
דואר: סניף רחביה – רח' קק"ל 8.
מרכזי תרבות: מוזיאון חי.
מבני ציבור: משרדי קק"ל, קרן היסוד, הסוכנות היהודית.
אתרים: בית לוי אשכול, קבר יאסון, בניין המוסדות הלאומיים, בית פרומקין, בית אוסישקין, בית ארתור רופין, טחנת הרוח רחביה.