בתאריך 31.7.21 היתה העיר בהתרגשות שיא. הנה שוב, לאחר כ-20 שנה, דרבי בירושלים. נכון, זה היה "רק" גביע הטוטו, אבל עדיין לא מדובר בעניין של מה בכך, זאת לאור שהפועל ירושלים שהוקמה מחדש ואוחדה שנה קודם מול ה"מפלצת הצהובה" השולטת בעיר. אלפי אדומים וצהובים שלא ראו מימיהם דרבי, מעודדים בטירוף ורואים ניצחון אדום.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במהלך העונה הראשונה בליגת העל, הפועל לא הצליחה לנצח אף משחק דרבי בליגה, כשההלם והתרגשות עשו את שלהם.
הסתיימה לה העונה ומתכוננים לעונה החדשה בתקווה שהשנה יתחולל מהפך. הגענו למחזור הרביעי בתחושה שהפעם הגיע הזמן, וברגע נפלא מהדקה העשירית ועד סיום המשחק כולם היו באופוריה שעוד משימה בוצעה וכולם מאז שואגים "ירושלים אדומה". זו העונה הטובה ביותר בתולדות הפועל ירושלים, קבוצה שכבר היו בטוחים שתלך בדרכם של הפועל יהוד, שמשון ת"א (ועוד), אבל היא חיה נושמת ובעיקר בועטת. תודה לאל שהקבוצה קמה על ידי אנשי מעשה, שהיה חשוב להם שהשם של הפועל ירושלים ישאר ויישמר. חלק אהבו את דרכם וחלק פחות, אבל הדבר חשוב שבכל העולם יודעים שיש בירושלים קבוצה אדומה בשם "הפועל ירושלים". בכל תהליך של לידה ישנם קשיים וגם כשלונות. כאשר אנחנו מלמדים את הפעוטות ללכת בגיל שנה זה מתחיל בצעדים קטנים, ולפעמים מועדים ונופלים, אבל בסוף התהליך הולכים ורצים.
כאשר ישנו ארגון שמעוניין שיצטרפו אליו אנשים שונים שאינם קשורים בדרך הטבע אחד לשני, מחפשים את המחבר בין כל אותם אלו שמעוניינים להיות שותפים באותו מיזם. מחפשים את המשותף ודוחקים לצד את המפריד. כך גם אצלנו ביציע האדום – קהל אוהדים שיש בו הכל מהכל, ימין ושמאל, דתיים וכאלו שלא, יהודים וערבים וגם כאלו שהם ערבוב של הכל. דבר אחד מול עיניהם הקבוצה האדומה עם הפטיש והמגל, הפועל ירושלים. לכן, אחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה ובמיוחד לאחר שניצחנו את הדרבי הראשון של השנה, מחוייבים כולנו לוותר על הפירוד וגם על האג'נדה שמלווה אותנו במשך היום, ואילו במשחקי הקבוצה יעניין אותנו הצלחת הקבוצה בלבד, ולהבהיר בכל גדול כי אין מקום לאלימות "יש בי אהבה והיא תנצח".
ולכם אחיי ואחיותיי אוהדי בית"ר תבינו שהגיע זמן אדום בעיר, "יאללה הפועל!".
