הדבר הכי טוב שקרה להפועל בשבוע האחרון, אחרי הזכייה בגביע כמובן, הוא האופן שבו היא פירקה את חולון במשחק הליגה. לא ההפרש היה העניין אלא כמות השלשות והאחוזים, ובעיקר מי שקלע אותן: ברנדון בראון ואור קורנליוס. כי עכשיו, כשכולם כבר יודעים שאלכסנדר דז'יקיץ' הוא גאון קפדן ושהפועל משחקת כדורסל אחר מכולם ושההגנה שלה היא הדבר הכי מאיים בליגה – קריטי לא לשקוד על השמרים ולדחוף את הקבוצה להמשיך להתפתח ולהפתיע. ואין התפתחות מבורכת יותר מאשר שני גארדים שעד כה היריבות הימרו על הקליעה שלהם ופתאום דופקים ביחד 11 מ-13 ל-3.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
בחודש וחצי האחרונים הפועל שיתקה הגנתית והורידה לסקור נמוך משמעותית מהממוצע את שלוש היריבות העיקריות שלה בארץ: מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל חולון. מצד שני צריך לזכור שבתוך התקופה הזו הפועל נכשלה לעשות את אותו הדבר לשתי יריבותיה האירופיות, דיז'ון ושטרסבורג. המסקנה היא שהשיטה של דזיקיץ' הכי קטלנית נגד קבוצות ישראליות, שרגילות לסגנון התקפי של ליגת קיץ, ופחות קטלנית מול יריבות מחו"ל שמשחקות בליגה שבה הגנה חזקה לא נחשבת סטייה.
כעת נשאלת השאלה מה יקרה כשגם היריבות בארץ ילמדו איך לשחק נגד ההגנה של הפועל ולא יאפשרו לה להכתיב סגנון? כי זה יקרה. למעשה, הפועל תל אביב כבר עשתה את זה להפועל פעם אחת, כשניצחה אותה בקלות יתרה בארנה במסגרת הליגה. אסור לדזיקיץ' להניח שמה שעבד לו החודש יעבוד גם במאי, יתכן מאוד שעל האליפות הוא ייאלץ להתמודד בסגנון התקפי יותר, ולכן שכלול ההתקפה של הפועל קריטי להמשך הצלחתה.
עם כל הכבוד לבראון וקורנליוס, השחקן העיקרי שצריך לזרוק יותר שלשות בהתקפה של הפועל הוא קדין קרינגטון. כיום, השלשות שלו מושגות בעיקר כשסמית' עושה פיק אנד רול ואז מוצא אותו פנוי בצד החלש. כשקרינגטון מקבל בידוד בהתקפה, זה לרוב מסתיים בחדירה או זריקה ל-2. רק אם הטרינידדי יקבל גם צ'אנסים לייצר בעצמו בפיק אנד רול, תעלה כמות השלשות שהוא זורק. זה עשוי להיות ההבדל בין עונה חלומית לכזו ששיאה היה בפברואר.
מאשקה
אני לא רוצה לתת עצות למאמן שלנו, כמו הרבה פרשני וכתבי ספורט