ביום רביעי שעבר צפיתי באדישות במשחק של הפועל בהיכל המתנ״סים בעפולה. הרי בעצם שום דבר לא הפתיע בהתעללות של העולה החדשה בשחקנים המשוטטים של הפועל. כבר אחרי הודעת המועדון ההזויה בשבוע שקדם לו על אי הופעת הזרים לליגה, טענתי כי מדובר בהחלטה ביזיונית. ההפסדים הצפויים לא הפתיעו, גם התבוסה בעפולה לא, אבל הדרך, אוי הדרך – חוסר רצון וחשק זה כבר יותר מידי. כן, אני מדבר על גם אותם ישראלים בכירים, שבהנהלת המועדון היה מי שמיהר לרוץ משום מה לתקשורת אחרי המשחק כדי לשבח ולהלל אותם על עצם המחוייבות למועדון (בואו, משחק ליגה במדינתם). על מה ולמה? הישראלים האלה, הם חלק בלתי נפרד מההופעה השערורייתית של המועדון. איך שלא תסובבו את זה, ארבעה שחקני נבחרת לא יכולים להראות ככה נגד ישראלים, זוטרים יש לומר, של הקבוצה היריבה. זאת מבלי לזלזל כמובן.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל הישראלים לא באמת אשמים. גם לא ג׳ו אלכסנדר האנמי וחוטב העצים מתחת לסל, סטורם וורן. האשמה העיקרית נופלת בראש ובראשונה על הנהלת המועדון שנתנה יד לדבר, אחריהם באה החלטת הזרים שלא לשוב ארצה, בראשם המאמן אלכסנדר דז׳יקיץ׳.
במשחק נגד ר"ג עוד התבשרנו למשל שקדין קרינגטון דווקא כן הגיע לארץ, אבל לפי מקורות זרים ההחלטה שלא לרשום אותו כזר לליגה עומדת בעינה, וזה למקרה והגארד יזכה לאזרחות הישראלית במהלך העונה. נו באמת. אתם רציניים? למה אתם מחכים? הנה לכם עוד החלטה מנותקת מהמציאות והתוצאות המזעזעות על המגרש. אגב, מי שחושב שהאמריקאי היה מוביל את הפועל לניצחונות מהדהדים בר״ג ועפולה, טועה ובגדול.
הפועל לא יכולה להמשיך להראות ככה. נקודה. לא משנה באיזה סגל, ובטח לא בסד"כ הקיים. הכתם על המועדון כבר הוטבע והנזק התדמיתי גדול מאוד. הנהלת הקבוצה צריכה עוד היום להרים טלפון לשחקנים הזרים ולבדוק עימם מי מתכוון לחזור לארץ לאלתר. מי שלא יישר קו עם ההחלטה, כולל המאמן, טוב יעשה המועדון אם יודה לו על תרומתו וישלח אותו על הטיסה הראשונה הביתה. גם במחיר שהעונה הזו תלך לפח.
כאוהד הרגשתי מושפל – על המגרש ומחוצה לו, גם על ידי המועדון וגם על ידי השחקנים יחד. לראות את החיוכים של נציג הבעלים והמנהל המקצועי על כורסאות המכובדים בעפולה, לא תרמו להרגשה הזו. כל קבוצות הליגה נערכו למצב, ורק אצלנו כלום. תקראו לזה איך שתרצו – זלזול במפעל או שבארנה יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, בשורה התחתונה הושפלנו. פשוט וקל.
