רוצים להישאר מעודכנים?
המחשבה להחתים את איליאס קאנצוריס (מאמן אא"ק אתונה אשתקד) מעט תמוהה בעיניי. נכון, מדובר במאמן שהצליח לקחת סגל שחקנים אפרורי ולהצעיד אותו עד לרבע גמר ליגת האלופות (והדחה על ידי הפועל) תוך הצגת הגנה חזקה ומשמעת התקפית, אולם הדאונסייד במהלך הזה עולה על האפסייד. מאמן זר ייאלץ ללמוד את המערכת ואת הכדורסל הישראלי באופן שאינו אידיאלי תוך לו"ז צפוף, מה שיקשה על השתלבותו וישפיע לוודאי על עקומת הלמידה שלו. כשהשלב הבא של ליגת האלופות של פיב"א בפתח, וקיימת חשיבות למיקום הקבוצה בטבלת ליגת העל (להשתתפות במפעל גביע המדינה), עקומת הלמידה הזו יכולה לפגוע בעמידה במטרות אלו.
בעיניי, בכדי להתאושש במהרה מעזיבת דז'יקיץ', יש להציע את משרת האימון לשנת 2024 למאמן ישראלי בכלל, ולאריאל בית הלחמי בפרט. מדובר במאמן מצוין שנוכחותו תוכל להפיק את המיטב מהשחקנים. גם אורן אהרוני יכול להילקח בחשבון כמאמן, אולם נדמה כי הוא דוגל בשיטת הגנה אזורית, ולא אישית לוחצת כפי שמתאים לסגל הקיים, וזאת לפי הדרך בה שיחקה הרצליה בהנחייתו בעונות הקודמות.
אני אדגיש ואומר כי ראוי יהיה לנצל את עזיבתו של הסרבי לצורך החתמת מאמן בעל שיעור קומה וניסיון יורוליג (איטודיס? טרייניקרי?) בחוזה ארוך טווח שיוחתם לקראת העונה הבאה. השאיפות של המועדון הירושלמי, יחד עם הכיסים העמוקים במיוחד של מתן אדלסון, מאפשרים לחלום בגדול. חשוב לציין כי גם במקרה של החתמת מאמן זר בכיר, תהיה חשובה המשכיות כלשהי בסגל השחקנים הקיים, כדי לא ליצור מקרים של בניית קבוצה מחדש בכל קיץ וקיץ.
