אליפות אירופה בכדורסל נפתחה השבוע, כשגם הנבחרת הישראלית כבר נכנסה למעגל המשחקים. אפשר להגיד כבר שמדובר בעניין של הרגל כשבכל שנתיים הנבחרת מגיעה די בקלות, בפעם המי יודע כמה ברציפות לאליפות – אבל המטרה האמיתית צריכה להיותה הגעה לשלבים המאוחרים, בטח כשארבע מתוך שש נבחרות בבית המוקדם עולות לשלב שמינית הגמר.
להערכתי, העפלה לרבע גמר תהיה הישג מכובד ויפה. דני אבדיה, כמובן, הוא הכוכב הבלתי מעורער, אבל פרט אליו יש לנבחרת לא מעט שחקנים עם ניסיון אירופאי לא מבוטל במפעלים המובילים כמו היורוליג והיורוקאפ, בהם גם שלושה נציגים מהפועל, ונציגים בכירים.
מאז ימי יותם הלפרין וליאור אליהו ואם זכרוני לא מטעה אותי אז גם יניב גרין, לא היו לאדומים נציגות כל כך מכובדת בסגל הנבחרת ביורו-באסקט. קאדין קרינגטון על תקן המתאזרח, יובל זוסמן ונמרוד לוי כשחקני רוטציה משמעותיים – ישחקו תפקיד חשוב אצל אריאל בית הלחמי.
הנציגות הנכבדת מראה שהפועל מחזיקה בסגל ישראלי איכותי וזה מצרך די נדיר במאבק המשולש עם התל-אביביות, שלמכבי יש ישראלי אחד בלבד בסגל ואילו הפועל תל אביב הפכה את היוצרות במאבק מול הצהובים והיא מחזיקה במספר הגבוה ביותר של שחקני נבחרת – ארבעה.
רוצים להישאר מעודכנים?
ברמה הקבוצתית – אפשר כמובן לקוות שההכנה המוקדמת תעזור לשחקני הנבחרת להגיע מוכנים לעונה ברמה אישית, כשהם בכושר משחק טוב ואחרי משחקים ברמה גבוהה. מנגד, ההיעדרות שלהם מאימוני הקבוצה עשויה לפגום בניסיון ליצור כימיה עם השחקנים בסגל. גם ההיעדרות ממשחקי אימון עשויה לפגום בהכנה של יונתן אלון, אבל זה חלק מהחיים של מועדונים גדולים.
בכל אופן, מדובר בצרות של עשירים וטוב שאנחנו בצד הזה. בהצלחה לנבחרת, אל אל ישראל.
תגובות