משחק פתיחת עונה, 20 אלף אוהדים ביציעים, הפנינג בחוץ, יהודה קיסר על הגיטרה, שליטה שלנו ברוב דקות המשחק, הכל מושלם.
טוב, הכל מושלם חוץ מהמהלך האחרון. בית״ר, ואת ההוכחה קיבלנו מול הפועל באר שבע, משוועת למישהו עם קילר אינסטינקט, שבין כל הדריבליסטים והמוסרים לעומק יחפש רק את השער. חלוץ כזה מגוון שיכול לנגוח, לבעוט מקצה הרחבה או לדחוק ריבאונד. כזה שרואה רק את השער מול העיניים. אחד שמתרגש מגול ניצחון דקה 94 וגול שמעלה את התוצאה מ-0:2 ל-0:3 באותה מידה, כי גול זה גול. שחקן שמתמצא ברחבה. נו – חלוץ.
אם חוגג יסכים להכניס את היד לכיס (שוב) ולהביא לפה חלוץ כזה, אפשר להמשיך עם המסורת של קניית זרים מוכחים, ובליגה שלנו 2 חלוצים שעונים לצורך של בית"ר. האופציה היקרה יותר: פאטוס בצ׳יראי, החלוץ המונטנגרי, שאמנם נראה כבד אבל יש לו דריבל וטכניקה מעולים, סיומת של חלוץ אמיתי ונוכחות ברחבה, והוא יכול להיות הפתרון לבעיית המחץ בהתקפה הצהובה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
האופציה הזולה יותר – לוסיו, החלוץ של הפועל חדרה ניחן במהירות ועוצמה, נוגח מהטובים בליגה ובעיקר יכול להתאים להתקפות המעברים של בית״ר.
אני מבין שחוגג כבר השקיע הקיץ מעל ומעבר, אבל יש פה הזדמנות כי הליגה חלשה ונדמה שאין קבוצה אחת שחזקה משמעותית מכל השאר, כך שאפשר לעשות את זה וללכת עד הסוף. כשחוגג השקיע סכומי כסף גבוהים בקנייתם של עלי מוחמד, ליוואי גארסיה ומיכאל אוחנה הוא אמר שהוא רואה בהם כפוטנציאל לרווח, כך גם החלוץ שיגיע, לאו דווקא רווח ממכירה עתידית אלא רווח מטדי מלא ואולי הגרוש שחסר ללירה כדי להשיב את הצלחת הביתה.
אני מאוד מרוצה מאזולאי ואנתוני וראן, אבל אני גם חושב שאפשר להוסיף עוד חלוץ לסגל ולתת עוד גמישות לרוני לוי.
עוד עמדה שחייבת עיבוי היא עמדת המגן השמאלי. מקסים גרצ׳קין הוא לגמרי הפתעה נעימה, אבל בעונה ארוכה שכוללת פלייאוף ולפחות חצי גמר גביע, הוא לא יכול להיות המגן השמאלי היחיד בסגל. אם חס וחלילה הוא ייפצע או יורחק אין לנו אפילו שחקן שמאלי שימלא את הבור הזה. קבוצה טובה שרוצה להיאבק על כל התארים, ובית״ר השנה לגמרי מתיימרת להיות קבוצה כזאת, חייבת תחרות בכל עמדה, תחרות שתוציא את המיטב מכל שחקן.
יעקב ליפשיץ (צילום: פרטי)
ביום ראשון, לפני המשחק מול הפועל באר שבע, היתה בטדי אווירה של חג. כאן מגיעה, שוב, מילה טובה להנהלה של בית״ר, שמצד אחד מעמידה אותנו בסטנדרטים של אירופה אבל גם לא שוכחת מאיפה באנו. מתחם הפאן זון לאוהדים, דוכני האוכל, יהודה קיסר הגדול עם גיטריה בית״רית, ״שבחי ירושלים״, טקס לאברהם לוי ולמשה דדש היקרים, שירת ״התקווה״ של כל הקהל, שאטלים, הנחות בבתי עסק לבעלי כרטיס בית״ריסט, מאפרות מקצועיות בחוץ, דגלי פריסה ביציעים המזרחי והמערבי במקביל, הכל ברמה הכי גבוה שיש, הכל בחיוך, הכל מהלב.
כמו שאמר נדב שטראוכלר, האיש שאחראי על היח״צ של המועדון ״זאת בית״ר ירושלים. לא עוד קבוצה. אלא מועדון ענק עם ערכים בית״ריים אסלים וסטנדרטים בינלאומיים״.
הכל עבד ביום ראשון מלבד התוצאה. יש לנו סבלנות ואמונה, ואני בטוח שגם התוצאות יגיעו.
יום ראשון משחק מאוד חשוב מול רעננה לפני היציאה לפגרת נבחרות, ניצחון, שיפוצים מינוריים בפגרה ואפשר לחלום בגדול.
