אוהדי בית"ר ירושלים, אוהדי הפועל תל אביב (צילומים: הארץ, ניר קידר)

דעה | תולדות הסכסוך: היריבות בין בית"ר להפועל תל אביב – כך זה התחיל

עד שנות ה-80 היריבה הגדולה היתה הפועל ירושלים, אלא שמספר אירועים בתחילת האייטיז ועוד משחק שרוכים אחד הפכו את היריבות עם הפועל תל אביב לשנאה של ממש | טור דעה

פורסם בתאריך: 27.11.19 09:55

אם לא די בפגרת הנבחרת המאוסה, שפותחת לנו את התיאבון מחדש, הרי שלוח המשחקים סידר לנו נחיתה היישר לבלומפילד המחודש ולמפגש עם הפועל תל אביב – המרה ביריבות (אם לוקחים בחשבון שהפועל ירושלים כבר לא רלוונטית).

אז חזרה אחורה, מה שורש היריבות? האם תמיד היו האדומים מוולפסון בראש מצעד השנואות? אולי תופתעו לשמוע שלא.

שורש היריבות הוא כמובן פוליטי. הפועל תל אביב היא ספינת הדגל של מפא"י; בית"ר ירושלים היא המייצגת הנאמנה של תנועת החירות. אדום נגד צהוב, ימין נגד שמאל, ישראל הראשונה מול ישראל השנייה.


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת7"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


בשנות ה-60 וה-70 השנאה הספורטיבית היתה מופנית ליריבה העירונית, הפועל ירושלים. שנים של שליטה אדומה בעיר ותואר אדום ראשון עשו את שלהם. אם היו שואלים אוהד בית"רי את מי משתי האדומות הוא מעדיף, רוב יושבי ימק"א היו אומרים ללא היסוס שאת התל-אביבית הם שונאים פחות.

מחזור הסיום של עונת 1972/73 הוכיח זאת, בית"ר הגיעה למחזור הסיום למשחק מול הפועל תל אביב שהתמודדה אז על המקום השני עם הפועל ירושלים. נאמר זאת בעדינות, שחקני בית"ר לא יצאו מגדרם כדי לנצח. הפועל ניצחה, סיימה במקום השני על חשבון הפועל ירושלים ואוהדי בית"ר הניפו את שייע פיגנבוים כוכב האדומים.

בשנות ה-80 המוקדמות נרשמה עלייה חדה במפלס השנאה הספורטיבית. אירועי שריפת השערים בבלומפילד אחרי משחק גביע בו אישר השופט שער לא חוקי של משה סיני, חייל אוהד בית"ר שרץ עם עוזי שלוף אחרי כוכב הפועל תל אביב רוני קלדרון, וכמובן אותו יום מר בימק"א בערב ל"ג בעומר בו גרם משה סיני לאלפי צהובים-שחורים, שכבר הריחו אליפות היסטורית, לנפץ את בקבוקי השמפניה על חומות המגרש ולירוקים מהכרמל לחגוג אליפות היסטורית.

בשנות ה-80 המאוחרות ובשנות ה-90 דעכה היריבות בין הקבוצות. אבל במחזור ה‑29 של עונת 1997/98 נדלקה מדורת השנאה מחדש.


משה ארזי (צילום: פרטי)

משה ארזי (צילום: איציק ארזי)


2.5.98 – הבית"רים יקראו לו חג השרוכים, אצל האדומים ייזכר תאריך זה לדיראון עולם. מרוץ צמוד לאליפות בין בית"ר המלהיבה של דרור קשטן להפועל היעילה והאפורה של השריף אלי כהן והפועל בית שאן אחת, שאפשרה לבית"ר לנצח ולחגוג אליפות אחרי שהאדומים כבר פתחו שמפניות בבלומפילד. התקשורת ששכחה שהמושג "לתת משחק" לא הומצא באותו ערב נתנה רוח גבית למחאה של הפועל.

אוהדי הפועל נשבעו שהנקמה בוא תבוא. והיא לא איחרה להגיע.

שני משחקי גמר גביע המדינה בעונות 1998/99 ו-1999/2000 הפגישו את שתי היריבות המרות, שתיהן הסתיימו בניצחונות דרמטיים של האדומים בפנדלים.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


בית"ר הספיקה מאז לקחת דאבל ולנצח את הפועל בגמר, איך לא בבעיטות הכרעה כמובן (תודה לך ברוך דגו). הפועל הספיק מאז לחגוג אליפות של הדקה ה-90 בטדי על חשבון מכבי חיפה.

אוהדים משתי המחנות יתקוטטו, אבוקות יידלקו וכל אוהד במזרחי או בשער 5 יספר לכם שניצחון על היריבה המרה תמיד יהיה כמו להחזיק את הירח בידיים והפסד תמיד ייראה כמו סוף העולם. בסופו של דבר, בתוך הכדורגל הלא מי יודע מה שיש לנו כאן, יריבויות כמו אלה תמיד מכניסות קצת עניין.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר