בית"ר ירושלים (צילום: ניר קידר)
בית"ר ירושלים (צילום: ניר קידר)

דעה | להתראות קורונה, שלום אהבה: החזרה של בית"ר מעוררת ציפייה

אחרי חודשיים נטולי כדורגל, האוהדים כבר בטירוף למרות שלמשחקים הם לא יגיעו. בית"ר תצטרך לספק את הסחורה המקצועית, כדי שבשנה הבאה יקרו דברים יפים | טור דעה

פורסם בתאריך: 13.5.20 18:13

״תחזור, תחזור״, שר לו בדמיונו משה חוגג לקהל הבית״רי הגדול שנעלם. הקהל שמילא את היציעים בימים עברו, והעונה הגיע בעצלתיים (באופן יחסי כמובן), סירב ליישר קו עם החזון של בעל הבית שחלם לראות את טדי מלא ומאושר. ועכשיו גם אלה שכן רוצים להגיע, לא יכולים.

בחזרה לטרום הקורונה – למרות הניסיונות לסייע ולהקל עליהם, לא ראינו שיפור ממשי במספר האוהדים שהגיעו לטדי. מי שכן הגיע זה נגיף הקורונה. בא והחריב לנו את הכדורגל למשך חודשיים ולפני שיצאו לפועל הצעדים המבורכים שנרקמו במשרדי העירייה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


אני סבור שתנאים טובים ודרכי הגעה הם בגדר חובה בימינו, אבל מה שיהפוך את בית״ר ירושלים להצגה הכי טובה בעיר, למוקד עלייה לרגל של הירושלמים והאוהדים הרדומים ברחבי הארץ, זו קבוצה אטרקטיבית, נשכנית ולוחמת, שתילחם על כל התארים ותיתן לאוהדים תחושה שיש תמורה לכספם.

בית״ר צריכה להתחזק. לא בהכרח בשחקנים כי אם בפן המנטלי. קצת יותר חוסן נפשי, עמידות ואורך רוח. עזבו רגע את ההרחקות הטיפשיות של אנטואן קונטה ודיוגו ורדאסקה בצד. החיסרון המנטלי בא לידי ביטוי לא מעט פעמים במהלך השנה כאשר בית״ר מעדה במשחקים שהיוו צמתים חשובים.

קחו לדוגמה את המשחקים הביתיים נגד שתי התל אביביות, שכמו תמיד משכו קהל גדול ויצרו ציפייה גדולה בעיר. הראשון, במחזור ה-5, היה מעין הצגת בכורה של הפרויקט שבנו אוחנה-בניון בקיץ, והסתיים בתבוסה מביכה. השני היה ההפסד האומלל להפועל תל אביב, מול עיניו הבוחנות והמאוכזבות של ראש הממשלה ביציע. למרות כמות אוהדים מכובדת (נגד הפועל האווירה הייתה באמת פנטסטית) ביציעים, השחקנים לא ממש הופיעו. גם במשחק הגביע נגד מכבי פ״ת, בית״ר לא היתה במיטבה ונחלה מפלה כואבת במיוחד. למעשה, מבחן האופי היחיד שבו עמדו החניכים של רוני לוי, היה בניצחון על הפועל באר שבע בטוטו טרנר.


מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)

מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)


אני זוכר היטב את הרגעים שלאחר ההפסדים של בית״ר, כשעמדתי במרומי היציע והבטתי באותם אוהדים עצובים מסביבי. הם היו נראים כל כך שבורים. תיארתי לעצמי, ואני עדיין חושב כך – שמי שחווה פעם אחר פעם מפלות כואבות כאלה, ודאי יחשוב פעמיים בפעם הבאה לפני שיקנה כרטיס למשחק הבא. הוא יחשוש לקחת את בנו הקטן, שמא יסבול גם הוא מטראומה דומה.

בית״ר משוועת לדור אוהדים חדש, אבל מה שיוצר אותם זה תארים – שבית״ר מתקשה להשיג בעשור האחרון. מעבר לחוסר ההישגיות, המועדון התדרדר ברמה המקצועית וגם ספג פגיעה תדמיתית קשה הודות לשורת אירועים אלימים שנחקקו בתודעה הציבורית. המפנה החל עם הגעתו של הבעלים משה חוגג, שהשקיע משאבים, אנרגיה ורצון, ונוחל תוצאות עם שיפור הדרגתי בתדמית הציבורית של הקבוצה ולא פחות חשוב, נהנה גם מפידבק מצוין מהקהל שמצדו מתנהג בצורה מופתית בשנה-שנתיים האחרונות.

אף פעם לא יימאס לנו להיזכר בערגה בעבר. להתרפק על הזכרונות והתמונות מהרגעים הגדולים, שנות ה–90׳ העליזות, תור הזהב בעידן גאידמק, הלהטוטים של אוחנה, שאלוי ויצחקי, הימים היפים בעונות הגדולות שהיו תבנית נוף ילדותי, ועכשיו הפכו לסיפורים ואגדות. אבל נכון שהגיע הזמן להוסיף עוד פרק לסיפור דברי הימים של הקבוצה?

אז להתראות קורונה, שלום אהבה.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר