הוא שירת בצבא וכך גם מרבית מבני משפחתו, הוא באנקר בהרכב של אנדריאס הרצוג שאף מינה אותו לקפטן נבחרת ישראל, הוא לא שר את ההמנון והוא שחקן פנוי. האם ביברס נאתכו מתאים וצריך להגיע לבית"ר ירושלים?
יש שיגידו כן, אבל יוסיפו ש'על המשבצת שלו כבר רכשה בית"ר ירושלים את עלי מוחמד ויש גם את דן איינבינדר ואת דוד קלטינס'. ואני אגיד, שהוא יכול להיות האקס-פקטור של בית"ר ירושלים. יכול להיות יוסי אבוקסיס של העשור הקרוב, הלוחם הבלתי מתפשר שמחזיק ושומר על הכדור, השחקן שיודע לבעוט בעיטות חופשיות, שיודע לתת כדור על 50 מטר לגול. בקיצור – כפפה ליד.
- בבית"ר חשבו על נאתכו, אך האם זה יכול להפוך למציאות? – טור דעה
- לעלות עוד מדרגה: היתרונות בהחתמת ביברס נאתכו בבית"ר – טור דעה
אני לא אופתע אם שמו של נאתכו עלה בישיבות שניהלו ומנהלים משה חוגג, יוסי בניון ואלי אוחנה. מבחינה מקצועית אין בכלל חולק על הכישרון ועל היכולת לתרום, וחוגג כבר הוכיח שענייני מוצא ודת לא משחקים אצלו תפקיד. ואם מהלך כזה יקרה תזכרו שקראתם את זה כאן ראשונים.
חלק מחבריי ומבני משפחתי העדיפו שלא לראות ביום חמישי שעבר את גמר הפיינל פור בין מכבי תל אביב למכבי ראשון לציון. הם ברחו מהסלון לטובת עיסוקים שונים – יציאה למסעדה, סרט או הצגה. אני, לעומת זאת, בחרתי לסבול ולראות.
ראיתי את יד אליהו מלא מפה לפה בלי שהצבע האדום שולט ביציעים. ראיתי איך מכבי תל אביב למדה את ראשון לציון לפרטי פרטים. ראיתי איך הצהובים כחולים התנפלו על הכתומים מעיר היין. ראיתי את נמרוד טישמן, שחגג על הפועל (ותודה לתמיר בלאט), לא מצליח לעשות שום מהלך חיובי. ראיתי את דיימון סימפסון מקבל בראש. ראיתי, ובעיקר הבנתי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהפועל לא באה מוכנה למשחק מול ראשון לציון בחצי הגמר.
בשבוע שעבר טענתי שהיריבות החלשות באירופה גרמו לאנשי הפועל לחשוב שנבנתה כאן קבוצה חלומית, אבל זו לא היתה הבעיה היחידה. צריך גם לומר ולהודות שאף אחד מהזרים של הפועל לא הופיע לפיינל פור. אף אחד מהם לא שיחק ב-50 אחוז מהרמה הרגילה שלו, וכשזה המצב – פלא שאת המשחק ראיתי בטלוויזיה?
ומילה אחרונה לקטש: אמנם לקחת אחריות על מה שקרה, וזה יפה ומכובד, אבל כעת זה הזמן שלך לחשוב היטב האם בחירת הזרים היתה אופטימלית? לדעתי, חוץ מטיישון תואמס וג'יימס פלדין יש להחליף את כל הזרים. ולגבי הישראלים? שם הפריש מיש שלך יהיה יותר קשה, אבל הבנו מזמן שאין בענף הזה סנטימנטים.
רמי מנדל
האם איש העסקים דובי גולדברג, שהרים בעונה שעברה את מחלקת הנוער של הפועל בכדורגל מהקרשים, בדרך לעזוב את קרית היובל? האם ההגעה של מישל דיין היתה אפיזודה זמנית? האם יחד עם התרסקותה של הקבוצה הבוגרת אפשר לכבות את האורות?
בשלב זה ועל פי הדיווחים והדיבורים שמסתובבים בשטח – נראה שכל התשובות נכונות. ערפל כבד מרחף מעל מחלקת הנוער של הפועל, זו שחידשה את פניה וחזרה לחיים בעונה שעברה אחרי שהיתה במצב של מוות קליני.
גולדברג ודיין הרימו כאן מחלקה לתפארת בתוך פחות משנה אבל עכשיו זה נראה שכל העבודה היתה לחינם. זה עצוב ומכעיס, אבל זה גם, כך נראה, גורלה של הפועל ירושלים.
