שלושה חודשים וחצי חלפו מאז אותו ערב נהדר בארנה, שבו הפועל רקדה על הפרקט ורמסה את הצהובים מתל אביב. היו אלה שלושה וחצי חודשים של מחשבות טורדניות על עונה אדירה שנקטעה באיבה "באדיבות" נגיף הקורונה, מחשבות על האם הליגה עוד תחזור ואיך זה בדיוק ייראה.
אז זהו, החודשים הארוכים הללו ללא כדורסל כבר לא מנת חלקנו. ביום ראשון הקרוב הפועל חוזרת. ליגת העל חוזרת. וכמה שזה משמח.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מילים רבות כבר נכתבו, גם על ידי, על איך זה בדיוק קרה. על החזית האחידה והמרגשת שהתייצבה מול מכבי תל אביב והצליחה לנצח אותה. אבל זה כבר העבר ורצוי שנתעסק דווקא בהווה, בחזרה לאולמות הכדורסל, בחזרה למאבקי הצמרת, בחזרה לחלומות על אליפות.
אבל החלומות הללו על אליפות ספגו, כידוע, שתי בומבות רציניות. הפועל, שהיתה הראשונה שהכריזה על חזרתם של כמעט כל השחקנים הזרים (למעט שלווין מאק) – איבדה בשבועיים האחרונים את ג'ייקובן בראון ואת טיישון תומאס – שניים מהחלקים היותר משמעותיים בקבוצה הנהדרת שראינו לאורך כל העונה.
וכך, בתוך פחות מעשרה ימים קבוצה שהיתה כמעט מושלמת – מקצועית וחברתית – חייבת להתחיל כמעט הכול מחדש, ובשביל להתחיל מחדש צריך זמן, שכלל לא בטוח שיש.
רמי מנדל (צילום: פרטי)
יש לקוות שהחיבור בין עודד קטש לג'רמי פארגו (החתמה מבריקה של ראשי הפועל) יעזור להפועל להיבנות מחדש, ועוד יותר מכך יש לקוות שפארגו ייכנס לנעליים של ג'ייקובן בראון ויצליח להוביל את האדומים להצגות גדולות.
האם זה יספיק בשביל צלחת? לדעתי כן, אבל כדי שזה יקרה הפועל תצטרך לקבל תרומה גדולה ומשמעותית יותר מכל השחקנים בסגל, כי עם כל הכבוד לפארגו ולג'יימס פלדין – לבד הם לא יצליחו.
