אוהדים הפועל קטמון (צילום: טל דורון, באדיבות הפועל קטמון ירושלים)
אוהדים הפועל קטמון (צילום: טל דורון, באדיבות הפועל קטמון ירושלים)

דעה | קשה לשבור את השקט: ההתקהלות ביציעים של הפועל קטמון חסרה

קטמון, כמו מועדוני ספורט רבים, ממתינה ליום שאחרי סערת הקורונה. בינתיים האוהדים מתגעגעים ורבים מהם מרגישים בחסרונה של אהבתם | טור דעה

פורסם בתאריך: 6.4.20 12:44

חבר טוב שלי טילפן השבוע לשאול האם כוח הסבל שלי נוכח הקורונה פוקע. עניתי בשלילה. עברו על כולנו ימים קשים, והנגיף שפרץ לפתע הוכיח לנו שאין חסינות מלאה נגד פגעי הטבע. ממדי האסון הם עצומים מיליוני בני אדם נפגעו בגופם וגם בפרנסתם, והדרך לגאולה היא עוד ארוכה.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 14"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


בהפועל קטמון ירושלים שוררת דממת אלחוט וקשה לשבור את השקט. בינתיים, לא קונים, לא מוכרים וטרם התנסינו בשיברון הלב של פרידה משחקנים טובים ואהובים עלינו. אולי גם זה עוד יגיע ואז ניאלץ לבנות את הכול מחדש, מן המסד ועד הטפחות. דיברתי בטלפון עם כמה אוהדים ששרויים במבוכה, כמעט באבל. אוהדי קטמון אוהבים את הקבוצה וגם את האגודה, ומזדהים עם מטרות המועדון. קטמון זקוקה עכשיו להנהגה בוטחת שמשרה אופטימיות. קל לדבר וקשה מאוד לעשות, מה גם שלא ניתן לבצע מפגשים בין אוהדים עד יעבור זעם. הבטחנו לשחקנים את העתיד ולא נותר לנו אפילו הווה. זו איננה אשמתנו; כל העולם סובל ואין סיבה לקוות לטוב כבר בזמן הקרוב.

אוהדי הפועל ירושלים לא ידעו איך לעכל את חווית המשחק הראשון שלנו בליגה הלאומית (הליגה הבכירה בשנת 1957). זה היה גם משחק הפרידה שלנו מימק"א, שנתפס אז כמגרש הבית של בית"ר. המוני אוהדים הגיעו לימק"א, וזו היתה תופעה חדשה עבורנו. שיחקנו על מגרש כורכר בוצי לגמרי, וידענו שבקרוב מאוד נגיע למגרש הדשא של קטמון, שיהיה ביתנו האמיתי.


חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)


חלמנו כבר על יריבות כמו מכבי תל אביב והפועל פ"ת אבל בינתיים שיחקנו נגד מכבי יפו. הכוחות היו שקולים לחלוטין. הכדור נתקע בבוץ לעתים קרובות מדי, והתקווה היחידה היתה מהאגפים. שלמה דרגן החרוץ היה קיצוני ימני מסור מאוד לקבוצה, חרף עברו כלוחם לח"י. אחת מההגבהות המעולות שלו ננגחה לרשת יפו על ידי החלוץ המרכזי שלנו, ברוך בנבנישתי. השמחה היתה אדירה; לא רק שהגענו למשחק ראשון בליגה הבכירה, אלא אף ניצחנו בו.

בעונה הראשונה בקטמון בלט בעיקר מנש, שחקן נשמה וגם ספורטאי הגון ומלא חן. בהדרגה הצטייר מרדכי בנבנישתי ככוכב הראשי של הקבוצה, מה גם שהפך לשחקן קבוע בנבחרת ישראל של המאמן ההונגרי גיולה מאנדי. בן-בן היה מהראשונים שאיימו על הדומיננטיות של הקבוצות התל-אביביות בכדורגל הישראלי.

אני יכול לראות בעיני רוחי את ברוך מנתר מעל ראשיהם של שחקנים גבוהים ממנו, ומכוון נגיחה ממש אמנותית לשער. מאז לא רציתי לשמוע מלת ביקורת על ברוך.



רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר