לונדון, קרית היובל (צילומים: Hannah Mckay-Reuters, שלומי כהן)
לונדון, קרית היובל (צילומים: Hannah Mckay-Reuters, שלומי כהן)

סיפור קצר לשבת | בין לונדון לקרית היובל

יואב חזר לבית הוריו בקרית היובל ולהפתעתו הנעימה לא סבל שם במיוחד. הוריו היו נחמדים ושמחו מאוד לראות אותו בביתם. הם לא חקרו אותו ולא ידעו כלל על אינה או על ורה | סיפור קצר לשבת מאת חיים ברעם

פורסם בתאריך: 10.5.19 15:59

יואב לא התכוון כלל לחזור לישראל לפני חג המולד. הוא אהב מאוד את החג, את האורות ברחובות ואת אלה שבקעו מחלונות הבתים. הקור לא הדאיג אותו, זה היה חלק מהחג ובעצם הטמפרטורה בירושלים כמעט זהה לזו של לונדון בדצמבר. חברתו אינה נסעה לחגוג עם משפחתה בבלגיה, ויואב חש שהוא לבד בעולם. היו לו כמה חברים מבית הספר לשפות ואפילו מעין ידידה לשעשועי מין, שגם היא היתה בלגית. הידידה, ורה, למדה לתואר שלישי באוניברסיטת לונדון ונחשבה לאקדמאית מבריקה. היא הבינה היטב את מעמדה אצל יואב, ממלאת מקום, הפטירה לעתים בלי מרירות בקולה. אינה לא ראתה בוורה יריבה, ובעיניה המראה החיצוני היה חזות הכל. דצמבר היה קר במיוחד וגם ורה החליטה לבקר את הוריה בבריסל. היא היתה יהודיה, והוריה שרדו את השואה בנס. שניהם דיברו בבית פולנית ויידיש, והצרפתית שלהם היתה די חלודה.



  • תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]

אינה היתה קתולית לא אדוקה במיוחד ואביה הסוציאליסט היה במחתרת בכל תקופת הכיבוש הנאצי; אימה נטתה לבודהיזם, ובילתה כמה שנים בהודו אחרי שסיימה את לימודיה באוניברסיטה. האם העריצה את אינה היפה, ואילו האב זלזל בה בשל שטחיותה וחוסר מעורבותה בפוליטיקה. אינה למדה שהופעתה החיצונית מקצרת לה את הדרך למקובלות חברתית. לוורה יש תסביכים יהודיים, נהגה לומר, לבלגים אמיתיים אין שום בעיות זהות. היא התעלמה לחלוטין מהקרע שבין דוברי צרפתית לדוברי פלמית, והשתלבה נהדר בכל מקום. אביה נולד בברוז' למשפחה דוברת פלמית ואף שהה מספר שנים בהולנד. אבל הוא ראה בצרפת את מולדתו הרוחנית ונשבע בשמו של ז'אן ז'אק רוסו.

לונדון (צילום: Hannah Mckay-Reuters)

לונדון (צילום: Hannah Mckay-Reuters)


יואב ניסה לפתות את אינה להזמין אותו לחג המולד בבלגיה, אבל היא התחמקה בתירוץ שסבא שלה היה אנטישמי. התירוץ היה מופרך, גם הסבא היה סוציאליסט מובהק וחלק מגיבורי הרוח שלו היו יהודים. יואב הבין שאינה פשוט מבקשת לבלות חג אפוף אלכוהול ונטול קומפלקסים, לא בנוגע לזהותו האתנית של ישו ולא באשר לזהותם של צולביו. השיחות בביתה היו עליזות וקצת קולניות וכך בדיוק אינה אהבה אותן. היו לה חברים בבריסל, לאו דווקא מהחוגים האינטלקטואליים. מסיבות מין פרועות היו חלק מחוויית חג המולד ואינה נהנתה מהם ולא מסרה דין וחשבון לאף אחד, אפילו לא לעצמה.

ורה והוריה לא חגגו את כריסטמס וגם לא את חנוכה. אביה תיעב כל סממן גרמני (לא רק נאצי) ואימה נהגה לפרוץ בבכי ולרוץ אל חדרה. לעומת זאת הוא העריץ את הרוסים מבלי להיות חבר במפלגה הקומוניסטית הבלגית. כמו רוב בני דורו היהודים, הוא שכח את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב משנת 1939, וראה ברוסים את משחרריו ומשחררי שארית הפליטה. הוא שמח לראות את ורה, אבל איבד את הטכניקה הדרושה לדבר עם צעירים. הם אכלו סעודה משובחת, ספק פלמית ספק צרפתית, אבל ורה זיהתה המון רכיבים מזרח-אירופיים בסעודה. אבא שלה שאל על יואב, שאותו ראה פעם אחת בלונדון. ורה הסמיקה שלא בטובתה, והודתה שהקשר ביניהם אינו יציב ומבוסס בעיקר על פגישות אקראיות, לא מתוכננות. ההורים קלטו את המסר בבהירות רבה והבינו שמדובר בעיקר בסקס. "יותר טוב מכלום", העיר האב, שכבר עבר הכול בחייו.

ורה טלפנה לאינה, והבינה שחברתה מנצלת את חופשת חג המולד עד תום. בינתיים שמעה מיואב, שהודיע לה שיש בכוונתו לחזור לירושלים לכמה שבועות. כאשר סיפרה על כך לאינה היא הגיבה באדישות. ורה לא הופתעה. אינה נשמעה לה שתויה ולא ממוקדת. מי יודע אם יואב ישוב ללונדון. אפשר רק להתפלל. ורה הופתעה מעוצמת רגשותיה כלפי יואב. בשבילו היא היתה רק "סטוץ" מתמשך. היא נסעה לאנטוורפן לפגוש כמה מחברותיה היהודיות ונדהמה מכמות העושר שצברו המשפחות שלהן. כמעט כל ההורים סחרו ביהלומים, והיו בקשר עם סוחרים יהודים ממילאנו ומג'נבה, שנסעו לרכוש חומרי גלם ביפן ועיבדו אותו באירופה. כל זה הגעיל את ורה, שנהנתה מחופש מוחלט מההוויה הבורגנית בלונדון. היא רצתה לנסוע לישראל ולחפש את יואב, שבא ממשפחה ידועה בירושלים. אבל היא חששה להעמיד אותו בפני עובדה. הוא היה מאוהב באינה, לא בה, והופעתה בירושלים יכלה להביך אותו. ורה תמיד חששה להיות למעמסה. מבט קר ומלא בוז של יואב היה גומר לזמן רב את שמחת החיים שלה.


קרית היובל (צילום: שלומי כהן)


יואב חזר לבית הוריו בקרית היובל ולהפתעתו הנעימה לא סבל שם במיוחד. הוריו היו נחמדים ושמחו מאוד לראות אותו בביתם. הם לא חקרו אותו ולא ידעו כלל על אינה או על ורה. התנאים בבית עלו לאין שיעור על אלה ששררו בדירתו הקטנה בצפון לונדון. הוא חי בבית הוריו כמו בקייטנה, אכל, נח וקרא עיתונים. הוריו קיימו ערב שבת מוצלח, מסורתי מבלי שיהיה מעיק. הוא התגעגע לאינה, אבל לא הודה בכך ולא סיפר להוריו דבר. כאשר הגיע לביקור חברו הטוב איציק, יואב לא ממש פסח על מרכז חייו בלונדון. הוא רק הודה בקיומה של הבלגית היפה, אבל לא הרחיב דברים על אודותיה. איציק שהיה רווק מבוסס עם דירה נאה משלו הזמין אותו לפגוש כמה חברים ביום שישי בערב. יואב נענה בלא חמדה. הוא לא התגעגע לאף אחד מהחברים למעט איציק והבנות נראו לו מרוחקות ולא שייכות לנוף הנפשי והחברתי שעיצב לעצמו בלונדון.

למחרת ישב בבית קפה במרכז העיר עם הגיליון החדש של ה"אובזרבר". אתי מהכיתה, שראתה אותו יושב לו וקורא החליטה להצטרף אליו. יואב חיבב את אתי אבל היא נשארה ירושלמית עד הסוף, ולא התעניינה במיוחד בחוויותיו מלונדון. היא הסכימה ברצון לבלות את היום עם יואב, הזמינה אותו לדירתה והוא שכח לרגע את חברותיו הבלגיות. הם בילו במיטה עד שעות הערב. אתי הייתה חייבת להגיע לעבודתה כמלצרית במסעדה צרפתית בטלביה. יואב קלט שהיא ממהרת, הודה לה באדיבות על האירוח והלך לדרכו. דווקא אחרי יום כה מוצלח הגיע למסקנה שאין לו מה לחפש בעירו ירושלים. הוא פגש את הוריו בדירתם. כרגיל הם ישבו ושוחחו בנעימות, אבל אימא קצת בכתה כאשר הודיע על כוונתו לחזור מיד ללונדון. אביו נתן לו סכום כסף נאה, ולמצער יואב היה בטוח שיוכל לשלם שכר דירה לחצי שנה. בשדה התעופה גאטוויק הוא התעכב לזמן רב. אני כמו היהודי הנודד, ואין לי שורשים בשום מקום, חשב. לפחות רווח לו ששתי הבלגיות טרם שבו ללונדון.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הסיפור לא היה שוה קריאה.שטחי וסתמי.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    זה לא סיפור. חיבור ברמה של חטיבת ביניים, כתיבה רדודה, בלי פואנטה או ענין. חיים כדאי שתתאפס.. בשביל מה יש עורך לעיתון?

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר