אתרים נסתרים בירושלים: מערת ניקנור בגן הבוטני הוותיק בהר הצופים

לירושלים שני גנים בוטנים, המוכר והידוע ביניהם נמצא בגבעת רם ובו גדלים צמחים מכל רחבי העולם; הגן השני, הנחבא יותר אך גם הוותיק שבגנים הבוטניים בישראל, שוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים והוא גם אחד הגנים האקולוגיים הראשונים בעולם.

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

הגן הבוטני בהר הצופים מתקרב לשנתו ה-90 (נוסד ב-1931) ומשתרע על פני כ-30 דונם. גדלים בו כ-1,000 מיני צמחים, שהם כ-40 אחוזים מכלל מיני הבר של ארץ ישראל, כל חלקה בגן מייצגת אחד מאזורי הצומח בארץ. צמחי מדבר וחולות, לצד צמחי סלעים, צמחי הבר של הנגב ובריכות של צמחים עם מקווי-מים ונחלים ועשרות בתי גידול טבעיים – וגם מנהרה קצרה, שבה זורמים מים משני צדדיה, המובילה לרחבה עגולה בה גדלים שרכים וצמחי מים שונים. פינות המרגוע לישיבה בגן מאפשרים ליהנות מאווירה פסטורלית, והנאה למראה הפרחים הפורחים בה בכל עונות השנה, וביניהם רקפות ואירוסים צבעוניים.

מערת ניקנור בגן הבוטני בהר הצופים (צילום: באדיבות מני נוימן – מנהל הגן הבוטני בהר הצופים)

בתחומי הגן הייחודי נמצאת מערכת קברים מפוארת מימי בית שני שנחשפה ב-1902 בסמוך לאחוזת נופש מבודדת, שבנתה במקום בשנת ב-1890 על ידי משפחת גריי-היול מאנגליה. כאשר החליטה המשפחה ב-1902 להרחיב את האחוזה, ששימשה כבית-הקיץ שלהם, נתגלו בתוך המערה שנחצבה בסלע, חמישה חדרים עם מעבר ביניהם ובתוכה שבע תיבות לליקוט עצמות נפטרים – גלוסקמאות. בקדמת החדרים היתה חצר גדולה ששימשה ללוויות ואזכרות. תוכנית המערה ועיצובה האדריכלי, סגנונה האמנותי והממצאים שבה, תעדו אותה לשלהי תקופת בית שני. על אחת הגלוסקמאות נמצאה חקוקה כתובת חלקה ביוונית וחלקה בעברית – "עצמות אלה של ניקנור – איש אלכסנדריה אשר עשה את הדלתות – ניקנור אלכסא".

מערת ניקנור בגן הבוטני בהר הצופים (צילום: באדיבות מני נוימן – מנהל הגן הבוטני בהר הצופים)

בתו של הקונסול הבריטי בירושלים, גלדיס דיקסון, שהיתה ארכיאולוגית חובבת, העריכה נכונה כי לפניה מערת קבורה יהודית מרשימה ביותר. היא העבירה ללונדון את הגלוסקמא לבדיקה – לקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. שני חוקרים ידועים בדקו את הארון והכתובת: רוברט מקאלוסטי הבריטי ושרל קלרמון-גאנו הצרפתי. שניהם הגיעו למסקנה שמדובר בניקנור מאלכסנדריה, היהודי העשיר, שתרם דלתות נחושת לבית המקדש השני. על ניקנור מסופרת אגדה, הן במשנה והן בתלמוד, הנודעת בשם "נס ניקנור". האגדה מספרת על נס שנעשה לדלתות אלו: "כשהיה ניקנור מביאן מאלכסנדריה שבמצרים עמד עליהן נחשול שאיים לטבען – ונטלו אחת מהן והטילו לים. ובקשו להטיל את השני ולא הניחן (ניקנור). היה מצטער שהגיע לנמל יפו. כיוון שהגיע לנמל של יפו – חיה שבים פלטה (את הדלת) והטילה ליבשה "(תלמוד בבלי, יומא ב,ד). במקור אחר בתלמוד, מסופר הסיפור ביתר אריכות אך כתוב שהספינה הגיע לנמל עכו. במשנה נאמר כי שער ניקנור הוא אחד השערים במזרחה של "עזרת ישראל" – רחבה לפני ההיכל שבה עמד מזבח נחושת להקרבת קורבנות (מידות א, ד).

מערת ניקנור בגן הבוטני בהר הצופים (צילום: באדיבות מני נוימן – מנהל הגן הבוטני בהר הצופים)

זיהוי ארון הקבורה עורר התרגשות בכל המתעניין בהיסטוריה של הארץ, כי נדיר למצוא ממצא ארכיאולוגי, שבאמצעותו ניתן לאמת מקור ספרותי-היסטורי הנזכר במספר מקורות יהודיים. ארון הקבורה של ניקנור נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון ועותק שלו ניצב בתוך המערה בה נתגלה. אחוזת גריי-היל נרכשה בשנת 1913 על ידי ההסתדרות הציונית והיתה לרכוש האוניברסיטה העברית. בשנות ה-30 ניסה נשיא הקרן הקיימת דאז, מנחם אוסישקין, להפוך את מתחם הקבורה העתיק לפנתאון לאומי, בו יקברו גדולי האומה. הוא פעל ב-1934 להעלאת עצמותיו של המנהיג הציוני מרוסיה, יהודה לייב פינסקר, שנקבר במערה. אוסישקין העלה גם את הצעה להעלאת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל למתחם, ולהקים לידו גם בית עלמין מודרני. אוסישקין נפטר ב-1941 ונטמן בטקס רב-רושם במערה ליד פינסקר. הרעיון שלו להפוך את מערת ניקנור לפנתיאון לאומי-ציוני לגדולי האומה, לא צלח. האוניברסיטה בהר הצופים הפכה ב-1948 למובלעת יהודית מפורזת בשטח ירדני ועם קום המדינה, חלקת גדולי האומה נקבעה בהר הרצל.

במשך 19 שנה, עד מלחמת ששת הימים ב-1967, היה הגן הבוטני בהר הצופים מוזנח, אך רבים מן העצים והשיחים שרדו. בהדרגה שוקם הגן: נוצרו חלקות חדשות, צמחים וזנים נדירים הובאו מכל הארץ, נשתלו שתילים חדשים והוקמו מסלעות ובריכות מים. הגן חזר ליופיו, הורחב ושודרג – וב-1988 נחנך מחדש בטקס רשמי.כיום מהווה הגן פינת חמד נעימה, מטופחת ורחוקה משאון העיר – פינה שבהחלט כדאי לבקר בה.