דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: הכפר שהפך למיתוס במלחמת העצמאות

בסמוך לשכונת גבעת שאול, במקום שבו שוכן כיום בית החולים לפגועי נפש 'כפר שאול', שכן עד שנת 1948 הכפר דיר יאסין. זהו סיפורו ההיסטורי כולל המיתוסים שחלקם הופרכו

פורסם בתאריך: 14.7.20 12:11

הכפר דיר יאסין, שזכה לפרסום בל יישכח במלחמת העצמאות, כתוצאה מקרב אכזרי שהתקיים בתוכו חמישה שבועות לפני הכרזת המדינה, שוכן קילומטר אחד בלבד משכונת גבעת שאול. אירועי דיר-יאסין מהווים עד היום מושא למחלוקת, וקיימות גרסאות שונות לגבי האירועים שהתרחשו בו בעת כיבושו. חלק ניכר מבתי הכפר ממוקמים עדיין באזור הקרוי גבעת שאול ב', בצמוד לכניסה לשכונת הר נוף. בשנת 1951 הוקף גרעין הכפר בגדר, ובתיו היו לבית החולים לפגועי נפש 'כפר שאול'. הבתים השתמרו בשלמותם, ובית החולים משרת כ-150 פגועי נפש.

בפרוץ מלחמת השחרור, עד לכיבוש בידי כוחות אצ"ל ולח"י ב-9 באפריל 1948, שכן הכפר במקום אסטרטגי, כ-3 ק"מ מהקסטל ודרומית לכפרים ליפתא וקולוניה (ליד מוצא). הכפר שימש כבסיס עוין, שלקח חלק בהתקפות על הכביש לירושלים ובירי לעבר שכונות בית הכרם ובית וגן. בכניסות לכפר נחפרו תעלות מגן ושוחות לכ-100 מאנשי הכפר וכן ללוחמי כנופיות חצי סדירות, שצוידו ברובים ובמקלעי ברן והתבצרו בתעלות ובין בתיו. חלק מאנשי כנופיות אלו השתתפו בקרבות הקסטל. כאשר כ-120 אנשי הכוח היהודי התקיפו את דיר יאסין, זאת לאחר שתושביו הוזהרו ברמקולים לפנותו, מטרתם היתה לתפוס מקום אסטרטגי עוין ולגרש את אנשי הכנופיות הזרות שחדרו לתוכו. להפתעתם נתקלו לוחמי הכוח התוקף בהתנגדות עזה ונכנסו לקרב קשה מבית לבית. הלוחמים הערבים התבצרו בתוך בתי האבן ולא התחשבו בחיי המשפחות חסרות המגן. בניגוד למידע שהיה לכוח העברי, היו דלתות הבתים לא מעץ, כי אם מברזל, וכדי לפרוץ אותן הצמידו אליהן מטעני חבלה ופוצצו אותן. מפיצוצים אלו נפגעו ונהרגו חלק מתושבי הבתים. חמישה מאנשי אצ"ל ולח"י נפלו בקרב ו-36 נפצעו. כ-100 לוחמים ערבים ותושבים נהרגו, אך הערבים טענו כי נפלו 254 איש, כולל ילדים, נשים וזקנים. מטרת התיאור הזה ופרוט זוועות שמעולם לא הוכחו (כמו מעשה אונס) נועדו להסית את דעת הציבור הערבי ולגרום למדינות ערב לשלוח כוחות לעזרת ערביי הארץ. תיאורי הזוועה גרמו לבריחה המונית מכפרים ערבים סמוכים, כמו עין כרם וליפתא – אל מעבר לגבול הירדני.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת2"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


סיפור דיר יאסין, שהיתה לו השפעה מרחיקת לכת יותר מכל אירוע אחר במלחמת העצמאות על מנוסתם של כפרים ערבים מארץ-ישראל, נחקק במורשת "אל נכבה" של הפלסטינאים והעולם הערבי. הנרטיב של הקרב ותוצאותיו גרם לאמוץ עמדות מנוגדות על ידי היסטוריונים ידועי שם כמו בני מוריס, יואב גלבר, אורי מילשטיין ושריף כנאענה מאוניברסיטת ביר-זית – שחלקם גרס שהיה טבח ואחרים הפריכו טעון זה. אחרי חמש שנות מחקר אקדמאי שהקדיש לנושא, פרופ' אליעזר טאובר בספרו "דיר יאסין: סוף המיתוס" שפורסם ב-2017, הוכיח חד-משמעית שלא היה טבח בכפר. טאובר למד להכיר את הכפר, משפחותיו ודייריו – בחן את כל העדויות של יהודים וערבים, וידא את נסיבות המוות המדויקות של כל אחד מההרוגים ונעזר ב-20 ארכיונים, שרבים מהם טרם שוחררו לציבור. הוא מצא שב-1948 היו בכפר כאלף תושבים; כ-700 פינו עצמם לאחר קבלת התרעה המוקדמת להתפנות, 200 נפלו בשבי ושוחררו ללא פגע במזרח ירושלים, 101 נהרגו – רבע מהם היו לוחמים, שחלקם הצטרפו מבחוץ והשאר גברים, נשים וילדים שנקלעו לקרב שנוצר במקום.


דיר יאסין, שדרת הכניסה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

דיר יאסין, שדרת הכניסה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


מעטים מודעים כיום למיקומו המדויק של הכפר דיר יאסין, כולל ירושלמים המתגוררים או העובדים בגבעת שאול. הזוכה לסייר בכפר שאול – השם העברי שניתן למקום לאחר כיבושו – יכול לראות את כל מרכז הכפר שנשתמר בשלמותו. שטח בית החולים משתרע על 56 דונמים ומשולבים בו בשלמותם כל הבתים שלא נהרסו בקרב ב-1948. בית החולים ידוע בטיפולו במקרי "סינדרום ירושלים" (הלם והפרעה נפשית הנגרמת לאחדים מהתיירים, המגיעים לביקור בעיר ומתחילים לדמיין שיש להם כוחות אלוהיים והם התגלמותם של דמויות כמו ישו או דוד המלך).

ניתן לבקר בכפר שאול בתאום למטרת סיקור בלבד, כי המוסד סגור ומסוגר לזרים, והסיור נעשה בלווי איש צוות בית החולים. העצים העבוטים, כרי דשא עם ספסלי ישיבה, פינות חמד ופרחים צבעוניים, מקדמים את המבקר המופתע שמגיע עם הידע על מה שהתרחש כאן לפני 72 שנה. האווירה הפסטורלית והשקטה, עומדת בניגוד רב לרקע ההיסטורי של אירועי 1948 הסוערים. שורות הבתים השמורים, שחלקם משמש כמבני מנהלה ואשפוז, יוצרים סמטאות ציוריות מהיפות בירושלים. הבתים הם חד קומתיים ודו קומתיים עם מדרגות לולייניות, מרפסות קטנות ומסוגננות ודלתות פלדה יצוקות המקושטות בתבליטי רוזטות. השבילים בדומה לבתים, מרוצפים באבן ירושלמית. ניתן להציץ למרתפים, שרבים מהם עדיין אטומים מאז 1948. עצי האורן, הברוש והאיקליפטוס גבוהי הצמרת, שהשתמרו בעיקר לאורך הסמטה הראשית, מעניקים למקום מראה של כפר שליו ומטופח המהווה שמורה מדהימה לדיר יאסין המקורית.


דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


שמו של הכפר נגזר מהמילה מנזר, אך תושביו היו תמיד מוסלמים ולא ידוע על שרידי מנזר "יאסין" שאולי היה בעבר בתחומו. לפי מפקד 1931 היו בכפר 428 תושבים ו-91 בתים. נתוני אוכלוסין שנעשו ב-1943, מראים כי במקום היו כבר כ-750 תושבים וכ-130 בתים מאוכלסים. בכפר היו שני מסגדים, מספר חנויות, בית מאפה וטחנת קמח, שני בתי הארחה, מועדון חברתי וארבעה בורות מים. רק 15 אחוז מתושבי הכפר התפרנסו מהחקלאות והיתר עסקו בחציבה ועיבוד אבנים לבניין והיו בנאים, סתתים ונהגי משאיות.

בקיץ 1949 שוכנו כמה מאות עולים חדשים ממזרח אירופה בדיר יאסין, במה שנשאר מהכפר אשר קיבל את השם גבעת שאול ב', להבדילו מהשכונה העברית שצוינה כגבעת שאול א'. רק מספר קטן של בתים נשתמרו מחוץ לכפר שאול. באחדים מהם מתגוררות כיום משפחות יהודיות ויתר הבתים נהרסו ובמקומם הוקמו מבני תעשיה ומסחר, שהם חלק מלב אזור התעשייה של גבעת שאול. רחוב כנפי נשרים, שהוא עמוד השדרה של המקום, ממוקם על מתווה של שדה תעופה זמני, שנבנה ב-1948 על חורבות ושרידי הבתים שהיו בשולי הכפר.


דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


נציין כי עם אכלוס בתי הכפר בעולים חדשים, פנו אנשי רוח כמו מרטין בובר ועקיבא ארנסט סימון, במכתב לבן גוריון לא ליישב כפר זה שהיה "סמל טרגי למלחמה" ו"כתם שחור". הם כתבו שהם מבינים את הצורך בקליטת עולים ויישובם בכפרים ערביים נטושים בשל מצוקת המגורים, אך לא מתאים ליישבם בדיר יאסין. לדעתם מוטב להשאיר מקום זה ריק ולא מיושב. בן גוריון לא נענה לקריאתם ועל האתר הננטש בבתי גבעת שאול ב', קמה תחנה זמנית לאכלוס העולים עד לבניית שיכוני קבע למענם.


דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

דיר יאסין (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


היישוב היהודי גבעת שאול – ראשיתו בשנת 1906. השכונה עצמה קמה ב-1917 והיא קרויה על שם יעקב שאול אלישר, הרב הראשי, "הראשון לציון". משך שנים ארוכות קיימו אנשי השכונה יחסים תקינים עם אנשי הכפר דיר יאסין הסמוך. בינואר 1948 התקיים מפגש בין נכבדי הכפר ונציגי גבעת שאול, ונחתם הסכם שבו הערבים התחייבו למנוע התבססות של לוחמים עוינים בתחומם. תמורת זאת הובטח לערביי הכפר מעבר נוח לירושלים דרך גבעת שאול. תחילה הם עמדו בלחץ המפקדות הערביות באזור, כולל הדרישה לאפשר לכוחות עיראקים וירדנים להתבסס בדיר יאסין. ברם, נכבדי הכפר איבדו בהדרגה שליטה בנעשה, ואנשי הכנופיות התיישבו במקום.



רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר