מחקר חדש שבוצע בבית החולים הדסה ופורסם לאחרונה בכתב העת Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention נמצאה שיטה חדשה לזיהוי גידולים ממאירים בבלוטת התריס. בהדסה מציינים כי "השיטה המתבססת על בדיקת מיקרו RNA, הינה בעלת דיוק גבוה יותר מהבדיקות המסחריות והיקרות הקיימות היום בשוק".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת8"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
במחקר, שבוצע בבית החולים הדסה עין כרם בהובלתם של מנהל המחלקה לכירורגיה כללית וניתוחים אנדוקריניים בהדסה הר הצופים פרופ' חגי מזא"ה ושל רופא בכיר וחוקר במחלקה לנפרולוגיה ד"ר עידו בן דב, נלקחו 274 דגימות מקשריות של בלוטת התריס – חלקן שפירות וחלקן ממאירות. במהלך המחקר, אומרים החוקרים, "ראינו כי תוך שימוש בבדיקת רמות מקטעים קטנים של RNA (מיקרו-רנ"א) בדגימות, זוהה הבדל ברור בין קשריות שפירות לממאירות".
פרופ' חגי מזא"ה מסביר השבוע כי "לבלוטת התריס יש תפקיד חשוב בגוף האדם, היא אחראית על חילוף חומרים, ויסות טמפרטורה ועוד. הרבה פעמים בבלוטה נוצרות קשריות – גושים קטנים. בחלק מהמקרים יש לבצע ביופסיה מהקשרית על מנת לאבחן אם הגוש הינו שפיר או ממאיר".
לדבריו, "ביופסיה של בלוטת התריס נעשית במחט עדינה ולכן לעיתים תוצאת הבדיקה אינה מציגה תוצאה חד משמעית מאחר והדגימה אינה גדולה כל כך. מתוך אלפי ביופסיות לבלוטת התריס המבוצעות מדי שנה בבתי חולים בארץ, כשליש מהתשובות אינן חד משמעית. במקרה של תוצאה שאינה חד משמעית אנו ממליצים על ביופסיה חוזרת, בדיקה מולקולרית יקרה או ניתוח להסרה חלקית או שלמה של הבלוטה".
- סוף סוף זה קורה: שעת חניה חינם לתושבי העיר
- מורה בת 29 לקתה בדום לב בבית הספר – התלמידים הצילו את חייה
- מצוקת החניה בתלפיות: תוכנית לבניית חניון ציבורי ענק
- מכת חולדות גם בבית הכרם
"כאשר ראינו כי ניתן להבדיל בין קשריות שפירות לממאירות לקחנו דגימות מקבוצה נוספת של 35 קשריות עם תשובה לא חד משמעית וראינו כי ההבדלים בביטוי של המיקרו-רנ"א הצליחו לזהות נכונה את טיב הקשרית – האם היא שפירה או ממאירה – ברמת דיוק של 94 אחוזים", הוא מדגיש, "מדובר בפריצת דרך מאחר ורמת דיוק זו גבוהה יותר משאר הבדיקות המסחריות והיקרות הקיימות היום בשוק. זיהוי טיב הקשרית ברמת דיוק גבוהה יכול לעזור למטופלים רבים ולרופאים להחליט האם לעבור ניתוח להסרת הבלוטה או לעקוב אחר הקשרית".
ד"ר בן דב ממשיך ומסביר כי "מיקרו-רנ"א (microRNA) הינן מולקולות קטנות המשפיעות על תהליכים ברקמה ולכן גם משקפות שינויים כגון תהליכי מחלה. במעבדתנו חוקרים מיקרו-רנ"א במחלות שונות ותוצאות המחקר הנוכחי מעידות על האפשרויות הצפונות בשיתוף פעולה בין רופאים/חוקרים מתחומי ידע שונים".
פרופ' מזא"ה מסכם כי "אין ספק כי רבים המקרים אותם אנו פוגשים אשר לגביהם אין קביעה חד משמעית אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. לגידולים אלה יכולנו לקבל מענה ברור וחד משמעי אם היתה קיימת הבדיקה הזו עוד קודם. מלבד הניתוח וסיבוכיו, הסרה של בלוטת התריס יכולה ליצור תלות תמידית של המטופל בתרופות, דבר שמשפיע על כל אורח חייו. אנחנו מקווים לקדם את המחקר כמה שיותר מהר על מנת להתחיל להנגיש את הבדיקה לציבור ולעזור לכמה שיותר מטופלים".
