מה יש לה לאהבה הישנה הזאת, שכל פעם מציתה מחדש את הרגשות? כבר היה נדמה שרוב מה שנשאר ממנה מוטל עדיין בחורבות רעננה, באחד מהזיכרונות הדהויים של הפסד חוץ ביום גשום או במפח הנפש של ירידה למרתפי ליגה ג' ומשם לפירוק.
למרות הכאב ואולי בגלל שניסינו לשכוח ולשקם, החלטנו להמשיך בחיים. חזינו בעלייתה של הפועל קטמון והפיכתה כאילו לאחות הבכורה והמוכרת, זו שהחליטה לקחת את גורלה בידיה, לעבר עתיד טוב יותר.
שמחתי בשמחתה של האחות הקטנה, אבל לא הייתי מסוגל לשכוח מעולם את האהבה הישנה שלי, זו שבזכותה התאהבתי בכדורגל. השנים שעברו הקהו את הפרידה והזיכרון הפך לעמום. לעיתים השם "הפועל ירושלים" הוזכר בהקשר של הכדורגל ובכל פעם מחדש זה גרם ללב להחסיר פעימה. לפתע, כמו בתסריט בלתי הגיוני, השם הפועל ירושלים חוזר לתחייה וחלום האיחוד הופך לממשי ונראה בהישג יד.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אבל מסתבר שלא כל האוהדים ושחקני העבר של הפועל ירושלים רואים באותה העין את האיחוד כפתרון היחיד. יש כאלה שטוענים שעדיף להתחיל מחדש, מלמטה, מליגה ג', עם השם המקורי. אני יכול להבין אותם, זה גם היה החלום שלי: כל עוד הפועל היתה קבוצה פעילה האמנתי בכל ליבי שהיא תוכל להשתקם ולחזור לימיה הגדולים ולאחד תחתה את הפועל קטמון.
אבל המציאות חזקה יותר מהכל, והפועל שלנו זקוקה להצלה ואין טובה יותר מאחותה הקטנה, זו שהוקמה בדיוק למען המטרה הזו, כדי להציל אותה מאובדן בטוח. הרי מדובר באותו הסמל, באותם השירים, באותם האוהדים. לכולם יש את אותו החלום לראות את הפועל חוזרת לליגת העל עם יציעים מלאים באוהדים אדומים.
רן בנימין (צילום: פרטי)
מפחידה אותי יותר ההתעסקות והבחישה של גורמים אינטרסנטיים כאלה ואחרים ברכישת השם. אני מניח שכולנו נחשפנו לשמועות ולרחשים ולכך שיש הצעות נוספות שיתכן ומונעות משיקולים כלכליים.
מסתבר שהשם הפועל ירושלים הוא כנראה יותר אטרקטיבי ממה שנראה, גם מותג חבוט יכול לעורר רגשות עזים כל כך ויתכן שלא רק בקרב אוהדי הקבוצה האדומה הוותיקה. ניתן רק לקוות ולהאמין שכשההצעות יובאו לדיון, תילקח בחשבון גם הכנות והאהבה האמיתית להפועל, זו שגרמה לאלפי אנשים להקים ולהרים קבוצת אוהדים שכל מטרתה היתה להגיע לרגע הזה של האיחוד.
ועכשיו הרגע הזה קרוב, וטוב שנאחד שורות. אני חושב שהגיע הזמן שנכתוב עוד פרק באגדה ששמה הפועל ירושלים, המועדון שעבר אינספור תהפוכות בעשרות שנות קיומו. זה אף פעם לא היה מושלם ובטח שלא קל, מעולם לא זכינו באור מן ההפקר אבל תמיד הוא היה שלנו, בדיוק כמו במילותיו הנצחיות של ביאליק שהיטיב לתאר את הרגש הנוסטלגי והאישי שלנו: "נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר, נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא".
