כבר שבועיים שהפועל קטמון נמצאת בפגרת “שזרוע הדשא” שקבעה ההתאחדות לכדורגל, וקבוצתו של ליאור זדה מתאמנת לקראת החזרה לשגרה, רק ב-3.12, אז תפגוש את הפועל אשקלון.
חניכיו של זדה יצאו לפגרה ביום חמישי שעבר, כידוע, וביום שני האחרון חזרו לשגרת אימונים שוטפת, שכללה בדרך גם משחק אימון מול הפועל רעננה.
בקבוצת האוהדים מנצלים את הפגרה הכפויה בעיקר לטובת ‘סידור השורות’: המנוחה מאפשרת לפצועים להחלים ולשוב לכושר לקראת אשקלון. מסדר הפצועים כולל את קובי מויאל, שאמור שעשוי להיות משותף במשחק הליגה הקרוב; את הבלם אבי מלכה, שחוזר לאימונים וגם הוא ישותף מול אשקלון; את החלוץ ויליאם אגדה שמחלים מניתוח, עדיין לא חזר לאימונים סדירים ובספק למשחק; ואת הקשר סער בנבנישתי, שמחלים מניתוח ומועד חזרתו למגרשים עדיין לא ברור.
“אנחנו שואפים שכמה שיותר פצועים יחלימו ויחזרו לכשירות להמשך הליגה, ורוצים להמשיך במומנטום החיובי”, מציינים במועדון.
ליאור זדה (באדיבות האתר הרשמי של הפועל קטמון ירושלים)
בקטמון מסתכלים כבר לעבר ינואר הקרוב, ולמרות שהמצב מצוין, במועדון למדו והפיקו לקחים מהעונה הקודמת, שבה נשארו עם סגל קצר במרבית שלבי העונה. זדה ושי אהרון עשויים לחזק את הקבוצה בשני שחקנים לפחות.
לאדומים, כידוע, יש רק זר אחד בסגל, והם רוצים לחזק אותו בעוד שחקן זר, כפי שמתירות התקנות, ושמו של ג’ורג’ אקפביו, חלוץ הקבוצה בעונה שעברה, עלה. החלוץ צפוי לעזוב את בני סכנין בחלון ההעברות הקרוב, וסיכויים לא קטנים שהוא יחזור ללבוש את מדי הקבוצה.
ג'ורג' אקפביו (צילום: דאפי ספונר-באדיבות katamon.co.il)
שני נושאים שמאוד עניינו השבוע את אנשי העמותה ואוהדי הקבוצה הם חזרתם של יו”ר הוועד המנהל, דפנה גולדשמידט-כהן, ושל הדובר וחבר הוועד המנהל, ברק בן יעקב, ממסעות מחו”ל – כל אחד בנושא אחר.
בן יעקב חזר לארץ לאחר שהות בדרום אמריקה שם נפגש עם כמה מועדוני כדורגל מארגנטינה ומברזיל וסיכם על שיתוף פעולה עם אותם מועדונים. שיתוף הפעולה נעשה באמצעות חבר העמותה אנריקה רוזנבורט שפעיל מאוד בקטמון, ומשמש כמזכיר תנועת “החלוץ למרחב” – תנועה ציונית שמתעסקת בעיקר בנוער היהודי הדרום אמריקאי. מלבד שיתוף פעולה עם הקהילה היהודית, שהמטרה שלה היא לעודד בני נוער לעלות לישראל, הושג גם סיכום עקרוני עם המועדונים רוסאריו סנטרל וניואלס אולד בויס, על השאלת שחקנים ארגנטינאים להפועל קטמון – מהלך שיהיה רלוונטי יותר בעיקר בעונה הבאה, אז תוכל לשתף הפועל קטמון שישה שחקנים זרים, אם אכן תעלה לליגת העל.
“כלל המועדונים בדרום אמריקה מנוהלים על ידי אוהדים, והם התרשמו מאוד מעצם העובדה שאנחנו מועדון האוהדים הראשון והגדול בישראל, שמנוהל באותה צורה כמוהם”, ציין בן יעקב והוסיף: “עם חלק מהמועדונים הגענו להבנות בנושא שיתופי פעולה עתידיים. יש עוד הרבה עבודה, זה לא נגמר בביקור”.
גולדשמידט-כהן, יו”ר הוועד המנהל, חזרה בשבוע שעבר ממסע בן חודש וחצי בארצות הברית, שם סיימה את התוכנית היוקרתית של מחלקת המדינה האמריקאית בשיתוף רשת הטלוויזיה הידועה ESPN. התוכנית כללה 15 מנהיגות ספורט בענפים שונים מרחבי העולם, וגולדשמידט-כהן היא הישראלית הראשונה שמשתתפת בפרויקט, שקיים כבר שבע שנים. “זו תוכנית מדהימה”, סיפרה גולדשמידט בהתרגשות בשיחה עם “ספורט כל העיר”. “היו שם בנות ממדינות שונות – ברזיל, פקיסטן, סרביה, בנגלדש ועוד. זה בהחלט כבוד עבורי להיות שותפה לכך. זו חוויה מלמדת”.
ספרי קצת על התוכנית.
“הגשתי מועמדות, עברתי ונבחרתי להיות בפרויקט המרשים הזה. המטרה שלי היא הגברת הפעילות של נערות וילדות בהפועל קטמון, ובעצם לחשוף נשים לעולם הספורט, ולקחת חלק בכך. לכל אחת מהמשתתפות בפרויקט הצמידו מנטורית שליוותה אותה לאורך התקופה. נפגשתי עם אנשי מפתח, בכירים מגופי תקשורת גדולים בארה”ב ומארגוני כדורגל גדולים”.
רוצים להישאר מעודכנים?
בתום העונה יכול להיות שתהיי יו”ר הוועד המנהל של קבוצה בליגת העל. אתם ערוכים לכך?
“אנחנו ערוכים לכל סיטואציה, בין אם זה בליגת העל ובין אם זה בלאומית. שי אהרון ואורי שרצקי יודעים מה לעשות, והשותפים שלנו – בני סיוון, יוסי ליפקין, אלטשולר שחם והספונסרים השונים תומכים בנו, כך שזה לא יכה בנו כברק אם נעלה ליגה. ברור שיש דברים שלא נוכל להיערך אליהם עד אשר נהיה שם”.
איפה אתם מרגישים שהצלחתם, מלבד בצד המקצועי?
“אנחנו רוצים לייצר שחקנים לתוך הקבוצה הבוגרת, שבעצם מפַנים לנו משאבים לשחקני רכש משמעותיים. אנחנו רוצים לשלב את שחקני הנוער בקבוצה הבוגרת, ושהם יגדלו על פי תפיסת העולם הערכית והמקצועית של המועדון. לא סתם שחקני נוער מתאמנים עם הקבוצה הבוגרת, ושחקני הנערים מתאמנים עם קבוצת הנוער”.
דפנה גולדשמיט-כהן, יו"ר הפועל קטמון (צילום: מיתר טוהר-ביטון, באדיבות אתר הפועל קטמון ירושלים)
הפתיע אתכם שהצלחתם לשלב שחקני נוער שגדלו אצלכם בבוגרים?
“האמת שבחלומות הכי טובים שלנו לא תיארנו לעצמנו שזה יקרה כל כך מהר: שישה שחקני נוער שלוקחים חלק פעיל ומרכזי בתוך הקבוצה הבוגרת כשהיא מצליחה, זה משהו באמת מדהים. אלה דברים שאנחנו מבינים בעצם שיש לנו זכות אדירה ומקווים שזה ימשיך ויתפתח ויגרום לבני נוער רבים בעיר ומסביב לה להסתכל על השחקנים האלה ולגרום להם מוטיבציה גדולה, שיראו בהם מודל חיקוי”.
אתם מאוכזבים מכמות הקהל שמגיעה?
“רואים שמי שמרכיב את היציע זה נערים ילדים וילדות מתחת לגיל 18 זה הישג האמיתי הדור שנבנה מלמטה ואפשר לקשר את מה שרואים במחלקת הנוער. אנחנו בונים אותו, עצם הבניה מצריכה סבלנות מה שלקטמון יש באין קץ. זו הייחודיות יש לנו סבלנות לתהליכי ארוך טווח. ברור שהיינו רוצים עוד אלפים ביציעים, אנחנו לא הכי מרוצים, אבל עובדים על הנושא. זה לא אקט מכני, הדבר היפה שמדובר בתהליך הפוך. אם לרוב ילדים מגיעים ליציע דרך ההורים אז בקטמון זה להיפך”.
