מנהל בית הדיור המוגן נופים ל"כל העיר": "צריכים עזרה, לא הנחיות ולא אמירות שנפתור את הבעיה בעצמנו"

מנהל בית הדיור המוגן מגדל נופים שבקרית היובל מותח בשיחה עם "כל העיר" ביקורת חריפה על התנהלות משרד הבריאות, זאת לאחר ששישה מעובדי ודיירי בית הדיור המוגן אובחנו בימים האחרונים כחולים בקורונה.

"משרד הבריאות נותן לנו הנחיות, אבל חלקן לא ישימות כרגע", אומר המנהל רפי פולק, ששוהה בעצמו בבידוד ביתי בהתאם להנחיות. "אנחנו במצב של מחסור חמור בציוד הגנה ואנו לא מקבלים עזרה משום גורם ציבורי. יש צוות קטן מאוד בשטח של בית האבות, כי הרבה מהעובדים נמצאים בבידוד".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת12"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

המשבר בבית הדיור המוגן נופים החל לאחר שהעובדת הסוציאלית של המוסד אובחנה בשבוע שעבר כנשאית של הנגיף. בעקבות כך, כל מי שבא איתה במגע נדרש להיכנס לבידוד – בכלל זה עובדי בית האבות, דיירים שמתגוררים בו, המטפלות והמטפלים הזרים שלהם ועוד. בין חייבי הבידוד, כאמור, גם המנהל רפי פולק.

"כל בית האבות בבידוד ואנחנו חושבים שזה הדבר הכי נכון לביטחונם ולשלום הציבור", מוסיף ואומר פולק. "ישנם עד כה 6 חולים מאומתים, כולל העובדת הסוציאלית. מה שאנחנו מצפים הוא שיבטיחו שלבית האבות תהיה אספקת ציוד מסודרת. אנחנו צריכים שהמצוקות והקשיים שאנחנו מציפים ייענו. אנחנו צריכים עזרה, לא הנחיות ולא תגובות שאנחנו צריכים לפתור את הבעיה בעצמנו. זה מעבר לכוחותינו".

יו"ר מועצת הדיירים בבית הדיור המוגן צביקה לוי מוסיף: "כרגע המצב הוא שמחפשים פתרונות. למשל, במידה ומטפלת לא יכולה להגיע מחפשים מישהי אחרת שתגיע במקומה, אין מה לעשות יש כאן אנשים חסרי ישע, ו-9 דיירים תשושים לגמרי – זה לא פשוט להביא מישהו לכאן. אנחנו לא הכרנו תופעה כזו".

"בבית האבות כרגע כולם בבידוד", מציין לוי. "בבידוד חובה נמצאים לפי הוראת משרד הבריאות כל המטופלים שבאו במגע עם העובדת הסוציאלית שעבדה כאן כמה ימים לפני שחלתה. ושאר הדיירים הכניסו את עצמם לבידוד מרצון. כמובן שכל המשפחות לא באות לבקר, ויש צוות רפואי שנשאר כאן איתנו ולא יוצא".

לדברי לוי, "הקושי העיקרי שאין צפי ואופק מתי כל זה ייגמר. יש בבית האבות כ-170 דיירים וכל אחד לוקח את זה שונה – חלק מפחדים, חלק יותר קרי רוח וזה משתנה, זה גם תלוי בגיל ובמצב. מי שבחרדה מנסים להפחית לו את החרדה, אנחנו שומרים על אופטימיות שזה הנשק העיקרי שלנו".