יום הכיפורים בפתח.
יום טעון וחשוב מאוד לעם היהודי. יום של חשבון נפש. ובעיקר יום שכל יהודי חווה אותו אחרת. יש מי שיבחר לבלות אותו בצום בבית הכנסת, יש מי שיבחר רק להתפלל. יש מי שיבלה אותו בבית עם המשפחה כיום משפחתי אינטימי, יש מי שייצא לרכוב על אופניו. יש מי שיעשה מרתון בנטפליקס ויש ויש ויש, אבל הכי חשוב לזכור, שחלק מחשבון נפש, הוא לא לשפוט אחר, לא לבקר אף אדם, ולכבד כל אחד את הבחירות של אדם אחר.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אישית – אני מאמינה ביום הכיפורים. כולל הצום, התפילות, תקיעת שופר ובית הכנסת. לצערי, אני לא מצליחה להגיע לכל התפילות, אך בעיני עושה את ההשתדלות שמתאימה לנפש שלי.
אז הטור שלי מותאם לחוויה שלי, ומקווה שכל קורא/ת ימצא את מה שנוגע בליבו מדבריי.
הכי חשוב בעיניי: טיפ על מזון, כשיש ילדים.
השתדלו להכין הכל מראש. אוכל שצריך רק למזוג ולהגיש. כזה שאינו דורש חימום או התעסקות, ובעיקר בלי ריחות חזקים (לטובתכם ולהקלה עליכם). לכו על ארוחות קלות של מעדנים, דגנים וחלב, סלט פסטה, פסטרמות, לחם וממרחים. כאלה.
אל תפתחו נקיפות מצפון, ילדים ישמחו על תחושת הקלילות במזון ויתלהבו. הם אפילו ישרדו יממה בלי מזון חם, מבטיחה!
הכינו משחקיכם לכיפור.
בחרו מראש עם הילדים משחקים שקטים: קלפים, הרכבות, חשיבה וספרים. תתאמו ציפיות מול הילדים. וודאו כי הם מבינים שאין מסכים או משחקים על סוללות. לפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו, יכול לעורר פליאה והתנגדות אצל הילדים ברגע האמת. לכן חשוב להסביר ולתכנן יחד ומראש.
נצלו את הזמן עם הילדים לגיבוש משפחתי.
השקט הזה שאין כלום שמסיח את הדעת, לא טלפון, לא מחשב, לא טלוויזיה, כל כך נדיר במחוזותינו, שיום כיפור הוא בעצם יום מתנה למשפחה. ואם תמנפו אותו ככזה, תגלו שהילדים שלכם דווקא ממש חמודים, שנונים ומתוקים, ואפשר לבלות איתם הרבה זמן בכיף, כשלא כל שנייה דברים מטרידים אתכם. כשהם לא נלחמים על תשומת ליבנו, הם פשוט ילדים. וזאת אחלה תזכורת לנו ההורים.
לסיכום, לא צריך את יום הכיפורים כדי להיות טובים, להתנצל, לעצור ולחשב מסלול מחדש.
בחרו להיות בכל יום ויום – טובים יותר, מכילים יותר, אוהבים יותר.
גמר חתימה טובה,
מיכל
מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)
נוגה
תודה רבה! כתבה מקסימה