בעקבות הסערה ברשת, שנרשמה בקרב הורים בהתייחס לראיון שפורסם ב"כל העיר" בשבוע בעבר עם האמא, שבוחרת לא לחסן את ילדיה, מסביר בשיחה עם "כל העיר" ד"ר יאן מיסקין, מומחה למחלות זיהומיות ורפואת משפחה בשירותי בריאות "כללית" מחוז ירושלים על החשיבות הרפואית בחיסון ילדים, ועל הסכנות הבריאותיות שעלולות להיגרם עקב הורים שלא מחסנים את ילדיהם.
"חיסונים נועדו למנוע התפרצות של מחלות, שיכולות לפגוע ואפילו להרוג אנשים שנחשפים ונדבקים במחלות הללו", מבהיר ד"ר מיסקין. "אפשר לראות את ההצלחה של החיסונים בדור הזה. הרבה מחלות נכחדו בזכות החיסונים, אבל, נראה שהדור הזה גם נהיה מפונק. מתברר שאנשים לא זוכרים כמה החצבת עלולה להיות מסוכנת. אמא רק צריכה לשאול את הסבתא שלה מה היא ראתה בילדותה – החצבת עלולה להיות מאוד מסוכנת", מדגיש ד"ר מיסקין ומוסיף: "שגרת החיסונים בירושלים נועדה כדי למנוע מחלות, שיודעות לפגוע באנשים, ואין סיבה שילד יחלה מחצבת רק בגלל שאדם אחר החליט לא לחסן את הילד שלו".
- "מחוסגן": יוזמת הגנים המחוסנים הגיעה לירושלים
- האמא הירושלמית שלא מחסנת את ילדיה
- מדאיג: "אנחנו מגלים כל הזמן מקרים חדשים של חצבת"
מהן הסכנות הטמונות בעקבות הורים שלא מחסנים את ילדיהם?
"החצבת היא בין המחלות המדבקות ביותר שיש, הרבה יותר מאבעבועות שחורות. כן, לרוב מתאוששים ממנה אבל 1:1,000 ימות או יקבל פגיעה נוירולוגית, וכנראה שיש גם סיכוי שמספר דומה יקבל פגיעה מאוחרת שבאה לידי ביטוי בצורה של מחלה ניוונית בלתי הפיכה", אומר ד"ר מיסקין, "זה אומר שילד שחולה בחצבת – יש סיכוי שבין שנה לעשר שנים אחרי המחלה יכול להיות שייפתח איזשהי מחלה ניוונית".
ד"ר יאן מיסקין (צילום: שירותי בריאות כללית)
מה אפשר להגיד להורים שלא מחסנים את ילדיהם ולא מבינים עד כמה הם עלולים לפגוע בילדים אחרים, בתינוקות, בקשישים עם מערכת חיסונית פגיעה ועם אנשים שמתמודדים עם מחלות קשות, כמו סרטן, שעבורם חצבת היא גזר דין מוות?
"כל מי שלא מחוסן מסכן את כל האנשים שאינם יכולים להתחסן בגלל סיבות רפואיות. צריך להגן על האנשים שאינם יכולים להתחסן על ידי שמחסנים את הסביבה. לגבי קשישים – כל מי שנולד לפני 1956 חוסן, בגלל שרוב הסיכויים שהוא כבר נחשף לפחות לארבעה חולי חצבת בילדותו".
ירושלים,כפי שפורסם ב"כל העיר", היא השיאנית במספר חולי החצבת בארץ – עד כה דווחו על 1,403 חולים. החצבת היא למעשה מחלה נגיפית, שמתבטאת בדלקת גרון, בדלקת עיניים, נזלת, שיעול חום ופריחה בכל הגוף. החצבת עולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ואף לפגיעה מוחית. עקב הנתונים החמורים יצא משרד הבריאות בקריאה חד משמעית להתחסן נגד החצבת. כמו כן, בקופות החולים החלו לקיים מבצעי חיסון.
בחודש נובמבר בשנה שעברה נפטרה תינוקת בת שנה וחצי מחצבת, לאחר שככל הנראה נדבקה מהוריה במחלה. מדובר היה במקרה המוות הראשון ב-15 השנים האחרונות כתוצאה מחצבת.
כפי שפורסם ב"כל העיר" רק לפני כחודש נרשם מקרה חשיפה לחצבת באוטובוס מירושלים לחיפה; לפני כחודשיים נרשמה חשיפה לחצבת באולם אירועים בבית וגן. כפי שנחשף ב"כל העיר" בחודש ינואר השנה – 21 ילדים בגן ויצ"ו ברמת בית הכרם הובהלו לחיסון בשערי צדק, מהחשש כי נדבקו בחצבת. כמו כן, עוד דווח ב"כל העיר" כי התגלה במרכז האקדמי לב מקרה של חצבת. בנוסף, בחודש פברואר נחשפו נוסעי אוטובוס אגד בקו 966 שיצא בשעות הצהריים מקצרין לירושלים לחולה בחצבת שעלה לאוטובוס בשעה 13:30 ביישוב נוב שברמת הגולן; ובתחילת חודש דצמבר נחשפו נוסעי קו אוטובוס 952 של חברת אגד שיצא ממגדל העמק לירושלים נחשפו לחולה חצבת.
כיצד אתם פועלים כדי לעודד הורים לחסן את ילדיהם?
"בירושלים תחנות טיפת חלב מופעלות על ידי העירייה, בניגוד לשאר הארץ בהן הן מופעלות על ידי הקופות", מציין ד"ר מיסקין. "העירייה היא זו שצריכה לפעול, אבל יחד עם זאת כללית פתחה מרפאה לכל מי שנחשף לחצבת ולא יכול לקבל את החיסון הפעיל. למעשה אנחנו נותנים לו טיפול חשיפה. לדוגמא, בערב יום העצמאות אחות של הכללית נסעה לבית של לקוחה שחשבה שהיא נחשפה לחצבת. האחות לקחה ממנה דגימת דם, כדי שתהיה לה תשובה כבר למחרת, אחרת היא וכל ארבעת בני משפחתה היו צריכים לקבל תרופות" .
ד"ר מיסקין מוסיף ואומר כי "חלק גדול מההתפרצות של החצבת נגרם בקרב האוכלוסיה החרדית, שם חלק לא קטן לא מחסן את ילדיהם. עיריית ירושלים יודעת את זה והיא פועלת להביא עוד ניידות חיסונים שמגיעות לשכונות. לפני כמה זמן הביאו ניידת חיסונים לשכונה חרדית, והאימהות רדפו אחריה כדי שיוכלו לחסן את ילדיהם, זאת אומרת שיש ביקוש מצד הורים לחסן את הילדים שלהם".
חיסונים (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
מהו החיסון? במשרד הבריאות מציינים כי החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור. החיסון ניתן כתרכיב משולב כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.
מתי מתחסנים? לפי משרד הבריאות החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בשני מועדים: בגיל 12 חודשים; ובכיתה א'.
משרד הבריאות ממליץ לכל מי שנולד משנת 1957 ואילך, ולא חלה בחצבת בעבר, להיות מחוסן בשתי מנות חיסון נגד חצבת במרווח זמן של ארבעה שבועות לפחות.
מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון? בקרב חלק קטן ממקבלי החיסון ייתכנו תופעות לוואי קלות, שאינן מסוכנות וחולפות, כך מדגישים במשרד הבריאות.
אודם, נפיחות וכאבים באזור ההזרקה.
לעתים עלולה להופיע פריחה, ועליית חום 5 ימים עד 12 ימים לאחר החיסון.
בילדים, לעתים רחוקות מופיעים פרכוסים עקב עליית חום. פרכוסים אלה אינם נחשבים מסוכנים ואינם גורמים לנזק נוירולוגי קבוע. במשרד הבריאות מצוין כי תגובה של רגישות חמורה מסוג אנפילקטי היא נדירה ביותר.
עד כמה יעיל החיסון נגד חצבת? "יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאוד – 97 אחוזים לאחר קבלת שתי מנות", כך מצוין באתר משרד הבריאות.
חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלת החצבת; מעט האנשים שחוסנו בשתי מנות חיסון ושיחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה יותר.
לכל המידע בנושא חיסונים נגד חצבת – ניתן להיכנס לאתר משרד הבריאות.
לשאלות ובירורים בדבר הצורך בחיסון ניתן לפנות למחלקה לאפידמיולוגיה בלשכת הבריאות המחוזית ירושלים בטלפונים: 025314847/813/814/817.
