גשר המיתרים (צילום: אורן בן-חקון)
(צילום: אורן בן-חקון)

הצרות הכלכליות של ירושלים לא נגמרות: "ב-2019 מחכה בור של 270 מיליון שקלים"

כך אמר ראש העיר ברקת בוועדת הכספים של הכנסת. מנגד טענו משרד באוצר כי "עדיין קיים פער עמדות בין האוצר לבין העירייה"

פורסם בתאריך: 19.5.18 22:52

המאבק בין ראש העיר ניר ברקת לבין משרד האוצר והעומד בראשה השר משה כחלון נמשך. ועדת הכספים של הכנסת קיימה השבוע דיון בנושא "תקצוב העיר ירושלים לשנים הבאות", במסגרת אירועי יום ירושלים. במהלך הדיון נחשפה תמונת מצב עגומה לגבי עתידה הכלכלי של העיר שניצבת, כך מתברר, בפני בעיה תקציבית לא פשוטה בלשון המעטה.


  • הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
  • להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון

"אני מסיים 10 שנים בעיריית ירושלים של תקציב מאוזן", אטען ברקת בדיון – והמשיך אל הנתונים המדאיגים בנוגע לעתיד העיר: "ישנו צפי לבעיה תקציבית של כ-270 מיליון שקלים בשנת 2019. גם דוח מבקר המדינה הראה שאין תכנון תקציבי לטווח הבינוני-ארוך לעניינה של ירושלים. המדינה איתנו בהפיכת העיר לאטרקטיבית למשקיעים ולעסקים, אך הפער הגדול מול האוצר הוא בתפיסת סל השירותים העירוני – חינוך, תרבות, רווחה, ניקיון ועוד. סל השירותים בירושלים נחות, בגלל נוסחה שהמדינה קבעה. בארנונה מקבלת ירושלים 870 שקלים לתושב, ואילו תל אביב 4,000 שקלים לתושב".

ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

עוד טען ברקת כי בשנת 2008 עמד תקציב העיר על 3.1 מיליארד שקלים, וכיום הוא עומד על יותר משישה מיליארד שקלים, וכי תקציב הפיתוח היה חצי מיליארד שקלים והיום הוא מסתכם ביותר משלושה מיליארד שקלים. "זה עזר לנו להשיג שורה של הישגים בצמיחה בעסקים – משום מקום אנחנו במקום ה-25 בעולם בתעשיית ההייטק ובפתיחת עסקים קטנים, ורשת התחבורה שלנו היא הכי מתקדמת בארץ. הדבר הזה מאפשר לנו ליצור מסה עצומה של אזורי עסקים. אנחנו כמעט מכפילים את חדרי המלון בתוך 15 שנה".

נציג האוצר אמר בתגובה: "גם מההצגה של ראש העיר רואים שמשרד האוצר רוצה לראות את ירושלים כעיר עצמאית בעתיד. התמיכה בתחבורה, בעסקים, בהייטק, בתיירות, במזרח ירושלים, בעיר דוד – כל אלו נעשים מתוך תפיסה, הן לגבי ירושלים והן לגבי שאר הרשויות, שרוצה לראות רשויות עצמאיות ולא נתמכות. לעיר יש בעיות מבניות וזה בא לידי ביטוי בתקצוב העודף לעיר. אפשר להתווכח בכל שנה על גובה התקצוב, אבל אם ירושלים הייתה נבחנת על פי מענקי האיזון היא הייתה מקבלת כ-150 מיליון שקלים, ובפועל, ב-2018 היא מקבלת 700 מיליון שקלים. לגבי התקציב השוטף, עדיין קיים פער עמדות בין מה שהעירייה חושבת שהיא צריכה לקבל לבין מה שאנחנו חושבים שנכון שתקבל".


עד כמה סחיטים המועמדים לראשות העיר?

מה יעלה בגורל מימון המפלגות של סיעת ירושלים תצליח?


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הרס בתי ספר חילוניים וממ"ד לא תורמים לתקציב.
    נשארים בתי"ס שמקבלים תקציב לילדים שישלמו חצי מהארנונה כשיגדלו.
    מתי תשקיע במתנ"ס, במרכזי למידה, בספריות ובתי ספר לחילוניים ודתיים לאומיים?
    למה בקרית משה אין בניה לציבור הדתי לאומי שמשלם מסים?
    למה בבית הכרם יש בניין לצופים ובניין ענק לבית ספר סיו אבל את דרור פינו?
    למה שנלר ניתן לבתי ספר חרדים במקום בניה צפופה?
    למה טחנת הקמח בגבעת שאול תהפוך לשכונה לחסידי גור?
    למה אתה הורס את כנפי נשרים לטובת רכבת מיותרת במקום לתגבר אוטובוסים?

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר