יו"ר מינהל קהילתי פסגת זאב: "חשש מהתחרדות השכונה? חלק נכבד מבוסס על שמועות"

"אני חי את פסגת זאב, אוהב את השכונה ויש לי חלק בלא מעט שינויים ותמורות שחלו בה", כך אומר בשיחה עם "כל העיר" אהוד רמבח, יו"ר מינהל קהילתי פסגת זאב.

רמבח, בן 57, אב ל-5 וסבא ל-2 נכדות, מתגורר בפסגת זאב מיום הקמתה בשנת 1985. הוא משמש כיו"ר המינהל ב-8 השנים האחרונות. קודם לכן, עם הקמת המינהלים הקהילתיים בשנת 1995 הוא הפך להיות מעורב בענייני השכונה בתפקידים שונים ובעיקר כפעיל חברתי.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"הייתי פעיל עוד לפני כן", ממשיך ואומר רמבח על פעילותו הציבורית, "הייתי חבר בוועד השכונה, בוועד בתי הספר של הילדים שלי ועוד. בנוסף, אני מתנדב בארגון 'יד לבנים' ובמשטרת התנועה. אני מאוד מעורב בעשייה ציבורית".

תפקיד יו"ר המינהל, כידוע, הינו תפקיד התנדבותי. רמבח, שעובד בחברת החשמל לפרנסתו, נהנה ממנו מאוד ומתכנן להתמודד על התפקיד גם בבחירות שצפויות להיערך בתוך מספר חודשים.

"שכונת פסגת זאב גדלה מאוד מבחינה פיזית מאז הקמתה", הוא מציין, "וגם הצרכים שלה השתנו. אנחנו במינהל, וזה מוטו שהכניס את ניר ברקת כראש עיר, הוא שיתוף הציבור והשיתוף הזה עובד מצוין בשכונה. היום כל דבר נעשה בשיתוף ציבור ואני, כנציג הציבור, מעביר את הבקשות שעולות מהשטח למקבלי ההחלטות ומנסה לדאוג שהדברים ייצאו אל הפועל".

ישנם הרבה דיבורים פנימיים בפסגת זאב על השינויים באופי השכונה. איך אתה רואה את הדברים?

"השכונה מאוד מעורבת ויש בה הכל מהכל. לגבי האופי והצביון, כשפסגת זאב הוקמה היא לא היתה דתית אבל כן מאוד מסורתית, והיא כזאת גם היום. כלומר, אין סגירת רחובות בשבת ויש סוג של סטטוס קוו. כולם זורמים עם כולם ומכבדים אחד את השני".

ולמרות מה שאתה אומר, יש לא מעט קולות שחוששים מהתחרדות השכונה וקולות של תושבים שמתנגדים שערבים יגורו בה. איך במינהל מתייחסים לדברים?

"אני בסך הכל מינהל קהילתי בשכונה בעיר. אני לא יכול להתערב במי מוכר למי בית ולמי משכירים דירות. באותה המידה עלתה סוגית הכניסה לבריכה. הבריכה היא עירונית, כפופה לחוקי העזר העירוניים ולחוקי משרד הפנים בעניין הפעלת בריכות. אנחנו כן יכולים לטפל בדברים קטנים ובמה שאנחנו יכולים להתערב אנחנו מתערבים רק לאחר שיתוף ציבור. כך למשל היה גם בהפעלת הבריכה בשבתות. אני אדם דתי אבל אני לא יכול לכפות ולסגור את הבריכה בשבתות. לכן, הקמנו פורום בריכה בהובלת אייל מנדלסון, שיתפנו את הציבור ומהשטח עלה שרוצים שהבריכה תהיה פתוחה בשבת. וכך היה כי אני משרת את הציבור".

הבריכה בפסגת זאב (צילום: דוברות מינהל קהילתי פסגת זאב)

אבל שוב, הנושא של חשש מהתחרדות קיים. אפילו הוקם ועד פעולה?

"ראשית, אנחנו כמינהל מעצימים קהילתיות ולא לוקחים חלק במשהו שלא מייצג את כולם. חשש מהתחרדות? חלק נכבד מהחשש הזה מבוסס על שמועות. השמועה האחרונה היא העברת גני ילדים של המגזר החילוני למגזר החרדי. אז בדקתי את הנושא – עברתי גן אחרי גן בשכונה, ואין שום שינוי. אף גן לא עובר למגזר החרדי ואף גננת לא עובדת. כנראה שיש מי שרוצה ליצור פחד, רוצה לנגח את ראש העיר ורוצה לעשות בלגן. אני מתפקידי למנוע את החיכוכים המיותרים הללו כדי שהמצב לא יחמיר".

"אני אתן עוד דוגמה", ממשיך רמבח, "לפני כמה חודשים התכנס ועד פעולה עם קריאה של בואו נלחם בחרדים. הם הזמינו אותי כיו"ר המינהל להשתתף, אבל הסברתי להם שלא אוכל להגיע למפגש שלהם כי הם פועלים נגד קבוצת אוכלוסייה ואני לא יכול ורוצה להיות מזוהה עם זה. ימים לאחר מכן הם הוציאו הודעה שמנגחת את המינהל על זה שסירבנו להשתתף. יש פה אנשים שרוצים בלגן ויש יותר מדי פוליטיקה. יחד עם זאת, נמשיך לעבוד איתם כמו עם כל אוכלוסייה וקבוצה אחרת בשכונה".

אפרופו פוליטיקה, איך היחסים עם ראש העיר משה ליאון?

"הנהלות המינהל שהיו לפני נלחמו בראשי העיר שהיו – אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, הכל היה בדרך הקשה. זה השתנה בתקופה של ברקת. הוא אהב את הנושא של המינהלים הקהילתיים, ובאופי שלו הוא משימתי – כשאנחנו כמינהל מייצרים משהו הוא עוזר לייצר עוד. אותו דבר קורה עם משה ליאון. הוא נוהג לומר לנו אל תבואו עם בעיה, תבואו עם פיתרון, וכשמגיעים אליו עם פיתרון הוא נותן כל מה שצריך כדי להוציא אותו אל הפועל".