הארון של ליאור אליהו מלא בתארים קבוצתיים ואישיים, כולל עם הפועל ירושלים. ובכל זאת, נדמה שהגביע הזה מיוחד מאוד עבורו, וגם השמחה הגדולה שלו ביום חמישי שעבר העידה על כך. קשה היה שלא לשים לב לפרץ השמחה שלו על הפרקט וגם בחדר ההלבשה. אולי זה בגלל שהוא לקראת פרישה, אולי בגלל השנתיים האחרונות, הלא פשוטות, והירידה שחווה בכושרו האישי, אולי בשל העובדה שהוא מסיים חוזה, ואולי בכלל בגלל שזו הזכייה הראשונה שלו כקפטן של הפועל ירושלים. כל אלו, כנראה, עשו את שלהם והוציאו ממנו הרבה יותר.
"זה היה מאוד חשוב לי בפן האישי", מודה אליהו, ומספק הסבר נוסף: "השמחה הייתה גדולה אולי כי בפעמיים הקודמות בגמר הגביע עם הפועל הפסדנו, וזה כאב. האמת שבכל תואר אני שמח, לא יותר ולא פחות, אבל הזכייה הפעם היתה כנראה אמוציונלית מאוד, כי זה הגביע הראשון של הפועל המחודשת, והצלחנו סוף סוף לשים יד על הגביע".
לפני המשחק ניגש נשיא המדינה רובי ריבלין ללחוץ את ידי השחקנים והתעכב מעט אצל הקפטן ליאור אליהו, שחושף כעת מה אמר לנשיא: "אמרתי לנשיא – 'פעמיים נפגשנו ולא זכיתי להניף את הגביע. היום אתה הולך להביא לי את הגביע'. בסוף המשחק אמרתי לו: 'אמרתי לך שתיתן לי להניף את הגביע היום'".
קיבלתם חתיכת דחיפה מאלפי אוהדי הפועל ירושלים ביציעים.
"זה לא הגמר הראשון שלי בארנה, ואני מכיר את התחושה הזאת, אבל אי אפשר להתרגל אליה. זה מרגש בכל פעם מחדש. רק מי שנמצא באולם מבין את העוצמה של אוהדי הפועל. אני לא חושב שיש עוד קבוצה, בטח בארץ, שיכולה להביא כמות כזאת של קהל שמעודד בצורה כזו. הפועל נמצאת בפסגה וכיף להיות חלק מזה".
היית אחד המצטיינים במשחק הגמר. התעוררת בזמן?
"אני לא מרגיש שחקן שונה או אדם אחר אחרי 16 שנה בכדורסל. תמיד יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, ואני לא צריך לצאת מגדרי בתקופות טובות ולא לרדת למקומות שליליים בתקופות טובות פחות. שם המשחק זה פרופורציה".
מה קרה לך בגמר שהוצאת מעצמך הרבה יותר?
"אני חושב שיש משהו במעמד הזה לאורך הקריירה, שמוציא ממך יותר. זה טבעי, וככה זה צריך להיות. זה מוציא יותר בפן המנטלי, שואב יותר אנרגיה. לפני משחקים כאלה זה מדיר שינה מעיניי, אני עצבני יותר ומגיע דרוך מאוד וחד מאוד".
תאר לי את רגע ההנפה הגביע.
"ביקשתי מכל הקבוצה להניף יחד איתי. זה היה רגע מרגש ביותר, יכולתי להביא עוד מישהו אחד איתי להנפה, אבל לא חשבתי שיש מישהו ספציפי שצריך להביא. רציתי את כל הקבוצה יחד. זה מבטא את תחושת הביחד והחיבור שיש בינינו".
בדרך למפגש עם הנשיא – ליאור אליהו (צילום: ניר קידר)
בקיץ הפועל ירושלים עברה מהפך, עם עזיבתו של אורי אלון, כשאיל חומסקי וגיא הראל לוקחים את המושכות. לאוהדים, כאמור, היו חששות כבדים לגבי הצורה שבה הפועל תיראה. במציאות התקציב לא נפגע בהרבה, והפועל החתימה שחקנים יקרים וכיבדה חוזים כבדים כמו זה של הקפטן אליהו, שמרוויח כמעט חצי מיליון דולר לעונה – סכום אדיר במונחי הכדורסל הישראלי. כיום, גם ללא בעלים אמיד מאוד כמו אורי אלון, היא עומדת על שתי רגליה ועדיין מחזיקה בתקציב השני בגודלו בליגה.
"אנחנו, השחקנים, לא מרגישים בשינוי. אלו דברים שנוגעים יותר להנהלה. אורי היה בורג כלכלי חשוב מאוד וקריטי, אבל אנחנו רואים שחומסקי וגיא הראל יודעים להוביל את המועדון כמו שצריך", אומר אליהו. "אני חושב שהפועל בונה את עצמה כמועדון מוביל בכדורסל, לא רק הישראלי. הוא היה כזה עוד לפני שהגעתי, ורק הולך וגדל. הפועל ממקמת את עצמה במקום יוקרתי ונחשב מאוד, עם תנאים נהדרים לשחקן, עם כמות קהל גדולה ועם אולם אדיר".
כאמור, בהפועל רוצים לעשות עוד קפיצת מדרגה, ומייחלים לארח את פיינל פור הצ'מפיונס ליג בחודש מאי הקרוב. המועדון שם לו את העניין הזה כמטרה, אבל אליהו נשאר דרוך: "זה עוד רחוק מאיתנו. יש לנו מפגש עם הליטאים וצריך לעבור אותם. זו סדרה קשה, וזו המטרה".
לפני חודש וחצי הושעה אליהו על ידי עודד קטש, אחרי סדרת תקריות שכללה גם ויכוח באימון הקבוצה, כאשר קטש הראה קטעי וידאו עם טעויות של אליהו וביקר אותו לעיני השחקנים. מבחינת אליהו, כך אפשר להרגיש, העניין רגיש והוא כמעט ולא מדבר על כך. "זה היה ויכוח קטן. אני ועודד מכירים המון שנים, היינו וגם עכשיו אנחנו ביחסים טובים. זה בסדר ולגיטימי לא להסכים, וזה נשאר בגבול הטעם הטוב. יש לנו מטרות קבוצתיות וזה מה שחשוב".
מה היה שם, בכל זאת?
"אין מה להיכנס לזה. היה מה שהיה, סוג של ויכוח. נחְתי או הושעיתי לכמה ימים, תקרא לזה איך שאתה רוצה, ובזה זה נגמר. אני לא רוצה לדון בזה יותר".
רוצים להישאר מעודכנים?
בשנתיים האחרונות יש ירידה במעמדך, בדקות המשחק. איך אתה מקבל את זה?
"זה חלק מהדברים המקצועיים שיכולים לקרות בקבוצה. החוכמה היא להילחם על דקות ולא לשבת בצד ולקטר. זה לא משנה אם אתה זר או ישראלי, נקודת המוצא היא שמי שטוב ישחק".
גמר גביע – הפועל ירושלים מול מכבי ראשון לציון – חגיגות הנפה (צילום: אורן בן-חקון)
זו הפועל הכי טובה ששיחקת בה מאז שהגעת לפני שש שנים?
"זו הקבוצה הכי טובה של הפועל בקדנציה שלי בשש השנים האחרונות. נראה מה יוליד יום מבחינת ליגת האלופות ומה נעשה בליגה, אבל יש משקל רב לפן האישי והחברתי בקבוצה הזאת, וזאת הקבוצה שהכי מהנה בה, ללא ספק. בתחילת השנה, בשיחות עם אנשי ההנהלה, אמרו לי ששמים דגש על הצד האישי, ורואים את זה. הצוות המקצועי וההנהלה עשו תחקיר על כל שחקן ועל האופי שלו, ודיברו עם מאמנים ושחקנים ששיחקו איתם כדי לבדוק את האופי שלהם ולוודא שהם אנשים טובים, מעבר להיותם שחקני כדורסל טובים. זה הדבר הכי טוב שקרה לקבוצה".
במה מתבטא החיבור ביניכם?
"יש הדדיות בין השחקנים. זה ניכר מאוד באימונים, שם יש הרבה מאוד פרגון ואימונים טובים, וחבר'ה שבאים לעבוד קשה ונותנים הכל. יש המון הערות חיוביות אחרי משחקים ובמהלך משחקים, והרבה פחות הערות שליליות, וכל זה גורם לנו לבטוח אחד בשני ויוצר חיבור".
במהלך השנים שלך בהפועל בטח חשבת שהקבוצה תשתלב ביורוליג. אתה חש אכזבה שזה לא קרה?
"אני מודע לכל הפרטים והפוליטיקות שיש מאחורי הקלעים, אבל יש דברים שלא בשליטתנו. אמר לי פעם אדם חכם שאתה לא יכול לשנות בעצמך את מה שאתה לא יכול לשלוט בו, ואסור לתת לזה להשפיע עליך".
אתה מסיים חוזה בקיץ. מה הלאה?
"כשנגיע לקיץ נראה מה יקרה. כרגע זו שאלה לא רלוונטית".
אתה רוצה להמשיך בהפועל?
"כן. חד משמעית".
אתה כבר רואה את החיים שאחרי הכדורסל. יש תוכניות?
"יש דברים שעוברים לי בראש, אבל כרגע אני כל כולי באינטנסיביות הזאת של הכדורסל, והכל כל כך מהיר ועוצמתי עד שקשה לחשוב על דברים אחרים. אני מתרכז בהפועל ונהנה מהרגע. עוד לא יודע מה יהיה אחרי זה".
