מגפת הקורונה השפיעה על מערכת החינוך ברחבי העולם והובילה לסגירת בתי הספר ומעבר ללימודים מקוונים. לפעולות חירום אלו היו השפעות מרחיקות לכת על התא המשפחתי, על עובדי ההוראה – ובראש הראשונה על התלמידים. היא הציפה סוגיות כגון העדר ביטחון כלכלי, צפיפות בבתים, שירותים לילדים עם מוגבלות, חיי המשפחה, נשירה מהלימודים, שחיקת מורים ועוד.
"אבל יחד עם זאת", טוענת סיגל דוגה, מורה ומחנכת בבית ספר במבשרת ציון, "משבר הקורונה הוביל גם לצמיחה אישית ולפיתוח מיומנויות חיים חשובות אצל התלמידים והמורים".
ישבנו איתה לשיחה מסכמת על משבר הקורונה בחינוך והלקחים והשיעורים, אותם ניתן להפיק מהתקופה ההיסטורית החשובה הזו – יצאנו אופטימיים.
אז מה היה לנו כאן?
זה התחיל במרץ 2020. המגפה התפשטה ועימה חוסר הוודאות. מספר המדינות שסגרו את בתי הספר הלך וגדל, וישראל לא איחרה לעשות כך גם היא. ב-13 למרץ הושבתו כל מסגרות החינוך למעט מסגרות החינוך המיוחד וגני הילדים. הבגרויות עברו למתכונת חירום בעקבות החוסר בשגרה לימודית.
מאז ועד היום, נוכחנו להכיר מיני מתווים ותוכניות שונות ומשונות: לימודי הקפסולות, "בית הספר של החופש הגדול", מודלים היברידיים של למידה מקוונת לסירוגין, פתיחה של חלק מהכיתות ועוד. הספקנו לצאת מהסגר ולהיכנס אליו שוב ושוב.
"את האתגר הכי גדול שהביא עימו משבר הקורונה בחינוך ניתן לסכם כך: ניהול שגרה בתנאים משתנים ובסביבה של חוסר וודאות. אי אפשר לדעת מה יביא המחר ואם שוב ניאלץ להישאר בבית", אומרת סיגל דוגה.
במהירות הבזק כמעט, בתי הספר התכווננו ללמידה מרחוק, קונספט שגרם לדאגה רבה בקרב אנשי חינוך, הורים ותלמידים. נציין כי למידה מרחוק עלולה להחמיר את אי השוויון, להעמיק פערים, להאיץ נשירה של תלמידים בסיכון ועוד. עוד נציין כי היא אינה מתאימה לאוכלוסיות חלשות יותר, בהן יש מספר רב של ילדים ולא מספיק מחשבים או תשתיות מתאימות. אבל יחד עם הקושי, מורים רבים דיווחו על שינויים לטובה שהבחינו בהם אצל תלמידיהם. סיגל דוגה היא אחת מהם.
ברוכים הבאים לספסל הלימודים הווירטואלי
הלימודים המקוונים והאתגרים הרבים שהוצבו מול מערכת החינוך גרמו למורים לחפש פתרונות יצירתיים לאופן שבו הם מלמדים.
סיגל דוגה: "אני חושבת שלא מדברים מספיק על כמה ההתנהלות של כל המורים בארץ ובעולם הייתה מדהימה. לקחנו את המושכות לידיים והפכנו להיות יצירתיים, שם המשחק שלנו היה: פתיחות וגמישות! זה פלא בעיניי".
איך עשיתם את זה? מה הנחה אתכם בדרך?
"הצלחנו לחשוב אחרת ולגבש במהירות תכנים מתאימים. במילים אחרות, הצלחנו לחשב מסלול מחדש כמנהיגים חינוכיים, נדרש מאיתנו לשקול ולתכנן את צעדינו העתידיים באופן מושכל ומודע אף יותר מאשר בימי שגרה. בני אדם מסוגלים להסתגל לכל מצב, זוהי התכונה העיקרית ואחת מהיפות ביותר אצלנו. הראינו לתלמידים כיצד אנחנו הופכים עולמות על מנת לשמור על השגרה שלהם, הם לקחו חלק בתהליך הזה וזכו לעבור שיעור מדהים על היכולות האינסופיות שלנו בתור בני אדם".
זה יפה שהצלחתם להראות מיומנות אחרות לתלמידים, אבל מה את חושבת על תהליך הדיגיטליות של החינוך? האם הוא פגע או דווקא שיפר את איכות ההוראה?
"מזה שנים רצו להתחיל להתגייס לטובת הטכנולוגיה המפותחת של ימינו במערכת החינוך, וסוף סוף הקורונה נתנה הזדמנות לעשות את זה. הקורונה אילצה אותנו, המורים, להתחיל לשלוט בכלים טכנולוגיים רבים. הכיתה הפכה למרחב וירטואלי שמפתח יכולות ומיומנויות חשובות אצל התלמידים: נטילת אחריות אישית, משמעת עצמית ויכולת ניהול עצמי. מהמורים הטכנולוגיה דרשה שהלימודים היו חייבים להיות יותר חווייתיים כדי לרתום את התלמידים לתהליך. השיעורים השתפרו משמעותית".
אופטימיות היא שם המשחק
מלבד ההיבט הטכנולוגי של הלמידה המקוונת, קיים גם היבט חברתי לחינוך המקוון בתקופת הקורונה. גם כאן אנחנו רואים שני צדדים לסיטואציה: מצד אחד החיים החברתיים של התלמיד נפגעו, ומצד שני החינוך המקוון הכניס את אנשי החינוך אל הבתים של התלמידים וכך הם הפכו לחלק משמעותי מאוד מהחיים החברתיים והביתיים של הילד. הלמידה המקוונת הכריחה את המורים לפקוח את העיניים ולראות באמת מה קורה.
"למשבר הקורונה היו גם יתרונות בהיבט החברתי – רגשי", טוענת דוגה. "הבניית הכיתה כקבוצה חברתית, טיפוח קשר מורה – תלמיד, חיזוק החוסן והבטחת המוגנות. בעיניי, להיות מורה זה להיות שם ברגעים שהכי צריכים אותנו, והתקופה האחרונה דרשה מאיתנו לתפקד ביצירתיות וחמלה מוגברים. משבר הקורונה גרם להרבה מורים להבין את זה ולשנות את סגנון ההוראה שלהם לחלוטין".
מה עומד מאחורי הגישה האופטימית הזו?
סיגל דוגה: "אני תמיד באה בגישה שכל משבר שאנחנו עוברים בחיים פותח אופציה ללמידה על עצמנו ועל אחרים. מה אני לומדת מהמצב החדש שנקלעתי אליו? ואיך אפשר להפיק ממנו את המיטב? להיות אופטימיים ולחיות בשלווה הן לאו דווקא מיומנויות שאנו נולדים איתן, אלא מיומנויות שאנו רוכשים במהלך החיים בעזרת התבונה וההתפתחות העצמית שלנו. חשוב להעביר זאת לתלמידים".
סיגל דוגה: "חשוב להעביר לתלמידים תחושה של אופטימיות וצמיחה ממשברים" | צילום: סיגל דוגה
סיגל דוגה היא מורה, מחנכת וסגנית מנהלת שנייה בבית ספר ביישוב מבשרת ציון. בעלת תואר ראשון בחינוך (B.E.D) ותואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך (M.A). בנוסף, רכשה הרחבת הסמכה בתחום החינוך המיוחד. סיגל מאמינה כי חינוך הוא המפתח ליצירת ילדים מאושרים יותר, אשר גדלים להיות מבוגרים אשר מיטיבים עם הסובבים אותם.
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
