פרופ' טליה וולק, מנהלת מחלקת פנימית-קורונה בשערי צדק, עוברת שבועות וחודשים כמעט בלתי הגיוניים. "זו מחלקה פנימית, שכעת היא גם מחלקת קורונה", מבהירה פרופ' וולק בשיחה השבוע עם "כל העיר" ונוגעת למעשה בקצה הקרחון של העומס הבלתי הגיוני על צוות המחלקה. "האנשים פה עובדים 25 שעות ביממה".
האם בגל הנוכחי ניתן לאפיין אחרת את המטופלים המאושפזים?
"הגל הזה, מה שמאפיין אותו הוא היותו הגל של החולים הלא מחוסנים. יש בגל הזה שתי אוכלוסיות במצבים שונים: החולים המחוסנים, שסובלים מתחלואה קלה, והחולים הלא מחוסנים. במקרה של הלא מחוסנים מדובר בחולים במצב קשה, אפילו קשה מאוד".
חולים שאינם מחוסנים? אפס חיסונים מתוך שלושה?
"כן, בהחלט – אפס חיסונים מתוך שלושה. אנחנו רואים באופן ברור שמי שהתחסנו סובלים מתחלואה קלה, מתסמינים לא מסובכים, לעומת מי שלא התחסנו, שסובלים מתחלואה מאוד קשה, ולעתים אפילו תמותה".
מה המסר לציבור? הווריאנט הנוכחי מידבק מאוד – האם ניתן לומר שמי שלא מתחסן נוטל סיכון על חייו?
"לדעתי כן. אדם שלא מתחסן מכניס את עצמו למצב של סכנת חיים. הגילאים של התחלואה הקשה הם לא בהכרח גילאים מבוגרים במיוחד. גם בקרב קבוצות גיל נאמר 40 עד 60, אנו רואים שמי שלא מתחסן סובל מתחלואה קשה מאוד, וכפי שאמרתי, יש גם תמותה. מנגד, מי שמחוסן, סובל מתחלואה יחסית קלה".
באיזה מצב מגיעים החולים לשערי צדק?
"בדרך כלל במצב קשה, ובאשפוז המצב גם עלול עם הזמן להידרדר. זה מכיוון שבסופו של דבר קורונה היא מחלה קשה, וייתכנו סיבוכים. אנו מטפלים ככל יכולתנו, אבל אין לקורונה תרופה שהיא פתרון מוחלט. הפתרון הכי טוב לקורונה כיום הוא מניעה, חיסון".
מה גורם לאדם לא להתחסן? האם מדובר בציבור שניתן לאפיין?
"אינני נכנסת לנושא ההתנגדות לחיסון. בירושלים, אנחנו יכולים לראות שהמצב של אפס חיסונים מתוך שלושה קיים בעיקר באוכלוסייה החרדית בעיר ובאוכלוסייה הערבית".
פרופ' טליה וולק (צילום: עמי כהן, שערי צדק)
"אם אלה היו לוחמים בקו החזית לא היו חושבים לתגבר אותם? אז כאן זה אותו דבר. זו מלחמה. אנחנו במלחמה נגד הקורונה וזו חזית שהפעם נמצאת בעורף. צריך לתגבר את הכוחות, את הצוותים"
אז איך מטפלים בכל החולים שבמצב קשה ושמספרם רק הולך ועולה – פרופ' וולק מבהירה כמובן שהצוות שלה יעשה כל שביכולתו, אבל גם מסבירה שבמצבי עומס לא בטוח שזה יספיק. "תראה, מהגל הראשון שום דבר לא השתנה", היא מתארת את הקושי, "אנחנו באותה רמה של כוח אדם, עם אותם תקנים, אותם תקציבים. הצוות פה מסור, עושה הכל, אבל חייב להיות שינוי בתקצוב ובתקנים".
יש כרגע מספיק מיטות לחולים בשערי צדק?
"כן, שערי צדק זה בית חולים מסודר ומנוהל, בית החולים שלנו ערוך ויש לנו כרגע מספיק מיטות, אבל זה לא אומר שמשרד הבריאות יכול להשאיר את המצב כך. כל בתי החולים זקוקים להגדלת תקציב, לתגבור".
הביקורת שלך היא כלפי הממשלה? שר הבריאות?
"הביקורת שלי היא כלפי שר הבריאות ושר האוצר, בהחלט. צריך לתקצב, להגדיל תקנים".
מה, להרחיב את בתי החולים? מה בעצם לעשות?
"קודם כל לעזור לכוח האדם. כי אם יש מספיק מיטות, נניח, מה זה יעזור אם אין מספיק מי שיטפל בחולים? זה לא מספיק רק מיטה, צריך גם מספיק אנשי צוות – זו לא המיטה שמטפלת בחולה. קח את המכשור הכי יקר, את החדר הכי מתקדם, אבל צריך תקנים לצוות שיטפל. נניח שנצליח למצוא תמיד מיטות לכל החולים, אבל צריך מספיק אנשי צוות שיוכלו לטפל בהם".
איך הצוות שלך מרגיש בימים אלה?
"הצוות מאוד מסור, גם מאוד מנוסה, אנחנו עושים הכל, אבל כמו שאמרתי לך קודם, אנחנו מחלקה פנימית, שעכשיו מטפלת בחולי קורונה. בנוסף, גם תחלואת החורף הפנימית, זיהומים ריאתיים, לא ירדה, ובעצם אין שום שיפור – לא יותר מיטות אשפוז פנויות, לא תוספות תקנים, לא לרופאים ולא לאחיות.
"זה מאוד חבל שאנחנו כבר בתוך שנה שלישית למגיפת קורונה, ובמשרד הבריאות ובמשרד האוצר לא חושבים לעשות שינוי ברפואה הציבורית, שזו הרפואה החשובה ביותר. אנחנו לא רואים שום כיוון לשיפור".
אבל שר הבריאות ושר האוצר מכירים מן הסתם את הנתונים. אולי ישנם שיקולים נוספים.
"אני לא יודעת מה הם מכירים ומה לא, אני רק יודעת שאנחנו בתוך שנה שלישית למגיפה ואין שום שינוי. אומרים לנו תעבדו עם מה שיש – אבל אין. הצוות מאוד מסור, עם מוטיבציה גבוהה, ברמה רפואית גבוהה, אבל זה לא יעזור – זה לא יוכל להימשך כך לנצח".
מחלקת קורונה בשערי צדק (צילום דוברות שערי צדק)
"אדם שלא מתחסן מכניס את עצמו למצב של סכנת חיים. הגילאים של התחלואה הקשה הם לא בהכרח גילאים מבוגרים במיוחד. גם בקרב קבוצות גיל נאמר 40 עד 60, אנו רואים שמי שלא מתחסן סובל מתחלואה קשה מאוד, וכפי שאמרתי, יש גם תמותה"
נדמה כי וולק זועקת את זעקתם של אנשי צוות רבים בבתי חולים בכל הארץ. אם עד כה ניתן היה לחשוב שדרושות עוד מיטות, או עוד מכשור, כעת הרושם הוא שעיקר העומס איננו על המרחב או על המבנה, אלא על צוותי כוח האדם הרפואיים שעלולים לקרוס.
רוצים להישאר מעודכנים?
"ודאי שעלול להגיע מצב של קריסה", משיבה פרופ' וולק לשאלה אם אכן קיים חשש אמיתי מאפשרות שבתי חולים בישראל יגיעו לאי ספיקה מוחלט. "אם לא מתגברים את כוח האדם, והוא ממשיך לעבוד כבר שנה שלישית ללא תוספת כוח, אז ודאי שבתי חולים עלולים לקרוס. מדובר בצוותים שזו כבר שנה שלישית שלא חושבים לתגבר אותם, לא חושבים להגדיל את התקנים שלהם, לא חושבים לשפר את התנאים שלהם, אז ודאי.
"אם אלה היו לוחמים בקו החזית", ממשיכה וולק, "לא היו חושבים לתגבר אותם? אז כאן זה אותו דבר. זו מלחמה. אנחנו במלחמה נגד הקורונה וזו חזית שהפעם נמצאת בעורף. צריך לתגבר את הכוחות, את הצוותים".
השבוע פורסם כי במשרד הבריאות נשקלת אפשרות לאשר לרופאים שנדבקו בקורונה להמשיך לעבוד ולטפל במאושפזים. במחשבה ראשונה אולי ניתן לדמיין בצעד שכזה מהלך התייעלות, מקסום של כוח האדם. אבל במחשבה שנייה, רעיון כזה הוא על גבול האבסורד. פרופ' וולק אולי אפילו מעט נדהמת מהרעיון הזה. "לא שמעתי על זה", היא אומרת, "אני לא מכירה את זה, אבל עד כדי כך המצב קשה, אתה מבין? אם אתה חולה, איך אתה יכול לעבוד? זה נשמע לך הגיוני שרופא שחלה יטפל בחולה? רופא או איש צוות שחלה בקורונה, צריך לקבל טיפול ולהחלים. אורתופד ישבור רגל ויטפל במי ששבר את הרגל? זה בדיוק המצב שעליו אני מדברת, המצוקה הגדולה בכוח האדם, המחסור באנשי צוות".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
