עבור מרבית בני האדם, שמיעה ודיבור הם חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים. אנחנו משוחחים עם בני המשפחה, עם הגננת או הבוס בעבודה מבלי לייחס ליכולת הטבעית הזו חשיבות רבה. אך ישנה אוכלוסייה גדולה, הכוללת תינוקות, ילדים ומבוגרים שסובלים מבעיות בשמיעה ומבעיות בדיבור או בבליעה. עבורם, דיבור או שמיעה של הנאמר סביבם הם אתגר משמעותי, וחוסר זיהוי מוקדם של הבעיה וקבלת טיפול מתאים גורמים להם לסבל רב ולפגיעה באיכות החיים.
"עד לפני דור אחד או שניים, אנשים עם לקות שמיעה או חירשים התקשו להיות חלק מהאוכלוסייה, ללמוד בבתי ספר רגילים, למצוא עבודה וזוגיות. היום, בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והידע הרב שצברנו, הם חלק בלתי נפרד מהחברה, ולעיתים הסביבה כמעט לא מודעת ללקות שלהם", מסבירה ד"ר מרים גאל דור, קלינאית תקשורת, סגנית מנהלת המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת במרכז הרפואי הדסה.
עבודתו המסורה ומלאת האכפתיות של צוות המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת בהדסה בולטת בימים אלו במיוחד, בעקבות המיזם המרגש "רפואה עם נשמה", אותו מוביל דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה. במסגרת המיזם, נקרא הציבור לבחור באנשי הצוות שעושים את מלאכתם במסירות ובאנושיות יוצאות דופן במטרה להעצים את כל בעלי התפקידים בהדסה, בהם מיילדות, אנשי אדמיניסטרציה, ביטחון, פיזיותרפיה, תזונה ועוד.
שוחחנו עם ד"ר גאל דור שסיפרה לנו על עבודת הצוות במכון, על תהליך האבחון והטיפול וכיצד הם משנים את חייהם של מאות מטופלים מדי שנה. "המכון שלנו מתמקד בתחום השמיעה ובתחום הדיבור", מסבירה ד"ר גאל דור, "בתחום הדיבור נכלל טיפול בבעיות של הקול, צרידות, גמגום, בעיות שפה מולדות או נרכשות וכל תחום הבליעה. בתחום השמיעה נכללים בדיקות שמיעה ושיקום שמיעה על ידי מכשירי שמיעה או על ידי ניתוח שתל".
במכון, מדגישה ד"ר גאל דור, מטפלים בכל טווח הגילאים – תינוקות, ילדים, נוער ומבוגרים, מטופלים שמאושפזים וכן במסגרת מרפאות החוץ.
ספרי לנו על עבודת המכון עם ילדים ועם מבוגרים.
"אנו מטפלים במכון במגוון רחב של תחומים באופן מקיף ומשתדלים שכל אחד יקבל מענה כולל בכל ההיבטים השונים של חייו. כך לדוגמה, כאשר מגיע אלינו ילד עם גמגום, אנו מבצעים לו בדיקות שונות ואבחון מדויק של הבעיה, ולאחר מכן אנחנו מדריכים את ההורים שלו ומעניקים להם כלים שונים שיסיעו ביצירת סביבה שתעודד דיבור שוטף. מאחר שלחץ מעודד גמגום, אנחנו מלמדים אותם איך להקשיב לילד, מסבירים להם על החשיבות של הזמן שהם צריכים לתת לו לדבר ולהתבטא ולהפחית מתח, איך לתת לו חיזוקים ברגע שהוא מדבר בצורה שוטפת ואיך בעצם לייצר סביבה נעימה ולא מלחיצה עבורו. העבודה שלנו היא בעיקר עם ההורים, אבל לעיתים יש צורך בהדרכה של הגננת והמורה כחלק מהתהליך, וגם את זה אנחנו עושים".
ידיהם של אנשי הצוות מלאות גם בטיפול בבעיות בליעה. "הטיפול מתחיל עוד בשלב שבו התינוקות מטופלים בפגייה או בתינוקייה, כשאנו מאתרים את הילדים שיש להם קושי באכילה או בבליעה. תינוקות שהקושי ממשיך לאחר השחרור מבית החולים, עוברים לטיפול במרפאת אכילה ואנו מעניקים ייעוץ והדרכה להורים איך להאכיל את הילד בצורה המיטבית, כאשר בגילאים גדולים יותר, לעיתים יש צורך להתאים לו מרקמים שנכונים לו, למצוא את התנוחה שבה יהיה לו קל לבלוע ולהתאים אפילו כלי אוכל. רק לאחר שהילד אוכל באופן בטיחותי ואנו שבעי רצון מההתקדמות, הוא משתחרר הביתה. בנוסף, מגיעים אלינו ילדים בכל חתך הגילאים, אחרי תאונת דרכים או מחלת דלקת קרום המוח שפגעה ביכולת האכילה שלהם, ואנו מסייעים להשיב להם את היכולות שאיבדו".
ואילו טיפולים עוברים מבוגרים?
"מגיעים אלינו מבוגרים לאחר אירוע מוחי, תאונות דרכים או מחלה. מעבר לקושי הפיזי קיים קושי רגשי ותחושת תסכול לגבי הכשל בתקשורת עם הסביבה, כשחלק מהחולים אינם יכולים להביע אפילו את הצרכים הבסיסיים שלהם. למי שאינו יכול לדבר, לעיתים נתאים לוח תקשורת שיוכל להצביע על אותיות או תמונות, וגם במקרה הזה, אנחנו נותנים הדרכה למשפחה ולמלווים. במקרה של אירוע מוחי שבו נפגע הדיבור, חשוב לזכור שיש תקופה של ספיגה של הדימום – כלומר תהליך שלם, וברוב הפעמים עם הזמן רואים שיפור משמעותי ולכן מאוד חשוב לנו לעודד את המטופלים ולהסביר להם שעוד יהיה שיפור, וניתן יהיה לשפר עוד יותר את היכולות התקשורתיות עם טיפול וליווי של קלינאית תקשורת. אנחנו כמובן דואגים לתקשורת הראשונית ומתן הדרכה למשפחות. כמו כן אנו בודקים את בטיחות הבליעה ואופן האכילה המתאים ביותר בשלב הראשוני שלאחר הפגיעה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ד"ר גאל דור, עוסקת בתחום האודיולוגיה (שמיעה) אצל תינוקות כבר יותר מ-20 שנה. "אני בתחום הזה כל כך הרבה שנים בגלל אהבתי לילדים", היא אומרת בחיוך ומספרת שכחלק מבדיקות הסקר לילודים כל תינוק שנולד במדינת ישראל עובר בדיקת סינון שמיעה. "תינוק שעבר את הבדיקה בהצלחה זה כמובן נפלא, תינוקות שלא עברו מוזמנים לבדיקה חוזרת במכון השמיעה. מאחר שמדובר בתינוק בן כמה שבועות שלא יכול להרים את היד כשהוא שומע, אנחנו עושים בדיקה ABR. זו בדיקה שלא דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק, שבה אנחנו שמים על ראש התינוק אלקטרודות ורושמים את הפוטנציאלים והתגובות לאזורי שמיעה וכך אנחנו יכולים לגלות האם יש לקות שמיעה באוזן אחת או בשתי האוזניים, מה דרגת הלקות והאם זו חירשות עמוקה".
ואז מגיע השלב הקשה.
"נכון. אם הבדיקה לא תקינה, התפקיד שלנו הוא לבשר להורים שהילד סובל מלקות שמיעה. לעיתים זה ניפוץ של החלום על הילד המושלם, וברגע הבשורה יש בכי וצער, והתפקיד שלנו הוא להרגיע, ללוות את ההורים בשלבי הקבלה של הילד עם לקות השמיעה ובנייה של חלום חדש. אנחנו מסבירים להורים שלמרות שיש לילד לקות שמיעה, אפשר להתאים לו, בלקות קלה או בינונית, מכשירי שמיעה, ובלקות חמורה או חירשות אנחנו מפנים אותם לאף-אוזן-גרון לניתוח של שתל קוכליארי, ואנחנו שם ללוות ולהדריך אותם לאורך כל הדרך".
ויש גם רגעים שמחים.
"נכון. האושר הוא ברגע ההפעלה הראשונית של מכשיר השמיעה או השתל, כשרואים את התגובות של הילד ששומע לראשונה. יש תינוקות מאוד סקרנים וברגע הראשון מסתכלים סביב, יש תינוקות שבוכים ונלחצים, כי השמיעה היא משהו שחדש להם. האימהות תמיד בוכות, אבל אלה דמעות של שמחה אחרי הדמעות העצובות שהיו רק כמה חודשים קודם לכן ביום קבלת הבשורה, וזה תמיד מרגש. אנחנו מלווים את המשפחה בשנים הראשונות עד להתאמה מדויקת של המכשיר או השתל".
יש לך מקרה שאת זוכרת במיוחד?
"אני זוכרת את מרבית המטופלים שלי, כי כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. יש מקרה אותו אני מלווה בשנה האחרונה. מדובר בתינוקת בת שנה וחודש, ילדה ראשונה להורים שומעים, שההיריון והלידה שלה היו תקינים. הם הגיעו אלי לפני כשנה לבדיקת ABR, כי היא לא עברה את בדיקת סינון השמיעה כשנולדה. כאשר סיימתי את הבדיקה, הייתי צריכה לבשר להם שהתינוקת שלהם לא שומעת כלל, שהיא חירשת. הסברתי להם שיש להם ילדה אינטליגנטית וחכמה שמדברים אליה הוא רואה את התקשורת, לכן גם אם היא לא שומעת, היא מחייכת. זה היה להם מאוד קשה. מדובר בזוג צעיר שכל המשפחה שלהם בחו"ל והם חיים לבד בארץ ללא תמיכה, וזו הייתה אחת הבשורות הכי קשות שאני זוכרת. לפני מספר חודשים הושתל לה שתל שמיעה, ולפני מספר ימים הם הגיעו אלי לכוון את השתל פעם נוספת. לשמחת כולם, היא כבר התחילה להגיד את המילים הראשונות שלה. היא בת שנה וחודש, והיא לא מאחרת בדיבור שלה, וזה מאוד משמח ומרגש אותנו לראות אותה מתפתחת ללא עיכוב. לילדה יש הורים מקסימים שנותנים לה את כל הכלים, הם השקיעו בה מאוד ועבדו קשה בשנה הזו, ורואים את התוצאה כשהיא מתחילה לקשקש ולמלמל. אנחנו כאן עבור ההורים והילדים, כולנו כצוות קשוב ומכיל, ובעיקר חשוב לנו שיידעו שתמיד יש מה לעשות ואיך לשפר ולקדם".
