מאז החלה מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל, בשבת השחורה, אנו עדים לשטף פרשנויות וניתוח המצב הקיים והשפעותיו על העתיד, כאשר רובן מתמקדות בהיבט הצבאי והמדיני. אך מעטים עוסקים בהשלכות הכלכליות המשמעותיות כתוצאה מהמלחמה, שישפיעו רבות על עתידנו. על אף הכאב הגדול והלחימה הקשה שעוד צפויה לנו, חייבים להיערך להשלכות הכלכליות של המצב. את המלחמה נעבור, אך על מנת לא ליפול לבור כלכלי ביום שאחרי – עלינו להתכונן להשלכות הכלכליות כבר מעכשיו.
הצמיחה הכלכלית בשנת 2023, נכון לחודש יולי, היתה במגמה של 3.11 אחוז על בסיס שנתי. כעת, אנו יכולים להניח שלא נגיע ליעד הזה, כאשר הפער ממנו תלוי בשאלה כמה זמן תימשך הלחימה. המלחמה הקודמת שלנו עם חמאס, בשנת 2014, נמשכה 50 ימים וגרמה לירידה של 0.3 אחוז בכלכלה. לגבי המלחמה הנוכחית – ברור כבר כעת כי היא תהיה בסדר גודל שונה ממלחמת 2014, והיא תעלה לנו יותר. זאת גם בשל המתקפה חסרת התקדים אשר התרחשה, וגם לאור העובדה שהמלחמה ב-2014 התנהלה כמעט כולה בעזה, בעוד כעת המלחמה מתנהלת בשתי החזיתות, בעזה ובישראל (עם היתכנות להצטרפות חזיתות נוספות ללחימה).
הגירעון הממשלתי
גירעון היעד בעת אישור התקציב במאי השנה עמד על 1.1 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי (מדד לגודל המשק). ביציאה למלחמה הגירעון כבר היה 1.3 אחוז מהתמ"ג, וכעת אין ספק שאף יעלה. בין ההוצאות שירחיבו את הגירעון ניתן למנות גיוס של 300,000 חיילי מילואים. אם ניקח לצורך החישוב, שכר חודשי ממוצע של 10,000 שקל והוצאות מעסיק של 25 אחוז, אנחנו צפויים לעלות של 3.75 מיליארד שקל בחודש. על כך יש להוסיף, גמול שעות נוספות למשטרה, הוצאות צבאיות למלחמה ותיקוני נזקים פיזיים של המתקפה וטילי החמאס. לצד כך, ככל שהמלחמה תימשך והכלכלה תאט, נדרש להוסיף גם תשלומי אבטלה לרשימת ההוצאות הבלתי צפויות של הממשלה. הוסיפו לאמור לעיל את הירידה הצפויה בהכנסות המדינה, שתבוא עם האטה כלכלית, והגירעון פשוט מתרחב עוד יותר. כפי שהוא, הגירעון התרחב עוד לפני המלחמה, בין השאר בשל צמצום הכנסות הממשלה וכן יותר הוצאות ממה שתוקצב במקור. ככל שהמלחמה הזו תתקדם, המגמה הזו תימשך.
תיירות
אין כל ספק, שענף התיירות הולך לחטוף מכה קשה. כבר כעת, רוב חברות התעופה הזרות צמצמו או עצרו את הטיסות לישראל וממנה. כמו כן, הירידה במספר התיירים הזרים תשפיע על רשתות המלונות הגדולות, המועדפות על התיירים הזרים. אבל צפויה גם ירידה בנופשים במלונות הבוטיק הקטנים יותר, אותם מעדיפים הנופשים הישראלים. הירידה במספר התיירים תשפיע גם על העסקים הסמוכים המסתמכים על הכנסות מתיירים, דוגמת חנויות מזכרות ומתנות, מסעדות, מדריכי טיולים וכו'. תעשייה זו תראה ירידה בהכנסות, וסביר להניח שהדבר יוביל להוצאת עובדים לחופשות ללא תשלום ופיטורים. אם המלחמה תימשך זמן רב מדי, חלק מהעסקים הקטנים פשוט ייסגרו. ההשפעה על הענף כולו ונגזרותיו, תקרין החוצה וגם תביא להפחתת הכנסות המדינה, ועלולה להשפיע גם על הכנסות הרשויות המקומיות (מיסים על חדרי מלון, ארנונה וכו').
מיכאל הומפריס (צילום: המרכז האקדמי לב)
סגירת עסקים
ניסיון העבר והמציאות הכלכלית מלמדים, שככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, כך גדלה ההשפעה על עסקים מקומיים, בוודאי הקטנים שבהם. זאת שכן, לאור המצב הביטחוני אנשים נשארים בבתיהם ונמנעים מלצאת וצריכת מוצרים ושירותים יורדת. לאור כך, עסקים מקומיים וקטנים, דוגמת חנויות בגדים, מסעדות, דוכני פלאפל וכדומה ייכנסו ללחץ לעמוד בהוצאותיהם. בסופו של יום, כשם שעסקים רבים נסגרו במהלך הקורונה, כך צפוי שעסקים רבים ייסגרו גם במהלך המלחמה הנוכחית.
רוצים להישאר מעודכנים?
המסחר בבורסה
שוק המניות הראה עם תחילת המלחמה ירידות חדות ביום ראשון, כאשר 165 חברות הראו עליות במחירי המניות שלהן, אך 551 הראו ירידות ו-233 החזיקו מעמד. עד יום שני, ה-9 באוקטובר, היו 356 מרוויחים ו-397 יורדים, ו-271 נשארו יציבים. בעוד שמשקיעים זרים עשויים לברוח מהשוק המקומי, אנו יכולים לצפות שהמשקיעים המקומיים ינצלו את כל הירידות במחירי המניות. לאור כך, אני צופה שככל שהשוק יתאים מחירים בגלל המלחמה, הבורסה דווקא תתייצב.
שער חליפין
מה שצפוי הוא ירידה נוספת של השקל מול הדולר והאירו, שתעלה את מחירי היבוא בשוק השקלי. לכן אנו צריכים לצפות למידת אינפלציה ככל שהמלחמה נמשכת.
דירוג אשראי
איום גדול יותר שצפוי לנו במידה והמלחמה תימשך מעבר לחודש הנוכחי, הוא השפעתה על דירוג האשראי של ישראל. ככל שהכלכלה תאט והגירעון יגדל, דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת, ולהגדיל את עלות מימון החוב של הממשלה.
סיכום
לאור השפעתה הצפויה של המלחמה על הכלכלה הישראלית, על כלל היבטיה, חשוב שכבר כעת הממשלה תתחיל להיערך להאטה שתבוא עם ההתמשכות הצפויה של הלחימה. יש לפעול כבר כעת בצעדים מניעתיים, דוגמת מתן דמי אבטלה לעובדים ששוחררו מעבודתם (גם אם לא פוטרו), ומתן מענקים לעסקים קטנים כדי לשמור על יציבותם והמשך פעילותם. לצד כך, חשוב שהפעם הממשלה תבצע את הצעדים בצורה מחושבת, כדי להימנע מהבלגן שנוצר בתקופת הקורונה, במהלכה הממשלה חילקה כסף מהר מדי ואז דרשה חלק ממנו בחזרה.
