התעסוקה, התרבות, התחבורה: כך תיראה המציאות החדשה בירושלים לצד הקורונה

אם היינו בקולנוע זה היה נגמר תוך שעתיים לכל המאוחר. בלי ספוילרים, אך כנראה שהגיבורה או שהגיבור היה מציל את העולם מהווירוס המסוכן, שהיה מאיים לנגוס עוד ועוד באוכלוסיה, ומוצא תרופה ואפילו חיסון שהיה מרפא את כל המין האנושי. מיד לאחר מכן היינו יוצאים מהאולם הדחוק בצופים שישבו במרחק של שני סנטימטרים לא ממש מזיקים, וחוזרים לשגרה הטובה והמשעממת. אבל נראה כי הפעם מדובר באפוס היסטורי, מציאותי מאוד, משבר התפרצות הקורונה שהיציאה ממנו עומדת להיות איטית, הדרגתית, כואבת, כזו שכנראה תשנה את המציאות היומיומית בירושלים.

"אין ספק שהדבר שהכי ישפיע על האופן שבו אנו נחזור למרחב התעסוקתי בירושלים יהיה מושפע מהאופן שבו אנו נתייחס לנגיף, ולרבות האופן שאנו נרצה לקיים את המרחב התעסוקתי", מסביר בשיחה עם "כל העיר" מומחה ליחסים בינלאומיים ולתקשורת ד"ר יונתן פרימן, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. "אם היה לנו בזמן הקרוב חיסון – אין ספק שזה היה מגביר בצורה הכי אסטרונומית את כמות האנשים שיכולים לחזור לעבודה. אם היתה תרופה – אז מי שיש לו את המחלה ומקבל תרופה היה חוזר לעבודה, וזה משהו שגם יכול היה להגדיל את כמות התושבים בירושלים שחוזרים לעבודה, אבל זה לא כך. אנחנו נמצאים באופציה שאין חיסון ואין תרופה. זאת אומרת, אנחנו נצטרך לחיות עם הנגיף. הדבר הזה יכול להגביל מאוד את כמות האנשים בעבודה, לפי רמת סיכון – מי שמעביר את המחלה ורמת הסיכון שלו גבוהה לא יחזור לעבודה כל כך מהר. אנשים שיש להם מחלות רקע וקבוצות סיכון נוספות – יצטרכו להישאר בבית. רוב האנשים האלה צריכים בשלבים הראשונים להיות מחוץ למעגל התעסוקה הרגיל בכל הענפים בירושלים".

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

צאת חג הפסח בירושלים וישנם למעלה מ-2,000 חולים בקורונה בעיר, למעלה מ-20 ירושלמים, רובם בני הגיל השלישי, איבדו את חייהם לנגיף ואלפי מובטלים חדשים בעיר. ובכל זאת נראה כי מומחים מהשדרה האקדמית מצליחים לראות את נקודת ההתחלה של שלבי היציאה מהמשבר הכלכלי הגדול בירושלים – אסטרטגיית היציאה של המשק הירושלמי תהיה למעשה "חיים לצד הקורונה". מה זה אומר? ככל הנראה שהרגלי ההיגיינה המוקפדים יישארו כאן לעוד כמה חודשים, עובדים שיורשו לחזור לעבודה יצטרכו לשמור על מרחק של שני מטרים מעובדים אחרים, יעטו מסכות לפניהם ויסתובבו עם כפפות. כמו כן, כפי שנראה תצומצם עד מאוד מצבת כוח האדם במשרדים. כפי שטוען חלק מהמומחים – הראשונים לחזור יהיו המגזר הציבורי וחברות ההייטק. האחרונים – יהיו דווקא הקניונים, שבהם מסתמנת סכנת התפשטות גבוהה יותר.

אילו אזורי תעסוקה יחזרו ראשונים לעבודה?
"אנחנו נראה שחלק ממה שישפיע לחזרה לעבודה בירושלים יהיה כמובן האופציה לחיות לצד הנגיף או עם הנגיף, קבוצות שאינן בסיכון, אז הראשונים לחזור יהיו חברות ההייטק. אזורים כמו הר חוצבים, תלפיות".

ד"ר יונתן פרימן (צילום: ג'ני פפרמן)

מה לגבי השווקים? את שוק מחנה יהודה סגרו יחסית מוקדם, בעוד רשתות המזון ממשיכות לפעול.
"בשוק יש סוחרים שהם חלק מקבוצת סיכון ויש כאלה שלא. צריך להחזיר את השוק לפעילות, אולי בעזרת העירייה וחברות ההייטק, באמצעות הנגשת שירות משלוחים וקנייה מרחוק. יכול להיות שהוואקום הזה שנוצר יעשה רק טוב".

השוק לפני הקורונה היה גם מתחם תוסס של חיי לילה. אתה חושב שיהיה אפשר להחזיר את זה בתקופה הקרובה?
"כמו שראינו את השינוי שמחנה יהודה עבר – לא רק אזור לקניות אלא מתחם בילוי חי ותוסס, גם באופן הזה הוא יעבור שינוי נוסף. אפשר לעשות את זה מקוון. אנחנו נראה חברות הפקה, שכיום מובטלות, מציעות אירועים מקוונים. כמו שטקסי יום השואה ויום הזיכרון יהיו מקוונים, יהיו הופעות מקוונות – אפשר לעשות את זה ואפילו למכור לזה כרטיסים".

לדברי ד"ר פרימן, מדובר יהיה בשינוי משמעותי בתרבות הבילוי בירושלים – כזה שבזמן הקרוב יבטל כמעט לחלוטין את המפגש החברי הפרונטלי, את החיבוק ואת שלב ההתארגנות לפני הבילוי, כמו באחד הפרקים של הסדרה העתידנית "מראה שחורה" – לבלות מול המסך בפיג'מה. "יהיה שינוי בהרגלי התרבות. הנגיף הזה יוצר מציאות חדשה בירושלים", מדגיש ד"ר פרימן, "אירועים במרחב המקוון זה משהו שאפשר לעשות אותו, ונראה אותו יותר ויותר. בעיר כמו ירושלים זו דרך טובה לצמצם עלויות. עבור העירייה, יש לה כרגע, ולא רק בגלל הקורונה, אתגרים תקציביים. זו דרך טובה וניסוי כלים לייעל את המערכות ולצמצם הוצאות".

מה לגבי התחבורה הציבורית בירושלים – איך אתה חושב שהיא צריכה לפעול?
"התחבורה הציבורית לא בהכרח תחזור לפעילות מלאה. תהיה כמות גדולה יותר של אנשים שיגיעו ברכבים פרטיים".

זה אומר יותר עומסים כבדים בכבישים, יותר פקקים, יותר עצבים ובעיקר היעדר פתרונות יצירתיים עבור האוכלוסיות שמשתמשות בתחבורה הציבורית – קשישים, ילדים וציבור שאינו יכול לקנות רכב.
"בתחבורה הציבורית תהיה בעיה – הנהגים יהיו בסיכון", מוסיף ומסביר ד"ר פרימן, "וישנה בעייתיות לפקח על איך הנוסעים יושבים בתוך האוטובוס. חברות יכולות לארגן הסעות עבור העובדים שלהן. כרגע זה פשוט סכנת התפשטות. אני לא רואה את התחבורה הציבורית חוזרת במלואה על סמך הנתונים שיש למדינה".

"ירושלים מאוד מגוונת – ערבים, חרדים, חילונים, דתיים. אני חושב שבירושלים זה יהיה האתגר, לחבר בין כולם לאותה מטרה משותפת", מסכם ד"ר פרימן. "העירייה תצטרך לעמוד באתגר – לתת יותר מענה להנגשה בשפה הערבית, התייחסות לקהילות בירושלים שאין להן סמארטפון – היום לדוגמא משרד הבריאות מסתובב בשכונות מסוימות עם מגאפון ומשמיע הודעות, ויש קהילות שונות עם חסמים פסיכולוגיים או שפתיים, שיכולים להגביל את ההצלחה של המענה – גם ברמה העירונית וגם ברמה העסקית. יצטרכו לחשוב על כל זה כדי שירושלים תוכל לחזור לתעסוקה".