חגית משה (צילום: ארנון בוסאני)
חגית משה (צילום: ארנון בוסאני)

מחזיקת תיק החינוך חגית משה: "לא נעשה דברים בצורה חד צדדית לטובת אוכלוסייה מסוימת"

בצל הביקורת שנשמעת מבתי הספר אופק, גבעת גונן וגילה ב' – מחזיקת תיק החינוך בעיריית ירושלים, סגנית ראש העיר חגית משה, מבטיחה בראיון עם "כל העיר" כי "לא תהיה פה פוליטיקה בנושא החינוך" @ וגם: ההתמודדות עם הקורונה, המחסור בסייעות תוכנית הקולג' הירושלמי והיחסים החמים עם משה ליאון

פורסם בתאריך: 25.2.22 07:30

מחזיקת תיק החינוך בעירייה, סגנית ראש העיר חגית משה, מאמינה כי עידן הקורונה משנה באופן מוחלט את שיטות הניהול של בתי הספר. בראיון ל"כל העיר" היא מציינת השבוע מספר רב של פתרונות והתאמות שנעשו למען הצרכים. על אף זאת שאין מענה מוחלט, הרמטי, למצוקות שיוצר עידן הקורונה, משה מבהירה כי מבחינתה, "ירושלים כיום היא בירת החינוך של ישראל – יש לזה את כל הקבלות. בכל הארץ לומדים מהרעיונות שלנו, מהפתרונות, מהמענים. הרבה מחלקות חינוך בארץ מגיעות לירושלים כדי ללמוד ממה שאנחנו עושים".

האם בירושלים הוגדלו התקציבים המושקעים בחינוך?
"כן, הגדלנו את תקציבי החינוך בעיר בצורה משמעותית, הכל כדי לתת מענה. והתקציבים עצמם הם פחות סגורים, יותר מאפשרים, בטח לגבי כל מה שקשור בתחום הרגשי והחברתי. הכנסנו את היד עמוק לכיס כדי לייצר פתרונות – במיוחד בכל הנושא של התמיכה הרגשית והחברתית. היום, התוכניות והתקציבים שמשרד החינוך מתכוון לאשר לבתי הספר בארץ, הם באמת מתוך ההבנה הזו של הצורך בהשקעה בנושא הרגשי, החברתי – רק שאנחנו קלטנו את זה לפני כולם, כמה חודשים קודם".

התוכנית הארצית, "נבדקים ולומדים", את בעדה או נגדה? איך את מתייחסת אליה?
"תראה, זו עוד תוכנית שמנסים לייצר סביב כל ההתעסקות של מערכת החינוך עם הקורונה. זה כמו שהיה את התו הירוק, והכיתה הירוקה ואז ביטלו אותה. אני חושבת שמה שצריך באמת לעשות זה לחזק את צוותי החינוך, מאוד. מנח"י צריך להמשיך לתת למנהלי בית הספר תוכניות שהן יותר רחבות. כי כל התוכניות הספציפיות היום, אלו תוכניות שכל יום מתבטלות ומשתנות.

"לכן, מה שאותי באמת מעניין, זה שנמשיך להיות רלוונטיים לצוותי החינוך ולמנהלים, שנהיה קשובים להורים, ממקום שבאמת כל בית ספר יוכל לקדם את התוכניות שלו. תפקידנו לסייע גם בתקציבים, ובכלל לתת מענים. מנהלי בתי הספר מנהלים היום באופן שונה לגמרי לעומת התקופה שנכנסו לתפקידם. גם מנהלים ותיקים עברו שינוי מאוד משמעותי באופן הניהול שלהם. מנהלים עברו לנהל אחרת את בתי הספר".


יותר מדי זמן בבית – תלמידים בזמן הקורונה (צילום אילוסטרציה: פרטי)


זאת אומרת שאת רואה את התפקיד שלכם ממוקד בלאפשר פתרונות גמישים לבתי הספר?
"כן, כן. כי היום מנהל בית הספר והצוות המוביל שלו הם אלה שמכירים הכי טוב את הצורך שיש לבית הספר הספציפי שלהם: מורים יוצאים לבידוד, מורים חולים, ממלאי מקום – כל ההתעסקות הזו, זה משהו שפעם לא היה למנהל בית הספר – הוא היה מתעסק יותר במדדים, והיום הוא צריך להיות מאוד יצירתי. אני מאוד סומכת על המנהלים שלנו, והתפקיד של מנח"י ושלי זה להבטיח באמת את הגמישות הזו".

***

למשה יש קבוצת וואטסאפ שנקראת – "זה לא נעים לראות גן סגור". היא מספרת שזו דרכה לפתוח כל בוקר – בקבוצה שבה מתעדכנת רשימת הגנים הסגורים בעיר, בשל חוסר בגננת שחלתה או סייעות שנכנסו לבידוד וכד'. לדברי משה, בתחילת גל האומיקרון ההתמודדות היתה מול 70-60 גנים סגורים מדי יום, וכעת ירד הרף לכ-3 ביום.

"אני חושבת שהמערכת מתמודדת מאוד יפה עם הקורונה", היא אומרת, "אנחנו צריכים לזכור שיש קשיים שהם אובייקטיבים. כשגננת לא מגיעה לגן, אז הגן סגור, זה לא יעזור. כשהסייעת בבידוד, או שהיא חולה, ואין סייעות מחליפות כי אין מספיק נשים וגברים שרוצות או רוצים לעשות את התפקיד הזה, אז זה לא יעזור למערכת החינוך – עם כל כמה שהמערכת רוצה להיות משמעותית ולמצוא פתרונות".

הורים וילדים מגלים בפתאומיות, לפעמים ממש בשעות הבוקר, שהצהרון בוטל או שהגן סגור. בהחלט לא כל כך נעים לראות.
"ברגע שאנחנו מזהים קושי שכן תלוי בנו, אנחנו מחפשים מענה. הבנו לגבי הסייעות של הצהרונים – שבאמת יש חוסר גדול מאוד – אז הכנסנו את הידיים לכיס, ונתנו לסייעות של הבוקר אפשרות לעבוד גם בצהריים. זה עלה לא מעט כסף, אבל אנחנו יודעים גם להשקיע כסף כשצריך, כי אנחנו רוצים לתת מענה ראוי להורים".

מושקעים כיום מאמצים לגיוס של סייעות?
"כן, כל הזמן, כל הזמן. ובנוסף, נתנו בוסט של הסייעות – לקחנו את סייעות הבוקר, וגם סייעות שוויתרו על היום החופשי – ותגמלנו את כולן. כל מה שיכולנו לעשות, עשינו, ביצענו התגייסות בצורה מאוד משמעותית. היום, הגנים שנסגרים, רובם זה בגלל שהגננת לא מגיעה ולמשרד החינוך אין מחליפה. וגם בעניין הזה – פניתי לשרת החינוך ולשר הביטחון, והצעתי לקחת את המורות החיילות, להסיט אותן מהעבודה היומיומית שלהן לגנים. לצערי הם לא היו מספיק פתוחים לרעיון".

מבחינת פערים שנוצרים בחומר הלימוד, כי תלמידים החמיצו לימודים – יש לכם רעיונות איך אפשר לפצות על זה? לכסות את החומר?
"אני מחזיקת תיק החינוך ואני בהחלט מודעת לכך שבאמת נוצרו פערים, עקב הלימודים בזום. לכל נושא הלמידה ורכישת הקריאה, בטח בכיתות א'-ב', זה היה ממש קריטי. אנחנו משקיעים עכשיו בתוכנית שתתגבר את כל הנושא של צמצום הפערים הלימודיים.

"אבל אני חייבת להגיד שמה שיותר מדאיג אותנו, את כולם, זה הפערים החברתיים והרגשיים. ילדים שנפגשו בזום, תלמידים שהתחילו את שנת הלימודים ולא הספיקו להכיר את החברים שלהם, כל מיני אינטראקציות חברתיות שאנחנו היום יותר ויותר מדברים עליהן, וגם שם אנחנו עובדים על תוכניות לצמצם את הפער".

גן ילדים (צילום אילוסטרציה: Pixabay.com

(צילום אילוסטרציה: Pixabay.com

איך למשל?
"תראה, למשל, ירושלים זו העיר היחידה שמינהל החינוך שלה מממן עובדים סוציאליים בבתי הספר. זה לא דבר שקיים בשום מקום בארץ. ובנוסף, כל הנושא של בית ספר להורים – גם בשיא הקורונה, היו הרבה מאוד אירועים בזום, ומפגשים אצל הורים סביב סוגיות של גיל ההתבגרות, ומעברים ובשלות, והתנהגויות בסיכון של ילדים מול ההורים.

"אחת הבעיות הקשות היום, זה לא עוד חומר בהיסטוריה, יותר פרק, פחות פרק, הבעיה היא באמת ליצור את הרצף הלימודי. זה שפעם ילדים היו יושבים בבית, זה היה להזמין קצין ביקור סדיר, אבל היום בשביל ההורים זה נהיה דבר שבשגרה. ולכן כל הנושא של להיות תלמיד, להגיע לבית הספר כל השבוע ברצף – זה הפוקוס. חלק מהתלמידים שבתיכונים בוחרים להגיע רק בחלק מהימים, יש כאלו שבוחרים להגיע רק למבחנים ולעבוד בשאר הימים כי יש זום. הפוקוס הוא לגמרי חברתי, רגשי, הייתי אומרת דגש על כוח של תלמידות, לחזור להיות תלמיד".

***

בתקופה האחרונה עלתה ביקורת על חלק מהתנהלות אגף החינוך בעירייה בראשות משה, מצד הורים שטענו להיעדר דיאלוג ושיתוף בקבלת החלטות משמעותיות. כך למשל התקבלו החלטות כבדות משקל בהעברת בית הספר "אופק" מרמות אל מבנה בית הספר "גבעת גונן", וכך גם הוחלט להעביר את בית הספר "תבל" למבנה "אופק" ברמות.

ובעוד ההורים טוענים כי ההחלטות לא בוצעו בשיח מכיל ושיתופי עמם, צצו כבר קולות ביקורתיים נוספים כנגד מהלך להענקת כמחצית משטח בית הספר הממלכתי "גילה ב" לממ"ד "בית ישראל".


בית הספר אופק (צילום: הורי בית הספר אופק)

בית הספר אופק (צילום: הורי בית הספר אופק)


ניתן להתרשם כי משה מעניקה מבחינתה חשיבות רבה להרגעת הרוחות, בעיקר בקרב ההורים. "אני בקשר מאוד משמעותי עם הנהלת "אופק" בנושא המעבר שלהם", היא מספרת, "ואמרתי שאנחנו לא נכפה ולא נפלה שום בית ספר. כל מהלך שייעשה, ייעשה בשיתוף מלא, גם של ועדי ההורים וגם של הנהלות בתי הספר, בכל אחד מבתי הספר".

 

 

מה זה אומר, שתפגשו ועדי הורים? תשבו לדבר איתם?
"אני נפגשתי, אנחנו נפגשים ונמשיך להיפגש. אנחנו לא רוצים לפגוע ב"אופק". השקענו הרבה כסף בשיפוץ שלו, "אופק" חשוב לנו, הוא חשוב לעיר, יש מעל 1,400 תלמידים שלומדים ב"אופק", זה בית ספר שאנחנו מאוד גאים בו בירושלים.

"לגבי "תבל", זהו בית ספר ממלכתי ברמות, בזמנו בית הספר נקרא "אורט רמות", והתחייבנו לפתוח מסגרת ממלכתית עבור ילדי רמות. "תבל" הוא בית ספר מאוד מצליח, עד כדי כך שפתחנו שלוחה שלו בגבעה הצרפתית. גם בנושא הזה נפגשתי עם ועד ההורים, ראש העיר נפגש עם ועד ההורים, גם הנהלת מנח"י נפגשה איתם ונמשיך להיפגש. אנחנו התחייבנו לתת מענה ל"תבל" לשנה הבאה, ואנחנו עובדים על זה, וזה לא יבוא על חשבון שום בית ספר. כל המהלכים שנעשה ייעשו בתיאום, גם המעבר ל"גבעת גונן" ייעשה בשיתוף של ועד ההורים".


בית הספר גבעת גונן (צילום: גוגל מפות)

בית הספר גבעת גונן (צילום: גוגל מפות)


ולגבי הקצאת חלק מהמבנה של "גילה ב"?
"תראה, אנחנו יודעים, גם ראש העיר וגם אני, שגילה הולכת לגדול מאוד מבחינת יחידות הדיור והבניה של השכונה, ולכן יש מקום לבית ספר נוסף, ממלכתי דתי. כמו שהתחייבנו, אנחנו נאפשר ל"בית ישראל" ללמוד בכיתות הפנויות של "גילה ב'". אבל גם ההעלאה של "בית ישראל" ל"גילה ב", תיעשה בתיאום מלא עם הנהלת בית הספר של הממלכתי, כבר היו שיחות בעניין הזה, לשכת ראש העיר מעורבת, ויש שיח עם הנהלת בית הספר".

אז מהיכן הביקורת? האם מעורבת בכך פוליטיקה?
"גם אם הפוליטיקה כן לפעמים מתערבבת, לא תהיה פה פוליטיקה בנושא החינוך. אני לא אאפשר לפוליטיקה לנהל את החינוך בעיר. אני חושבת שהביקורת צצה דרך הרבה מאוד רצון ליצור מגמה שאנחנו לכאורה מפלים אוכלוסייה מסוימת על חשבון אוכלוסייה אחרת. אבל אנחנו לא שם. השיח הוא של לתת מענים, לא על חשבון אף בית ספר בעיר. בקדנציה שלי, במשמרת שלי, לא יקרה מצב שאנחנו נכפה או נעשה דברים בצורה חד צדדית לטובת אוכלוסייה מסוימת, כזו או אחרת".

***

משה גאה במיוחד בפרויקט "הקולג' הירושלמי" שהאגף ברשותה מוציא לפועל בשנתיים וחצי האחרונות. במסגרת התוכנית החדשנית יכול כל תלמיד בשכבות י'-יב' בירושלים להצטרף ללא עלות לקורס באחת האוניברסיטאות או המכללות בעיר, לפי בחירתו. מובן כי התוכנית מעניקה בכך הזדמנות לתלמידים לטעום את העולם האקדמאי, ואף אולי לגרום להם לרצות להישאר בירושלים לאחר שיסיימו את שירותם הצבאי.


 

חגית משה ומשתתפות תוכנית הקולג' הירושלמי (צילום: ארנון בוסאני)

חגית משה ומשתתפות תוכנית הקולג' הירושלמי (צילום: ארנון בוסאני)


"בסמסטר הראשון השנה היו כ-600 תלמידים בפרויקט, וההרשמה עוד בעיצומה לסמסטר השני", מספרת משה, "בסך הכל השנה יהיו בעיר בערך 1,000 תלמידים שלומדים באקדמיה – בשנת לימודים אחת. וזה ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי של התלמיד, מכיוון שהקורס הוא בחינם. ומעבר לכך, זו לא תוכנית למצטיינים בלבד. זו תוכנית מאוד מושקעת, שמטרתה להנגיש לתלמידי תיכון קורסים אקדמאים ולהוכיח להם שהם מסוגלים לעבור את זה, ושזה לא בשמיים – אנו רוצים להנגיש, לאפשר, להראות שזה בהישג יד לכולם".


חגית משה בהשקת תוכנית הקולג' הירושלמי


למשה, כידוע, יש מניות משמעותיות למדי בנצחנו של ראש העיר משה ליאון בסיבוב השני בבחירות לראשות העיר לפני כשלוש וחצי שנים: היא העדיפה לתמוך בו, זאת על פני המועמד עופר ברקוביץ', במהלך שייתכן מאוד שהטה את הכף בבחירות הצמודות. נדמה כי כיום משה מרוצה מאוד מהמהלך. "אני מאחלת לכל מחזיק תיק בארץ שתהיה לו רוח גבית ועבודה משותפת עם ראש העיר שלו, כמו שיש לי ולמשה", היא מתארת, "מעבר לרוח הגבית שאני מקבלת לגבי כל התהליכים, זו שותפות, אנחנו שותפים, ראש העיר ואני. למרות שאנחנו באים ממפלגות שונות, והוא ראש העיר, אנחנו לגמרי שותפים, והבסיס לשותפות זה שאנחנו מבינים שהחינוך זה מה שיהפוך את ירושלים לעיר של משפחות צעירות, משפחות שבוחרות לגור כאן בעיר הזאת. וכשיש חינוך מצוין, לא סתם טוב, אני מאמינה שירושלים תיראה אחרת בשנים הבאות. יש את הנושא של התעסוקה, והדיור, אבל כשיש חינוך מצוין, מוכנים לשלם קצת יותר ולבוא לגור בעיר הזו".

אז החלטת נכון בסיבוב השני בבחירות?
"מערכת היחסים עם ראש העיר באמת-באמת מצוינת. ראש העיר שם את החינוך בראש סדר העדיפויות שלו. כמו שהעיר שלנו נקייה ומטופחת, והגנים יפים ונקיים, אז אני רוצה להגיד לך שההשקעה של ראש העיר בחינוך לא נופלת מההשקעה שלו בנראות ובתשתיות של העיר. בתי הספר מרגישים את זה, ההורים מרגישים את זה, אני מרגישה את זה ביום-יום. מבחינת כמה "שעות ראש עיר" שיש לי ביום, אני לא חושבת שיש אף מחזיק תיק אחר שיושב עם ראש העיר כל כך הרבה שעות ביום כמו שאני יושבת איתו סביב פתרונות, מענים ומשאבים לחינוך. אני באמת חושבת שירושלים זכתה בראש עיר שמנהל מצוין את העיר ושנושא החינוך חשוב לו מאוד".


הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר